אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב › כלאי בהמה ג

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · כלאי בהמה ג

כלאי בהמה ב

אות א

לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו כי איתא בדברי רבינו ז"ל במאמר חדי ר"ש (בסי' ס"א) ששעיקר המתקת כל הצמצומים וכל הדיינם הוא ע"י השכל השייך לכל צמצום וצמצום כי כל צמצום ודין נמשך משכל פרטי כי כלהו במחשבה אתברירו. וכל אל והשכליות אין להם כח להמתיק כ"א כשמקבלין משכל הכולל שכולל כל השכליות וכל הצמצומים שבעולם שהוא בחי' אבן שתי' קדשי קדשים שעל ידו נמתקין כל הצמצוים וכל הדינים שבעולם כוו' ע"ש כ"ז היטב:

וזה בחי' איסור כלאי בהמה שאסור לעשו"ת מלאכה בשני מיני בהמות יחד. כי כל המלאכות שבעולם כולם הם בחי' צמצומים כי זה עיקר אומנות המלאכה לצמצם הדבר בצמצום הזה להוציא כלי למעשיהו וכל אלו הצמצומים של כל הל"ט מלאכות צריכין לתקנם ולהמתיקן לברר מזוהמת הנחש מחטא אדה"ר שעל ידו נתקללו ל"ט קללות שמשם נשתלשל יגיעת וטירחת כל הל"ט מלאכות שהם בחי' (בראשית ג') בזעת אפיך תאכל לחם. וע"כ צריך כ"א לקדש עצמו ולעשו"ת המו"מ או העסק והמלאכה בקדושה גדולה לשם ה' כדי לברר כל העסקים והמלאכות שכולם כלולים בל"ט מלאכות לברר כולם מזוהמת הנחש ועיקר ההמתקה והבירור של כל הל"ט מלאכות שהם בחי' צמצומים הוא ע"י השכל השייך לכל מלאכה וצמצום כי בכל מלאכה שלא יהי' בה איזהו שכל וחכמה וזה השכל יש לו שורש למעלה בשכל דקדושה ע"כ צריכין לראות לעשו"ת המלאכה והמו"מ בקדושה גדולה לקשר השכל ישי בהמלאכה לשורשו דייהיינו להשכל הפרטי של מעלה השייך לאות והשכל והצמחום של אותה מלאכה שעי"ז ממתיקין אותו הצמצום כי אין הדין נמתק אלא בשרשו דהיינו ע"י השכל הפרטי שהשייך אליו שהוא שורשו וזה בחי' מה שכתוב בבצלאל שהי' הראש של כל בעלי האומניות שעסקו במלאכת הקודש במעשה המשכן ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה וכו'. כי בצלאלא הי' יודע החכמה והתבונה והדעת השייך לכל מלאכה ומלאכה בחי' לחשוב מחשבות לעשו"ת בכל מאכת וכו' כיהי' יודע לחשוב מחשבות דהיינו המחשבה והחכמה והשכל השייך לכל מלאכה ומלאכה בחי' לחשוב מחשבות לעשו"ת בכל מאכלת וכו' כי הי' יודע לחשוב מחשבות דהיינו החשבה והחכמה והשכל השייך לכל מלאכה ומלאכה. שעי"ז נמתק המצמום של אותה המלאכה כי יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כי האותיות שבםה נברא כל דבר ודבר הם בחי' השכל השייך לכל דברו דבר כי בדבר ה' נעשו וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג) ובכל דיבור ודיבור יש בו חכמה ושכל כי הדיבור הוא התגלות הדעת כ"ש מפיו דעת ותבונה דהיינו החכמה והשכל שעל ידו נתהוה הדבר כ"ש (תהלים ק"ד) כולם בחכמה עשית ובצלאל הי' יודע האותיות שבהם נבראו שמים וארץ. דהיינו האותיות והשכל השייך לכל דבר ודבר מבריאת שמים וארץ. שכולם הם בחי' צמצומים שצמצם הש,י כל דברודבר עד שנתהוה בדמות הזה ובתמונה הזאת וע"כ הי' עוסק במלאכת המשכן כי שם הי' כל הל"ט מלאכות כי כל ל"ט מלאכות ממשכן גמרינן (שבת מ"ט) כי המשכן היא בח'י הבית המקדש שהוא בחי' דעת בחי' קודש כי השכל נקרא קודש כנ"ל. היינו ששם כלולים כל החכמות וכל השכליות שכולם מקבלים מהשכל הכולל שהוא קדשי קשים בחי' אבן שתי' כנ"ל. כי כל הצמצומיםוכל המלאכות נמשכים מהאבן שתי' שממנו הושתת העולם וממנו נמשכו כל הצמצומים של כל הנבראים ושל כל המלאכות שבעולם וע"כ איתא בש"ע הני נשי דנהיגי דלא למשתי עמרא משנכנס אבמנהגא לפי שבטל אבן שתיה כי מהאבן שתיה נמשכין כל המלאכות שהם בחי' צמצומים כי כל צמצום וצמצום מקבל משכלו שהוא שרשו וכולם מקבלים מהשכל הכולל שהוא בחי' קדשי קדשים בחי' אבן שתיה שממנו הושתת העולם כנ"ל:

אות ב

וזה בחי' מה שאסור לחרוש ולמשוך ולעשו"ת מלאכה בשני בהמות יחד כי כל הצמצומים שהם בחי' דיינם זה בחי' בהמה שהוא העדר הדעת כי הרחמנות והחסד הוא בחי' דעת והצמצום הודין הוא בחי' מיעוט הדעת כמבואר בדברי רבינו ז"ל כ"פ וצריכין לברר ולהמתיק ולהעלות מבהמה לאדם. שזה עיקר עבודת האדם בעוה"ז כי האדם הוא השכל שהוא גדר האדם והוא צריך לברר כל הצמצומים וכל הדינים שהם בחי' העדר הדעת בחי' בהמה לבררם מבהמה לאדם מדין לחסד. וצריך לברר ולהמתיק כל דין וצמצום ע"י השכל השייך לו דייקא שהוא שרשו. וזה עיקר תיקון הל"ט מלאכות שהם בחי' צמצום כנ"ל לבררם מזהמת הנחש ולהמתיקן בבחי' ל"ט מלאכות המשכן כנ"ל. וע"כ אסור לאדם לעשו"ת מלאכה בשני מני בהמות יחד כי אז נתערב שני מיני צמצומים יחד. שהם שני מיני בהמות שהם עירק אחיזת הדין והצמצום שהוא נאחז ביותר במקום שנתמעט הדעת ביותר וע"כ בהמה שהוא תכלית מיעוט והעדר הדעת לגמרי ע"כ שם אחיזת הדין והצמצום בתכלית וע"כ א"א לבררו כ"א כשהוא למינו דייקא יכולין להמתיקו בשרשו בצנור השייך לו דהיינו בשכל השייך לו אבל כשמערבים שני מינים יחד איז נתערבים הצמצומים ואזי א"א להעלות כל אחד לשרשו לשכל הייך לו לבדו בפרטיות ואז א"א להמתיקו כי עיקר ההמתקה ע"י השכל הפרטי השייך לו לבדו ואזי כשאינם נמתקיםמחת שנתערבו שני מעיני בהמות שהם תכלית הצמצומים יחד איז נאחז ח"ו זוהמת הנחש באותה המלאכה מל"ט מלאכות שעושה עמהם כי עיקר אחיזתם הוא מתערובת שזהו בחי' תערובת עץ הדעת טו"ר:

אות ג

וזה בחי' מ"ש בוזה"ק על פ' לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו כי הם שני זיני בישא וכו' ולכאורה קשה הלא גם בשני מיני בהמות טהרותו אסור ג"כ לעשו"ת עמם מלאכה ביחד כ"ש בש"ע. אך באמת ע"פ הנ"ל שצריכין לברר ולהמתיק כל צמצום וצמצום ע"י השכל הפרטי השייך לו דייקא. וכשנתערבין שני מיני בהמות יחד בשעת איזה מלאכה נתערבין הצמצומים וא"א להמתיק כל אחד ואחד ע"י השכל השייך לו. ואזי נאחז ח"ו זוהמת הנחש מתערובת הזה שנתערב בשעת העסק בל"ט מלאכות ששם עיקר אחיזתם בבחי' בעצבון תאכלנה בזעת אפך תאכל לחם וכו' שהם הל"ט מלאכות וכו' וכנ"ל. ע"כ בכל עת שנתערבין ב' מיני בהמות באיסור דהיינו בשעת חרישה וכיוצא אפי' ב' מיני בהמות טהורות אזי תיכף נתעורר ח"ו תערובת השור והחמור שהם תרי זיני בישא שכשמתחברים יחד ח"ו נתגבר הדין ח"ו ביותר כי זהז נתעורר ע"י תערובת של כל שני מיני בהמות אפילו טהורות כי מאחר שנתערבין ואין יכולין להמתיק הצמצום של הל"ט מלאכות אזי נתעוררין ח"ו ל"ט מלאכות דס"א שהם ל"ט קללות שהם זוהמת הנחש שהוא בחי' תערובות תרי זינא בישא שהם השור והחמור שהם עשו וישמעאל כידוע. וע"כ כללה התורה איסור כלאי בהמה בשור וחמור אע"פ שבאמת כל שני מינים אסור אפי' ב' מינים טהורים כי התורה רמזה לנו הפגם הנעשה ע"י כלאי בהמה אפי' טהורים כי נתערבים ח"ו השור והחמור תרי זינא בישא וכו' כנ"ל:

אות ד

וזה ששלח יעקב אבינו לעשו ויהי לי שור וחמור צאן וכו'. כי יעקב הי' שופרי' מעין שופרי' דאדה"ר. והוא עירק התיקון של חטא אדה"ר כמובא. ועשו הוא זוהמת הנחש שעיקר כחו כשמתחבר יחד עם ישמעאל שהוא בחי' תערובת השור והחמור כנ"ל. וע"כ כשלקח יעקב את הברכות ממנו ורצה עשו לנקום בו ח"ו ע"כ הלך אל ישמעאל ולקח בתו כדי להתחבר עם ישמעאל שהם התחברות השור והחמור כדי שעי"ז יוכל להתגבר עליו ח"ו וע"כ כשיצא יעקב מבית לבן לקראת עשו שלח אליו ויהי לי שור וחמור דייקא היינו שזכיתי לברר ולתקן זוהמת הנחש עד שאפי' השור והחמור נתבררו ונמתקו אצלי כי אצלי כל עד'ר ועדר לבדו ואני מברר כל מין ומין לבדו ע"י השכל השייך לו וכל השכליות השייכים לכל דבר ודבר כולם כלולים בתורה שכלולה מכל השכליות שהיא מקבלת מחכמה עילאה משכל הכולל מקדש קדישים מאבן שתיה שעי"ז עיקר ההמתקה בבחי' לוחות האבן כמבואר שם בממאר הנ"ל ע"ש וזהו הסמיכות עם לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור כי ארז"ל עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי. היינו כי ע"י תרי"ג מצוות שהם כלליות התורה שכוללת כל השכליות וההמתקות של לכ המצומים שבעולם. עי"ז ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה שזכהלברר ולהמתיק כל מין ומין לבדו ע"י השכל הפרטי השייך לו שכלול בהתחורה הקדושה כנ"ל. וע"כ התחיל משור וחמור כ"ש ויהי לי שור וחמור וכו' כי שם עיקר הבירור כנ"ל. וע"כ כששלח יעקב הדורון לעשו מכל מין ומין בהמה נתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו להודיע לעשו שאינו עובר ח"ו על איסור כלאי בהמה ואצלו כל מין ומין מבורר לבדו שעי"ז כל מין ומין בהמה נמתק ע"י השכל השייך לו שעי"ז נתבטל זוהמת הנחש שמשם אחיז תעשו וישמעאל וע"כ בודאי יהיה עשו נכנע תחתיו וז"ש בשבת למען ינוח שורך וחמורך,שורך וחמורך דייקא כי שבת הוא בחי' שכל הכולל בחי' קדשי קדשים בחי' אבן שתיה כי שבת הוא רעוא דרעווין בחי' קדשי קדשים כ"ש כי קודש היא לכם כי בשבת ניתנה תורה. שהיא נפקת מחכמה עילאה משכל הכולל כנ"ל וע"כ בשבת נתבטלין כל הל"ט מלאכות. וע"כ בשת נתבטלין כל הל"ט מלאכות. וע"כ בכל עת שהזהירן על מלאכת המשכן הזהירן מתחילה על שבת כי עיקר תיקון וזיכוך הל"ט מלאכות שזה בחי' מלאכת המשכן הוא ע"י שבת שהוא קדשי קדשים ששם נכללין כל השכליות וכל הצמצומים ושם נתבטלין כל המלאכות בשרשן העליון. וע"כ הזהירה התורה על שביתת בהמה בשבת וכללם כולם בשור וחמור כי צריכין בשבת ליתן נייחא להבהמה מכל מלאכתה כדי שעי"ז יהי' נמתק המלאכה והצמצום שהוא בחי' בהמה כנ"ל ע"י ביטול המלאכה של שבת שעי"ז הם עולין ונכללין בבחי' שבת שהיא נייחא לכולא ששם נתבטלין כל המלאכות וכל הצמומים לגמרי ושם נמתקין כולם עד שזוכין להמשיך הקדושה של שבת גם על ששת ימי החול לקדש כל הל"ט מלאכות כי ע"י קדושת שבת בחי' קדשי קדשים וכו' כנ"ל. עי"זנמתקין כולם ונתבררים בבחי' ל"ט מלאכת המשכן וכנ"ל. וע"כ כללה התורה כל הבהמות בשור וחמור כי שם עיקר הבירור מזוהמת הנחש שהם עשו וישמעאל שהם בחי' שור וחמור תרי זינא בישא. וע"י קדושה של שבת ע"י שנותנין נייחא מל"ט מלאכות אפילו לבהמה בשבת עי"זנתבטל אחיזת הס"א אפי' משור וחמור ואזי השור וחמור נכללין בקדושת שבת בבחי' למען ינוח שורך וחמורך כמוך. כמוך דייקא שיהיה נכלל בהמה באדם שיהיה נמתק כל צמצום וצמצום שהוא בהמה ע"י השכל השייך לו שהוא בחי' אדם כנ"ל:

אות ה

וע"כ יעקב אבינו כשברח מלפני עשו כתיב ויפגע במקום וילן שם וכו' ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וכו' ואז נכללו כל האבנים ונעשו אבן אחד. כי כולם נכללו באבן שתיה ששם שכב יעקב. שזהו בחי' ההמתקה של כל הצמצומים ע"י שנכללין באבן שתיה כנ"ל. וכמבואר כל זה במאמר הנ"ל ע"ש. וע"כ הי' זאת בעת שברח מעשו כי עיקר הכנעת עשו עי"ז כנ"ל. וע"כ נסמך יחד ויפגע במקום וכו' להליכת עשו אל ישמעאל. כ"ש ויהי כאשר ראה עשו כי ברך יצחק את יעקב וכו' ואזי נתקנא בו ורצה להתגבר עליו ולנקום בו. וע"כ הלך אל ישמעאל כדי שיתחברו ח"ו תרי זינא בישא השור והחמור כנ"ל. וזהו וילך עשו אל ישמעאל וכו' ואז ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקוםשהוא האבן שתיה ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וכו' ונכללו כולם באבן אחת דהיינו בהאבן שתיה. שזהו בחי' ההמתקות כל הצמצומים שבעולם ע"י השכליים הפרטיים שהייכים להם. כי כולם מקבלים מהשכל הכולל מהאבן שתיה שעי"ז עיקר ההמתקה בכלל ובפרט כ"ש שם. וע"י ההמתקה זו על ידי שנכללו כל הצמצומים באבן שתיה עי"ז נכנע עשו וישמעאל שור וחמור שאחיזתם מדינים כשאין נמתקין הצמצומין ע"י התערובת והכלאים ח"ו כנ"ל. וע"כ קודם שבא יעקב למקום ההוא להאבן שתיה עסק מקודם בתורה י"ד שנים בבית עבר כמו שלמדו רז"ל מפסוק זה וישכב במקום ההוא. במקום ההוא שכב וכו'. כי דייקא ע"י שעסק בתורה מקודם בבית עבר. עי"ז דייקא וישכב במקום ההוא. עי"ז דייקא זכה לבא למקום ההוא שהוא האבן שתיה שזכה לכלול כל הצמצומים בשרשן בהאבן שתיה שזהו בחי' כל האבנים שנעשו מהם אבן אחד כנ"ל. שעי"ז נמתקו כל הדינים ונתבטל אחיזת עשו וישמעאל כנ"ל. כי לכלול בהאבן שתיה א"א כ"א ע"י התורה שהיא נפקת מחכמה עילאה שעל ידה דייקא יכולין לעלות ולכלול בהאבן שתיה. בבחי' קדשי קדשים שזהו בחי' לוחות האבן. כ"ש שם במאמר הנ"ל ע"ש:

אות ו

וע"כ הביא הש"י כל הבהמות והחיות לפני האדם לראות מה יקרא לו. וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו כי השם והחיות של כל הבמות והחיות הוא החיות שלהם שנמשך מהשורששלהם שהואהשייך לכל מין ומין שהוא שרשו וכולם נמשכין מהאדם שהוא הדעת שהוא כלול מכל השכליות. כי האדם נברא ממקום המקדש כדי שיהי' נכלל בהאבן שתיה. ע"כ הוא יודע כל השכליות הפרטיים השייכים לכל בהמה וחיה שהוא שמם וחיותם כיהוא צריך לבררם להעלות כל מין ומין לשרשו שיהי' נכללים כולם בהאבן שתיה. שזהו בחי' קרבנות שהיו בביהמ"ק שעי"ז נכללו הבהמות בביהמ"ק בהאבן שתיה וכנ"ל:

אות ז

וע"כ הי' כל הבהמות והחיות מוכרחים לכנוס לתוך תיבת נח כי תיבת נח הוא בחי' יוה"כ כ"ש בתיקונים שזהו בחי' אבן שתיה ק"ק כי ביוה"כ הי' הכה"ג נכנס לשם. וע"כ בשעת תוקף הדין של המבול הוכרחו כל הבהמות והחיות לכנוס לתוך תיבת נח שהוא בחי' ק"ק כדי שיהי' נמתק כל צמצום וצמצום ע"י השכל כנ"ל. וע"כ נכנסו למיניהם דייקא. אותן שדבקו במינם ולא עברו על איסור כלאי בהמה כי א"א לכנוס לתיבת נח לתוך בחי' ק"ק בחי' אבן שתיה כ"א כשנזהרין מכלאים שיהיה כל מין ומין לבדו שאז נמתק כ"א וא' ע"י השכל השייך לו שמקבל מאבן שתיה כנ"ל. כי אפ' כשזוכין להמתיק הצמצומים ע"י השכל הכולל בעצמו כ"ש שם במאמר הנ"ל א"א להכלל שם כ"א למינו כי צריכין להכלל שם דרך הצמצום והצנור שנמשך דרך שם מהאבן שתיה. וע"כ אסור לערב המינים כי אז א"א להכלל שם ולקבל המתקה משם לא בכלל ולא בפרט וכנ"ל:

וע"כ נכנסו כל הבהמות והחיות וכו' לתבת נח אותן שדבקו במינם דייקא. ועי"ז נמתקו שם כל המצומים וכל הדינים הקשים שהי' בעולם אז. ועי"ז זכו לצאת משם למשפחותיהם. כ"ש למשפחותיהם יצאו מן התיבה כי חזר ויצא כל מין ומין מן התיבה שוא בחי' אבן שתיה שמשם נמשכין כל הצמצומים וכנ"ל. וע"כ הקריב נח מהם קרבנות כי הקרבנות הואבבחי' המתקת הצמצומים ע"י השכללים השייכים להם כנ"ל. כי נח מברר ומתקן וממתיק כל הל"ט מלאכות מזוהמת הנחש. כ"ש זה ינחמינו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה וכו' כי נח הוא בחי' קדושת שבת כמובא בחי' נייחא לעילאין נייחא לתתאין וכו' וע"כ על ידו נמתקו כל הצמצומים שהם בחי' ל"ט מלאכות בחי' כל מיני בהמות למיניהם. כי כול םנמתקו ונתבררו ע"י תיבת נח שהואבחי' יוה"כ בחי' אבן שתיה ששם נמתקין כל הדינים וכל הצמצומים שבעלום. ע"י השכל הכולל שהוא בחי' קדשי קדשים שמשם כל ההמתקות וכנ"ל:

אות ח

וע"כ אותיות התורה צריכין להיות כ"א בפני עצמו ואם נדבק אות לאות פסול. כי כל אות ואות הוא בחי' שכל שמקבל משכל הכולל דרך הצנור השייך לו. שעי"ז יש לו כח להמתיק הצמצומים השייך לו. וע"כ צריך כל אות שיהי' בפ"ע ואסור שיודבקו אותיות התורה זה בזה. כדי שלא לערב הצמצומים והשכליים שאז אי אפשר להמתיקם וכנ"ל:

וע"כ אדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך וכו'. כי האדם הוא השכל הכולל שהוא ממתיק כל הצמצומים והדינים שהם בחי' בהמה כנ"ל. וע"כ אין לו שום התחברות ותערובת עם הבהמות אדרבא האדם הוא השכל שהוא ההמתקה שלהם. וע"כ אין בהאדם דין כלאים עם הבהמות ומותר עם כולם לעשו"ת מלאכה לחרוש ולמשוך כי האדם אינו מתערב ומתחבר עם הבהמה כלל. כי הוא השכל וההמתקה שלהם כנ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה