אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה א ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א › חלב ודם ב

ליקוטי הלכות - יורה דעה א

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א · חלב ודם ב

חלב ודם א

אות א

על פי המאמר בקעו בחדש שופר המתחיל מאמונה (בליקטי תפילות סימן ה') עיין שם כל המאמר היטב:

ויוצא משם שעל ידי הגרים שמכניסין גאוה על ידי זה נעשה תאוות ניאוף בחינת החתים בשרו. לוהמגיני ארץ הם מעלין ומתקנים זהת ועושין משה בחינת חותם דקדושה בחינת מוחין תפילין. כי קיום המוח משמנונית הגוף שעולה אל המוח וכו'. וכשנתתקן המוח בבחינת תפילין אזי הוא בחינת חלום על ידי מלאך שהוא בחינת אדם ולהיפך הוא בחינת חלום על ידי שר שהוא בחינת בהמה. אבל יש להמאכלים חלק בחלולם על כן צריכין לכזק את המלאך וכו'. ולפעמים באה הטומאה הזאת מפגם המשפט. ופגם המשפט הוא על ידי שמעלים טיפט עשו וישמעאל. ועל ידי זה בא פגם המשפט ואזי נופלין אהבות וכו'. ולזה צריכין קישור המרכבהוכו' עיין שם:

וזה בחינת איסור חלב שאסור להדיוט, ולגבוה עולה בקרבנות כי עיקר הקרבן הוא החלב כי הא בהא תליא. כי כל חלב לה'כי חלב הוא בחינת גאות כמו שכתוב חלבמו סגרו פימו דברו בגאות כי חלב הוא שמנונית שזה בא על ידי גאוה. כי על ידי גאוה בא באוות נעיאוף דהיינו שנתרבה החלב והשמנונית של הגוף (וכמובן במאמר הנ"ל) כי המגינים הנ"ל מעלים זאת השמנוהית של ניאוף שבא יל ידי באוה. נמצא שהשמנונית והחלב הוא בחינת גאוה שהיא בחינת ריבוי. ומאחר ששורש החלב הוא מבחינת גאוה שהיא בחינת ריבוי. ומאחר ששורש החלב הוא מבחינת גאוה, על כן איסור לנו באכילה כי איסור הגאוה היא מחמת שהיא מנפילה הת לפארותו שהוא לבושו של ה' יתברך. כמו שכתוב ה' גאות לבש. כי הגאוה אינה ראוי ה רק לו לבדו יתברך כי לה' המלוכה ואסור לנו ליקח לעצמינו כלל מן הגאוה כי הוא באה מנפילת לבושו יתברך רק צריכין להעלות כל הלגאוה לשרשה. דהיינו אל המוח שהוא שורש הגאוה כנודע ששורש הגאוה הוא בחינת מוחין כמובא. וזה בחינת גאוה לה' לבדו על ידי הקרבן שעולה לגבוה שזה בחינת העלאת הגאוה לשרשה אליו יתברך אבל לנו הוא אסור. כי אסור לנו ליקח לעצמינו כל מן הגאוה כדי שלא נפגום בלבושו יתברך כביכול שהוא בחינת ה' מלך גאות לבש כנ"ל:

אות ב

ועל כן החלב הוא בחינת לבוש. כמו שאמרו חכמינו ז"ל איזהו חלב כל שהוא בותב קרום ונקלף ופירש רש"י כשמלה הוא פרוש. כי שרשו מנפילת הגאוה שהוא בחינת נפילת לבושו יתברך כנ"ל;

אות ג

ועלכן עיקר החלב על הכליות שהוא מקום העיצה כי כליות יועצות (ברכות ס"א) כי התחלת התיקון הוא על ידי העצות שעל ידם גדילה האמונה שעל ידי זה באין גרים ומהם בא הגאוה שהוא בחינת חלב כנ"ל:

וזה בחינת אסור דם. וזה בחינת מליחה. לא נכתב בשמנו ונשכח:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה