אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ב חומש שמות › יתרו

ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט

חומש שמות · יתרו

בשלח

רש"י וישמע יתרו מה שמועה שמע ובא קי"ס ומלחמת עמלק הן אמת כי כוונת מאמר זה לומר יתרו קודם מ"ת בא ומ"מ מה לו ליחד דווקא קי"ס ומלחמת עמלק וביאר מרן זצק"ל הענין כי מה שהניח ליתרו לבא אל המדבר היה לתקן את אשר עיוות כי שלשה היו באותו עצה של הבה נתחכמה לו בלעם ונטרד ואיוב נידון ביסורין ויתרו עשה תשובה והנה תשובת עון צריכה להיות תשובת המשקל במה שחטא האדם צריך לתקן ואחרי כי יתרו חטא בתתו עצה רעה להזיק לישראל נשאו לבו לבא אל מקום תחנותם אולי יזכה לתת עצה לטובתם וכמו שזכה לומר פ' ואתה תחזה. אמנם מאין בא יתרו לדעת זאת כי התשובה צריכה שתהי' תשובת המשקל הלא ע"י קי"ס שראה כי בדבר אשר זדו עליהם במים דמו לאבד ובמים נאבדו וכמ"ש רש"י ע"פ זה ואם העונש עונש המשקל הרוצה להנצל מהעונש צריך לעשות תשובת המשקל וז"ש רש"י כי ע"י קי"ס בא ועדן היה יתרו תולה בדעתו אם השי"ת יבקש ממנו לעזוב ביתו ורכושו ולצאת אל מדבר שממה למען עשות תשובה כשורה ואולי די אם יקבל עליו אשר אם יזדמן לידו דרך לתקן עצה לטובת עם ב"י יעשה. אמנם בראותו עמלק עזב ארצו וכאיש אחד נחלצו לצבא מול עם ה' למען לא יאמינו האומות כי יש שופט בארץ ואם הרשעי' האלה לגלות עולתם כן עשו למה לא יעשה כן יתרו לתקן עותתו וז"ש רש"י מה שמועה שמע ובא קי"ס וע"ד שביארנו כי משם למד דרכי עונשו וידע והבין כי התשובה צריכה להיות תשובת המשקל וע"י מלחמת עמלק נשאו לבו לבא מביתו אל המדבר:

עוד סנסן ממרן זצוק"ל ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים ע' רמב"ן ביאור הכפל לשון בפסוק זה ומרן זצוק"ל ביאר כי הנס בשעבוד מצרים היה למבראשונה אחרי כי קצו המצרים מפני בני ישראל ואין סכנה כסכנת שנאת ההמון ח"ו ואמר הכ' לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם ולהציל אותנו מסכנה הזאת נתן הש"י בלב פרעה שלקח אתנו תחת ידו והיינו עבדים לפרעה ועבד מלך מלך נמצא דמה שהיינו עבדי' לפרעה היה לטובתינו וז"ש הכ' ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ר"ל בזה שנתן בלב פרעה לקחת אתכם תחת יד עבודתו ועי"ז נצלתם מיד מצרים ואמנם אח"ז גאל אתכם והציל אתכם מיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים וכמ"ש:

עוד סנסן ממרן זצוק"ל אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים פי' רש"י דזה הנאמר על ליל ז' ש"פ שנסע מלאך ה' בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ומקבל אבני בלסטראות וביאר מרן זצוק"ל כי גם זאת רק משל וחדה ופנימיות הענין למה היו אבותינו דומים במצרים לשני שרים מפורסמים אשר שני' עזבו ארחות יושר וכל א' מהם הרע מדי יום יותר מחבירו עד אשר נלאה העם לנשוא סבל מעשיה' הרעי' ואמנם המלך אשר ידע מכל מעשיהם הרעי' ולא זאת אשר לא פקד עלי' כמדת מעשי' כ"א אסף לא' משרי הבליעל אל ביתו ומשמרתו ושמהו קצין עם וכל אנשי המלך התרעמו על המלך אודות הענין לאמור מה זאת לכסיל כבוד הלא שבט לגו כסילים ואמנם המלך עשה עצמו כמחריש מתלונותם ואחרי כי השר הזה החל ללכת בארחות יושר שמהו המלך ליועץ נאמן ובעצתו יצאו חקי' ומשפטי' מלאים חכמה ותבונה לטובת בני המלכות עד אשר כל יושבי שבט ארצו שמחו שזכו לשר ויועץ כזה וכראות המלך זאת אזי אסף שריו ועבדיו ואמר להם ידעתי כי התרעמתם עלי בהרמותי לשר הלזה מאשפות הנבלי' אבל מתוך מעשיו המתועבים הבנתי עד היכן יד שכל השר הזה מגיע וידעתי נאמנה בעת עזבו דרכו הרעה כי יהיה לגאון ולתפארת זאת המשל. והנמשל אנחנו אבותינו במצרים היו שטופי' בכל תועבות אנשי מצרים כמוהם כמו שביאר לנו יחזקאל ובגלולי מצרים אל תטמאו ולא אבו שמוע ובכל זאת הביא השי"ת העשר מכות על המצרים ואותנו הטיב לכל מיני טובות ומה"ד צועקת מה נשתנו אלו מאלו והיה לפי שעה כעין חילול השם כלפי מעלה ית' והן הן האבני בלסטראות שזרקו המצרים כלפי מעלה אבל ידע הש"י כי אין אומה ולשון בעולם מסוגל לעמוד בנסיון כעם ב"י ואין אומה ולשון אשר תתאמץ לפרסם אמונת ה' בעולם ולהבדל מכל עם ולשון כעם ב"י ובעת נלך בדרך הזה אזי יתרבה כבוד שמים ויתנחם ה' ית' על החילול ה' שהיה בעת יצ"מ וזה אמרו ית' אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם אבל לא הייתם כדאי לנשיאה זאת כ"א על כנפי נשרים נשאתי כדרך שהנשר אומר מוטב יכנס החץ בי כך פתחתי פתח למדה"ד להתרעם עלי ואביא אתכם אלי ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה יותר מכל העמים כי באמת לי כל הארץ וכל אומה שהייתי מטיב עמה כאשר הטיבותי עמכם היתה מקשבת אלי אבל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כל א' מכם ראוי להיות כהן ומורה עם בארץ וגוי קדוש:

סנסן ממני כי יבא אלי העם לדרוש כ' הרמב"ן כי יתרו הבין אשר כל העומדין על משה כלם יש להם דברי ריבות וביאר לו משה כי הם ג' כתות מהם באי' שיתפלל משה בעדם ומהם ללמוד תורה ומהם הכת ג' יש ביני' דברי ריב ואמנם עדן יק' למה כלם עמדו מן בקר עד ערב הו"ל לקבוע זמן תפילה זמן תורה זמן דין אמנם רז"ל ד' על מבקר עד ערב דיין הדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב הכוונה כי בעל מלאכת כלי מורה שעות יתקן הכלי כמתכנתו וימסרנו להקונה עם המפתח ובכל עת שיפתח הקונה מערכת הכלי ע"י מפתח הרי הוא שותף לעושה הכלי כי זולת הפתחו אין בצע בכלי זה ואין בו מועיל כך ברא הש"י העולם והמפתח אשר על ידו יתקיים הוית העולם הוא דין אמת ושלום וכל דיין שדן דין אמת לאמיתו ומקיים אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם כאילו נעשה שותף בבריאת העולם וכמו שביארנו וכ' תוס' שם דרצו רז"ל לפ' במ"ש דין אמת לאמיתו לאפוקי דין מרומה הכוונה כי לא די אם הדיין לא יעוות הדין כ"א צריך לירד ללב הטוען והעדים אם אין הכל מרמה בפיהם וארז"ל אם רואה שהדין מרומה יסלק עצמו ומהיכן ידע הדיין זה. ואמנם אם יתבונן הדיין בתוך בני עדתו התנהגותם בעת התפלה והקשבת' לת"ת אזי ידע כחו של כ"א עד היכן מגיע וזה היה מחכמת מרע"ה שלא קבע לא זמן תורה ולא זמן תפלה למען כל העם יהי' באהלו בזמן תורה ובזמן תפלה וידע מוצאי לבב כל אחד וא' הנכון לבו עם ה' ומה נעימה היתה עצת יתרו על ענין זה א"ל איעצך אתה תחזה לך אנשי אמת יראי אלקי' שונאי בצע ואודות דין מרומה כל עשרה אנשים יהי' להם שופט א' והשופט הלזה הלא יכיר היטב מהות העשרה אנשי' אשר נתמנה עלי' ולפי אשר יכירם יחרץ משפטו והי' אם לא ירצה א' מבעלי הריב להקים משפט שר העשרות הלז כ"א ילך אל שר החמישים הלא שר העשרות יגלה לשר החמישים והמאה והאלף מהות הבעל ריב הלזה ומדוע חרץ כן משפטו ועי"ז גם בלעדיך כל העם על מקומו יבא בשלום:

עוד סנסן ממני ויאמר משה אל ה' לא יוכל העם לעלות וגו' דברים אילו צריכין ביאר ביותר הרי אפי' לפני מלך בו"ד און עושין כן אם יצוה לא' משריו לעשות כזה או כזה הכי יאמר אלי' אין מן הצורך לעשות דבר זה ק"ו כלפי מרא עלמא אמנם נ' כי משה היה מוסכם בדעתו כי בעת ירד ה' על הר סיני הוא יעמד למטה בתוך שאר העם למען לא יאמרו ליצני הדור כי זה קולו של משה שאמר אנכי ולא יהיה לך. ויש מבני אדם שעושי' להם שני קולות משונים זה מזה וא"כ איפא הלא משה לא יעבור הגבול שהשים סביב להר עפ"י ה' והיאך יעברו ב"י הגבול וז"ש לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה בנו לאמור הגבל וגו' הכוונה הלא גם בי העדות ואחרי שאני לא אעבור הגבול גם אחרים לא יעברו וביקש משה במענה זאת לדעת אם האמת אתו שהוא לא יעלה או רצון הבורא ית' שהוא יעלה והיינו שצוהו לירד ולהעיד בעם. וע"ז ענהו השי"ת יפה כוונת רד העד בעם ועלית אתה ואהרן והכהנים והעם אל יהרסו ואמנם להפיק מלב ליצני הדור אמר וירד משה וידבר אלקי' את כל הדברי' ופי' רש"י כי בעת שירד משה דבר ה' ית' כל עשרת הדברי' בבת אחת ואח"כ פי' להם על כל דיבור ומשה ידבר והאלקי' יעננו בקול וידעו נאמנה להבחין בין קולו של משה לקולו של הקב"ה ית' שמו:

כ' רש"י בשיר השירים עפ"י המדרש וכן הוא בקרובץ לשבועו' כי העשרת הדברות היו מצומדי' דבור הא' בלוח שני כנגד דבור הא' בלוח ראשון להורות כי הרוצח נענש על שמיעט הדמות כדכ' שופך דם האדם דמו ישפך כי בצלם אלקי' עשה את האדם דבור שני בלוח שני לא תנאף נגד לא יהי' לך בלוח א' כי העע"א נמשל לאשה מנאפת כנגד לא תשא בלוח ראשון לא תגנוב בלוח שני כי כל הגונב סופו לשבע לשקר כנגד שבת בלוח א' לא תענה בלוח ב' כי המחלל שבת מעיד עדות שקר כנגד כבד אביך בלוח א' לא תחמוד בלוח ב' כי החומד ומתאוה שאינו שלו סופו להוליד בן שהוא מקללו ובזה ביאר מרן זצוק"ל פי' ד' הפיוט בקרובץ שבועו' שם קרוץ מחומר מה מועילו אם חומד ומתאוה שאינו שלו אחרי כי עי"כ זה שיש לו אינו שלו דהיינו בניו ימרדו בו ואם בניו יפשעו בו מה לו בכספו וזהבו שאינו שלו והיינו קנין שאינו שלו למה הוא לו ע"כ דפח"ח וש"י אמנם צריך ביאור מה ענין עונש זה על לא תחמד ונ' אמר שהע"ה מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו ביאר שהע"ה ד' הרמב"ן פ' נצבי' ע"פ שורש פורה כי המחשבות זרות של האבו' יצאו לפועל אצל הבני' ומה שהי' לאבות לספק יהי' לבנים כוודאי היתר ויצאו מן הדת ולא כן מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחרי' והנה כל הי' דברות המה משפטי' שאין להרהר עליהם חוץ מלא תחמוד הוא ענין ק' להבין היאך הפני שאין פרוטה בכיסו לא יחמוד אחרי העשירות של העשיר וכבר דיבר בזה הא"ע דברים יקרי' ומעתה זה היה הרמז שרמזו לנו רז"ל במה שהי' מכוון בלוחות דבור לא תחמוד מול כבד כי האב יקל במצות לא תחמוד לאמור חק זה לא אבין ובניו יזלזלו אחרי' אף במצות כבד שהיא משפט מפורסם בעיני כל בעל שכל ישר ואחרי כי האב החל לזלזל בחקי' בניו יבאו לזלזל במשפטי':

וכ' רש"י בשיר השירים כי קבלה בידינו אשר בעשרת הדברות כלולים כל התרי"ג מצות ויש לרמז זה במאמר הכ' בזכרי' האבן אשר שמתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתוחה ומשתי את עון כל הארץ ביום אחד הכוונה העשרת הדברות עד דורינו זה אשר פרץ בו בעו"ה צרעת הכפירה מכל וכל בדורות שלפנינו אפי' מקלי ישראל נתקיימו וכמו שאמרו בפ"ק דברכות ומפני מה לא קבעו לעשרת הדברות בק"ש מפני תרעומת המינין שהיו אומרי' אין תורה אלא זו ואמנם לולי היו גלוים כל התרי"ג מצות בעשרת הדברי' ג"כ גם אלו הי' מתקיימי' והנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וגילה לו היכן רמוזים כל התרי"ג מצות בעשרת הדברי' החרותי' על לוחו' האבן שמסר ליהושע ויהושע לא היה לו רשות לגלות סוד זה עד לע"ל שאמר הי"ת כי תורה חדשה מאתי תצא ופי' רז"ל חידושי תורה מאתי תצא וידוע כי תוה"ק כוללת שבעה ספרי' כדאמרי' במס' שבת כי ספר במדבר כולל ג' ספרי' וז"ש הנה האבן ר"ל הלוחות כי לוחת כ' שלא היו כ"א אבן אחד אשר נתת לפני יהושע על אבן אחת על לוח הזה שבעה עינים כל השבעה ספרים שבתוה"ק אלא שאין אנו יודעי' לפ' אבל הנני מפתח פתוחה ר"ל מבאר מה שחרות עליה ועי"ז ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד כי עי"ז יהי' כל התורה בעיני' מבואר היטב כמו עשרת הדברי':

ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו יש כאן רמז למ"ש החו"ה כי האדם ישתדל ללכת ביראת ה' ובקנות המדות הטובות ממדרגה למדרגה ולא יפסיע פסיעה גסה כי אם רב השמן בנר יכבה הפתילה וז"ש ולא תעלה במעלות דהיינו פסיעה גסה על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו וע"ד שכ' החו"ה כי רב השמן יכבה הפתילה:

רמב"ן ד"ה וירד ה' שאם יחשבו הקולות צ"ל שהם יחשבו:

ד"ה לא יהי' לך זו על דרך הפשט ועל דרך האמת כצ"ל:

ד"ה לאוהבי אנו נהרגין על כלן צ"ע דהיינו מל"ת אבל עשה אכילת מצה ומילה דנקיט המכלתא מנ"ל:

ד"ה זכור לא יסבול אותו מי שאינו רגיל כצ"ל ותיבת אלא ט"ס:

ד"ה כבד ולא פי' הכ' מה הוא הכבוד כצ"ל:

ד"ה וכל העם רואים מצפים ומתיצבים ירד ה' וע' רש"י פ' וזאת הברכה ע"פ ה' מסיני בא:

ד"ה ואל ידבר וכן אמרו הם ואת קולו שמענו כצ"ל:

ד"ה כי לבעבור נסות כענין שאמרו חכמי' אשרי אדם שמות רבה פ' משפטי':

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה