ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
חומש שמות · כי תשא
בע"ה
הערה ממרן זצוק"ל בענין העגל אשר עשה אהרן הנה ראינו כי אחרי חטא העגל נבחר אהרן להיות לו ולזרעו אחרי' ברית כהנת עולם וכי חוטא נשכר ואמר מלאכי על בחירת אהרן בריתי הי' אתו החיים והשלום בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון אמנם הענין כ' רש"י ויבן מזבח ויבן מזבוח ראה חור זבוח וק' קו' הרמב"ן הרי ע"א יהרג ואל יעבור אמנם ידע אהרן אשר אם גם אותו יהרגו ויהי' חרב איש באחיו אף אם יבא משה ביום המחרת במקום מחלוקת גם משה לא יועיל וכמ"ש רש"י במחלקותו של קרח נתרשלו ידיו ואמנם אם אהרן יתרצה להם ויעשה בעצמו העגל הלא כלם ישימו יד לפה ואין פרץ ואין צווחה ובבא משה ביום המחרת ויהי' שלום ביני' ברגע אחת יבער הרע מקרבם וכאשר הי' ויקח העגל וישרפו באש ויטחן עד אשר דק ואין פוצה פה ומצפצף נמצא כי אהרן בחר להיות סניף לע"א לפנים למען לא יתרבה מחלוקת בישראל אחרי כי ידע כי משה יבא ביום המחרת וזה מ' החו"ה בשער אהבת ה' ע"ש חסיד א' אם ישרפוני באש ע"ד המצות ואנחיל ג"ע ע"ד העבירו' בכל זאת אעשה מצות אם גם אוריש גיהנם וה"ז מאמר בטל אבל הענין כעובדא דאהרן כי באמת המדה"ד קטרג על אהרן על שעשה העגל ונא' ובאהרן התאנף ה' להשמידו והשי"ת הבוחן לב וכליות וידע כי במסירת נפשו ממש עשה אהרן כזאת בחר אותו גלל זה לכה"ג וזרעו אחריו לכהנים וזה שהעיד עליו מלאכי בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון וביאר מרן בזה מ' רש"י פ' שמיני ע"פ קרב אל המזבח שנדמה לו המזבח כעגל ונרתע לאחוריו א"ל הקב"ה למה אתה בוש לכך נבחרת הלא עגל זה גרם לך גדולה:
עוד ממרן זצוק"ל וראית את אחורי ופני לא יראו השם הוי"ה ב"ה גימ' כ"ו ואחורים של שמו ית' דהיינו השם כו"זו בגימ' טל ס"ה ס"ה שם א"ד והפנים של שמו ית' טד"הד גי', כ"ב ס"ה פ"ז ראשו כתם פז גימ' אני ה' והנה בימים הראשוני' אף שהיתה שכינה שורה בישראל אבל לא נתקיים עדן ונגלה כבוד ה' ולזה אמר דניאל והאר פניך למען אד' כי יותר מזה לא הי' בבית המקדש אבל לעתיד לבא כאשר יגלה כבוד ה' ככ' והתהלכתי בתוככם אז יתקיים וידעתם כי אני ה' ולמחזה זאת נתאוה מרע"ה והשיב לו הש"י וראית את אחורי שם אד' כמו עם אחורי אבל עם פני שיהי' אני ה' בעוה"ז לא יראו:
הנה בפי' בגדי השרד נחלקו רש"י ורמב"ן ושני הפי' דחוקי' כמובן ומרן זצוק"ל פי' כי וודאי מלת שרד היא כמ"ש רמב"ן מל' בשרידי' אשר ה' קורא אמנם בכל זאת אין זאת בגדי כהונה כד' הרמב"ן כ"א מאחרי כי הוקם המשכן ובו ביום מתו נדב ואביהוא ופנחס לא נתכהן עד שהרגו לזמרי ואהרן ושני בניו לא הי' אפשר להם לשחוט כל הקרבנות צבור ויחיד ומה גם כי בשר תאוה נאסר להם ולהפשיט ולנתח אבל באמת מקבלה ואילך מצות כהונה ושחיטה והפשטה הי' כשר בזר והתנדבו שרידי' מקרב העם לענין זה לשרת בקדש לעמוד לימין אהרן ובניו ולא יאתה אשר יעמדו השרידי' האלו לשרת בקדש בבגדי הדיוט וצוה השי"ת לעשות לצרכן הבגדי' האלו מן התכלת וארגמן בלא שש שלא יהי' כלאים והיינו בגדי השרד לשרת בקדש:
העשיר לא ירבה הניח בעל הטעמי' מונח רביע אמר לי אלוף נעורי מוה' הילל ל"ש נ"י בשבתינו יחד אצל מרן זצוק"ל בשם ס' אבני שוהם כי רמז בזה על מה שארז"ל פ' נערה באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש והיינו מונח רביע:
סנסן ממני זה יתנו במ' והובא בפייט לפ' שקלים היה משה תמה והוציא הש"י כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד וא"ל כזה יתנו נ' הכוונה להם כי ידוע האדם מחובר מנשמה שהיא חלק אלקי ממעל ומנפש הבהמיי' בגוף ואם האדם חוטא הוא רק מחמת שגברה תאות הנפש הבהמי' על הנשמה האלקי' ואמנם הנשמה האלקי' לא תחטא והנה ידוע כי נפש בגימ' שקל ארבע מאות ושלשים וצוה הש"י להביא כופר רק על מחצית הנפש דהיינו הנפש הגופנית וביאר הטעם כי מחצית השקל דהיינו המחצית השני החלק האלקי' תרומה לה' קודש קדשים ולא תחטא וזה מאמרם הוציא הש"י מטבע כלומר דפוס מתחת כסא הכבוד היא הנשמה אשר מחצבתה משם וא"ל כזה יתנו כלומר המחצית האחר עלי' ליתן לא יותר ועד"ז יש לבאר מ' רז"ל רבה פ' שמיני ע"פ זאת החיה הוציא הש"י גלגולת מתחת כסא הכבוד וא"ל למשה ניקב קרום של מוח בכ"ש טריפה הענין החיות בהמות ועופות טמאים שהבדילנו הש"י מלאכול ביאר לנו הטעם ולא תשקצו את נפשותיכם ולא תטמאו את נפשותיכם כי יש בחומרים דברים מביאי' הפסד לנפש ע"י הדם הנתהוה מהם ולשמרנו מזה עשה הש"י סימני' בהם בבהמות שלא יהי' מעלי גרה ומפריסי פרסה בדגי' בסנפיר וקשקשת בעופות בשאר סימני' המקובלים בידינו ואמנם גם בבהמות חיות ועופות טהורים לפעמי' יארע קלקול ע"י מקרה שינוי שיתהוה גם בטהורים דבר המפסיד לנפש והש"י הרוצה לשמרינו מנזק זה עושה בו סי' טריפה למען נבדל ממנו וזה שגלה למשה מה שאמרתי לך ניקב קרום של מח בכ"ש טריפה הענין היא משום הגלגלת אשר היא מתחת כסא כבוד כלומר משו שנתהוה בה דבר המפסיד לנשמה שהיא מתחת כסא הכבוד:
עוד סנסן ממני וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלתנו רמז לנו הכ' דבתשובה מיראה זדונות כשגגות ובתשובה מאהבה זדונות כזכיות והיינו וסלחת לעונינו ולחטאתינו אם תמחול גם לשגגות אזי ונחלתנו זכיות שנעשו מעונינו:
עוד סנסן ממני לא תבשל גדי ויאמר ה' אל משה וגו' במכלתא ג"פ נא' לא תבשל גדי וכו' וכנגדן כרת הש"י ג' בריתות עם:
ישראל בהר סיני ובערבות מואב ובהר גריזים והיינו כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית:
הכוונה כי עיקר כריתות הברית הי' על החוקי' והנה אסר לנו הש"י בלאו אפילו הבישול לחוד אף אם לא יאכל ממנו והוא אחד מהנפלא שבחוקי ה' ית' והיינו עפ"י הדברי' האלה כאלה כרתי אתך ברית ויש רמז במדרש מכלתא זו למה שנהגו לאכול ביום מ"ת מאכלי חלב ואח"כ בשר להראות כי אנו נזהרים כראוי במצוה הזאת והתימא על תרגום אונקלוס שתרגם ג' פעמים לא תבשל לא תיכול ולא הניח לאו אחד על הבישול:
עוד סנסן ממני ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו יש לפ' כי באמת אחרי כי קרני פני משה הי' נראי' על כל איש שדבר משה עמו הלא הי' לו לידע כי קרן עור פניו אמנם מגודל ענותנותו של מרע"ה אם ראה קרני הוד על פני האיש אשר דיבר עמו לא עלה על דעתו כי הקרני' מיד משה לו כ"א חשב כי האיש אשר מדבר עמו פניו מאירות וז"ש ומשה לא ידע כי קרן עור פניו של זה שהיה מדבר עמו בדברו אתו ע"י דברו אתו כ"א הי' סבור בכל עת פניו יאירו:
בהפטרה וירא כל העם ויפלו על פניו ויאמרו ה' הוא אלקי' ה' הוא אלקי' יל"ד הא האומר שמע שמע משתקין אותו והנה גם בפ' ואתחנן מצינו בפ' א' אמר הכ' אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקי' אין עוד מלבדו ולבסוף חזר ואמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקי' בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אמנם הענין כ' הרשב"א בח"א לברכות הובא בעין יעקב כי מה שאמר אלי' ז"ל לישראל עד מתי אתם פוסחי' על שתי הסעיפי' אם ה' הוא האלקי' לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו כי הטעות אשר התעה אז בני עמינו הי' יען היה אומרי' כמ' יחזקאל על שמם עזב ה' את הארץ אין דרכו של ממ"ה להשגיח בשפלים ולזה מסר העולם התחתון לכוכבים ומזלות והי' מהם עובדים לבעל שהיה מזל חמה ומהם לעשתרות מזל לבנה וכיו"ב וא"ל אלי' אם אתם מאמיני' כי ה' הוא המנהיג גם בעוה"ז לכו אחריו ובעל זה למה לכם ואם אתם מאמינים כי מסר ה' עוה"ז לבעל לכו אחריו וביאר הרשב"א כי אלי' ז"ל הוכיח להם טעותם על פניהם וא"ל מה אתם סבורים כי העולם העליון חשוב יותר בעיני הש"י מהעולם התחתון ראו אביכם יעקב למה נשתנה שמו להקרא ישראל לאמור כי שרית עם אלקי' כאמור וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו הרי שינוי השם הזה מעיד לכם כי גדולים צדיקים יותר ממה"ש ולמה עוד תאמרו כי אין כבוד של הש"י בתחתונים וז"ש ויקח שנים עשר אבנים למספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר ה' אליו ישראל יהי' שמך והנכם קרוים ישראל להודיע אתכם כי אביכם יעקב שר אל מלאך ויוכל והנכם רואים כי גדולים צדיקי' ממלאכי' ולמה זה הבל תהבלו ואחרי כי ראו העם אחרית הענין אמרו ה' הוא האלקי' כלומר כי אין זולתו וזה פי' הכ' הראשון אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקי' אין עוד מלבדו ואמנם הכ' השני פי' הזוהר הובא בס' מעולפת ספירי' הוא נגד מאמיני השניות שהיו אומרים כי הפועל טוב איננו הפועל רע כי א"א שיהי' ב' המדות האלו אחודים בעצם אחד ולמולן השיב הכ' ראה כי השמש ג"כ יש בה שני פעולות הפכיות בעת אשר בכח זריחתה תאיר על פני תבל ותצמיח כל תנובות שדי וכיו"ב בעת ההיא תמית כמה אנשים העומדים בראש מגולה ואין הפשע בשמש כ"א במקבלים וכן האדם הישר בעצמו יבאו אל ביתו שני אביונים לבקש עזר מאתו הא' הגון ויקבל ישועתו והשני נבל ויגער בו והכל באמת ויושר וככה כל משפטי ה' בארץ גומל לאיש חסד כמפעלו נותן לרשע רע כרשעתו וז"ש הכ' וידעת היום והשבות אל לבבך הבט בפעולת השמש הנקרא יום והשבות אל לבבך כי יש לך לב טוב לראוי לו ולהרע לראוי לו ותבין כי ה' הוא האלקי' המדת הרחמים הוא מה"ד וזה שאמרו העם פעם שנית ה' הוא האלקי' מה"ר הוא מה"ד:
רמב"ן ד"ה ורחצו אהרן נט"י בתפלה כצ"ל:
שם ד"ה נטף בא לחלוק ע' מ"ש הכ"מ פ"ב מה' כלי מקדש ע"ד הרמב"ן אלו:
שם ד"ה אך את שבתותי המיעוט בענין מלאכת המשכן ע' רמב"ן פ' אמור ע"פ אך בעשור וצ"ע וע' קרבן עדה בירושלמי פ"ק דפסחי' סל' ה' ד"ה מיעוטו עיי"ש:
שם ד"ה אשר ילכו חשב אהרן כי הוא המחריב כצ"ל:
באו"ד ושומטין אחד כצ"ל:
שם ד"ה ומשרתו והמשרת לו יקרא נער כצ"ל:
באו"ד כי הוא הנבון וכן ד' רז"ל ע"פ אגור בן יקה שאגר והבין כלומר החכמות:
ד"ה וטעם פני אלא במדת הדין כלולה במדת הרחמים כצ