אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה א ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א › מליחה א

ליקוטי הלכות - יורה דעה א

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א · מליחה א

דם א

על פי בתךורה תפלה לחבקוק סימן י"ט הנ"ל בהלכות טרפות הלכה א':

אות א

וזהו ענין מליחה כמו שכתב שם רבינו נ"י בביאור בסי' כ"ג שהמלח הוא בחינת ברית מלח עולם שהוא ממתיק מרירותא דעלמא ועל ידו נפלט הדמים רעים שהם בבחינת פגם הברית כנ"ל בה' חלב ודם הלכה א'. וזהו בחינת ההדחה במים להכשיר הבשר עלידי שמכניסין ושורין אות בתוך המים כי המים מטהרין אותו מכל הטומאות בפרט מפגם הברית בבחינת מקוה מים. כי המקוה הוא תיקון גדול מאד לפלם הברית. כי המקוה הוא סוד התעלמות בתוך המים כמובא שזה בחינת ביקון הברגית בבחית זרעו של יוסף שהן בבחינת דגים שבים שהמים מכסה עליהם ואין עין הרע של עי"ן אומות שולט בנם כנ"ל (בה' בשמ"ה ה"ב). ועל כן מתקנין ומכשירין הבשר עלידי המים כדי להעביר מעליו טומאת הדמים שהם בחינת פגם הברית כמו שאמרו רבותינו ז"ל משום דם בעין שעליו שהוא עובר ונופל עלידי המים שהם בחינת תיקון הברית בבחינת דגים שבים כנ"ל וזה בחינת הדחה ראעשונה והדחה אחרונה. כי הנפש שבחי שנפל ממדריגבו ממדבר לחי כנ"ל צריך חמה תיקונים תיקון אחר תיקון עד שיעלה ויתתקר בשלימות להשיבו לשגרשו בבחינת תשובה. כי כל תיקוני הבשר שעושים הם בחינת תיקוני התשובה. כי כן צריכין לתקן הנפש שבחי להשיבו לשרשו שזה בחינת תשובה.ועל כן מתחילה צריך לה שחיטה להכניע ולשבר רע הכולל כנ"ל שזהו ראשית התשובה לסור מרע הנ"ל ולשברו. ואחר כך לפנות ולנקר כל החלבים רעים וכל הגידין הנמצאים בעין בתוכו כדי שלא יהיה טובל ושרץ בידו. על כן אחר שסר מרע הכולל הנ"ל שהוא עיקר ההתחלה והראשית אשי צריך לסור כל הרעות מקרבו. וזה נעשה בקל אכר השכיטה כי עוקר היגיעה והטורחא הוא השחיטה שהוא הכנעת הרע הנ"ל, שצריך אומן לזה מומכה ומוחזק ובדיקב הסכין ושאר אזהרות השחיטה כנ"ל. אבל אחר כך נעשה הניקור בנקל שמנקרין ומוציאין משם שאר כל הרעות הנמצאין שם. ואזי זוכין לבחינת מקוה מים שזה בחינת הדחה הראשונה ואחר כך צריך לשהות במלכו הנ"ל ואז הוא גמר התיקון שהוא הדחה האחרונה כי הבא לטהר מסיעין לו שאומרים לו המתן (כמו שמובא בדברי רבינו נ"י סימן וא"ו). כי אי אפשר ליכנס בפעם אחד אל התשובה וצריך להמתין ולשהות ולסבול שפיכת דמים הרבה כדי להכניע הדם הרע שבחלל השמאלי שהתגבר על ידי עונותיו:

אות ב

וזה בחינת השהייה שצריך לשהות במלחו ולהיות כבוש בתוך הציר בכלי מנוקב בבחינת אומרים לו המתן הנ"ל כדי להפקיע הדמים רעים שנתלעו בתוך בתשר שנכנסו לעומק הגוף. ועל כן אי אפשר לתקן הבשר במהירות כי איאפשר להכניסו בפעם א' לתקן הבשר במהירות כי אי אפשר להכניסו בפעם אחת אל התשובה עד שישהה במלחו שהוא בחינת התיקון בחינת ברית מלח כדי להמתיק מרירותו ולפלוט כל הדמים כנ"ל רעל כן הוא בין שני הדחות שהם בחינת מקוה מים כנ"ל, על פי מה שמובא בשם הבעל שם טוב ז"ל ומבואר לעיל כ"פ שבתחלת התשובה מעלין את האדם לבחינת מדריגה גדולה למעלה ממדריגתו ואחר כך מורידין אותו משם כדי להבחין ולהצטרף ולהזכך. כי צריך לשוב ולעבוד כבל אותן הדרכים שהיהי שם בבחינת תשובת המשקל כנ"ל:

אות ג

וזה בחינת הדחה ראשונה והדחה אחרונה שהם בבחינת מקוה מים כנ"ל. שהם עליה גדולה ותיקון גדול מאד. שזה עיקר בחינת התשוטבה כשזוכה לכנס לבחינת מקוה מים שהוא בחינת עלמא דאתי בחינת תשובה כנ"ל. ובתחלה מעלין אותו מלמעלה למדריגה גדולה כנ"ל ובחינת תשובה בחינת מוה מים כנ"ל וזהו בחינת הדחה ראשונה. ואף שכבר זכה לתכלית התיקון שהוא בחינת מקוה כנ"ל, אחר כך מורידין אותו משם כדי שיצמטרף ויזדכך כנ"ל בבחינת אומרים לו המתן כנ"ל. וזהו בחינת מה שהוא צריך לשהות במלחו זמן מסוים כדי להזדכך ולהצטרף ולפלוט כל דמיו הרעים שנבלעו בתוכו כנ"ל. ואזי אכר כך זוכין שנית לגמור התיקון באמת. וזהו בחינת הדחה האחרונה. בחינת מקוה מים שמכניסין אותו אחר כך כשזכה להזדכך לפלוט דמיו הרעים כנ"ל. וזה בחינת יציאת מצרים שהיה בבחינת תשובה בחינת יותל כמובא. ובתחילה העל האותם למעלה ממדריגתם מאד כמובא. וזה בחינת מילה וטבילה שזכו בערב פסח שתיכף אחר המילה שהכניעו הרע הכולל שזה בחינת מילה. אזי תיכף זכו לבחינת יציאת מצרים שהוא בחינת תשובה שהיתה אז למעלה ממדריגתם מאד כמובא:

אות ד

וזהו בחינת המקוהמים שזכו אז בערב פסח מיד ואחר כך הורידם ממדריגתם. וזה בחינת הספירה כמובא שהוא כאשה המטהראת לבעלה שהוא בחינת המתן שצריך למתין ולשהות כדי לטהר עצמו מדם נדות כנ"ל. ואז זכו לגמר התיקון בשבועות. ואז זכו ליכנוס למקוה בחינת מקוה עליונה מאד שהוא התיקון. וזה בחינת שני ההדחות בחינת שני נמקוואות הנ"ל שצריכין כדי להתתקן היינו בתחילת התשובה ובסוף התשובה כנ"ל ובאמצעהוא השהיה במלחו שהוא בחינת המתן כנ"ל כדי לפלוט הדמים רעים כנ"ל וכן מבואר במאמר המדבר מזה(בסי'וא"ו ליקוטי ח"א) שבחינת המתן הנ"ל הוא בחינת תשובה שהוא בחינת אקי'(כ"ש שם). וזהו בחינת המקוה מים שהוא בחינת אקי' כי מקוה בגימטריה קנ"א כמובא וכנ"ל וכבר מבואר בהלכות פסח הלכה א' שע"כ שיעור מליחה כ"י מוניטין שזה בחינת תיקון הברית כדי לשוב אל החיים. וזה שאמרו רבותינו ז"ל שהשיעור הוא כדי הילוך מיל. כי המיל הוא אלפיים אמה תחום שבת שהוא בחינת גבול הקדושה כנ"ל(בהלכות תחומין הלכה א'). וזהו השיעור בעצמו של ח"י מונטין כי שם החיים (כמו שכתוב שם). ועל כן צריך לשהות בתיקון המליחה כשיעור הזה כדי לזכות לשוב לתוך גבול ותחום הקדושה כדי לזכות לחיים בחינת צדיק חי עלמין. לוזהו שאמרו רבותינו ז"להצלי אין צריך מליחה. כי אש הוא התיקון בבחינת כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר והוא מכלה את הזוהמא. אבל כשזוכין להתקשר להצדיק שהוא בחינת ברית מלח, ואזי מקבלין ממנו בחינת מילחא בחינת תיקונים להמתיק מרירותו. ואז ניצולין מן האש שהיו צריכין להצטרף חס ושלום בבחינת תעבירו באש כנ"ל. כי מליח הורי הוא כרותח דצלי שנצלה באש, שעל ידי בחינת המליחה שהוא בחינתהתקשרות להצדיק כנ"ל נזדככין יפה וניצולין מן האש ויוןצאין זך ויפה ושלם בלי שם פלם וזוכין לתכלית התיקון כנ"ל:

הלכות מליחה הלכה ב' נכללת בהלכות חלב ודם הלכהד': והלכה ג' נכללת בהלכות דם הלכה א':

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה