אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט ב ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א › נחלות ג

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · נחלות ג

נחלות ב

אות א

ענין ירושה לבנים ועיקר הירושה לבן זכר דייקא ואם אין לו בן והעברתם את נחלתו לבתו וכו':

ע"פ התורה המתחלת אית לן בירא בדברא וכו' בסי' ל"א ע"ש כל התורה. והכלל היוצא לענינינו הוא ששמירת הברי תהוא ב' בחי' ברית עילאה וברית תתאה שהם צדיק ולמדן שהם בחי' מלאך ה' צבאות, מלאך זה בחי' למדן בחי' מט"ט שכלול ששה סדרי משנה בחי' ברית תתאה, וצדיק במעשים טובים זה בחי' ברית עילאה בחי' ה' צבאות אות הוא בצבא דילי' וכו' ע"ש. וע"י שמירת הברי תעי"ז זוכה לכיסופין דקדושה לכסוף ולהשתוקק תמדי להש"י ועי"ז עושים נפשות. כי כיסופין דקדושה הם יקרים מאד כי על ידם עושה נפשו"ת קדושו"ת ועי"ז נעשין נקודות להאותיות בבח'י נקודת הכסף כי הנקודות לגבי האותיות הם בבחי' נפש לגבי הגוף כי הנקודות מנהיגים האותיות ומזוגים ומצרפים אותם כי בלא הנקודות אין להאותיות שום ציור ותנועה ולא שום צירוף כמו הגוף שאין לו שום חיות ותנועה בלא הנפש. ואלו הנפשו"ת שהם בחי' נקודות נעשין ע"י הכיסופין קדושים שעי"ז נצטיירין האותיות לטוב, ולהיפך להיפך ח"ו ע"ש. ועי"ז זוכה לעשו"ת נפשו"ת ע"י כסופין קדושים עי"ז כל אכילתו בבחי' לחם הפנים ואז יכל הכוכבים ומזלות וכל העכו"ם טורחין בשביל פרענסתו וכו' וכו'. וזה בחי' פני ילכו כי האכילה והפרנסה הם בחי' הליכה בחי' רגלים וכו' וכשהם עולין לבחי' פנים עי"ז והניחותי לך. כי שולחין מכפר כמזבח וכו' ע"ש כ"ז היטב:

אות ב

וזה בחי' ירושה ששייך לבניו אחריו. כי כל הבנים שזוכין להוליד ולהשאיר אחריו ברכה הם בבחי' תיקון הברית. כי עיקר תיקון הברי תהוא לאפשא ולאולדא לקיימא עלמא כ"ש אני אל שדי פרה ורבה להוליד בנים בעולם. ואלו הבנים שמולידין הם בבחי' הנפשו"ת הנעשין ע"י תיקון הברי תכנ"ל בהתורה הנ"ל. וע"כ צריכין להתקדש בזווגו מאד להתגבר לפרוש מחשבתו מתאות גשמיות מתאות גופניות רק לדבק מחשבתי' בכסופין דקדשוה להש"י כדי להמשיך נפש קדושה לבניו כמבואר בזוה"ק. והכלל כי כל הנשפות יוצאים מבחי' ברית שהוא מעבר כל הנפשו"ת כמבואר בזוה"ק. ומי שהוא שומר הברית זוכה להוליד נפשו"ת קדושו"ת כי זוכה לכסופין דקדושה תמיד שעי"ז נולדין בכל עת נפשו"ת קדושו"ת שהם בחי' נקודות להאותיות ואז בודאי גם כשזוכה להוליד בנים ממש בודאי ממשיך להם נפש קדושה כי הוא פרוש ומובדל מתיאובתין דגופא רק מחשבתו דבוקה בהש"י בכסופין דקדושה אליו ית' לבד. וכן להיפך להיפך הפוגם בברית ח"ו וכורך אחר תאות הגוף ח"ו שזהו כיסופין דס"א, אזי מוליד נפשו"ת לא טובםי ח"ו. והנה באמת בענין קדושת הברית יש אלפים ורבבות מדריגות ובודאי צריכין לבקש מהש"י לזכות לשמירת הברית בלשימות דהיינו להיות פרוש ומובדל מתאוה הזאת לגמרי במדרגת צדיקים אמתיים אשר הם קשורים להש"י בכסופין דקדושה תמיד כנ"ל. אבל לאו כל אדם זוכה לזה ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וע"כ כל הבנים שמולידין בהתיר ע"פ התורה כולם הם בבחי' תיקון הברית כי זה עיקר תיקון הברית להוליד בנים בעולם כנ"ל. וע"כ מבואר בדברי רבינו ז"ל שחתונה הוא תיקון הברית כי כל הנשואין של ישראל ע"פ דת תוה"ק כולם הם בבחי' תיקון הברית כנ"ל. וע"כ מגיע הירושה להבנים כי כל הממון והפרנסה נמשך מן הבנים שהם בחי' תיקון הברית כנ"ל כמבואר שם בהתורה הנ"ל שע"י תיקון הברי תהכל טורחין בשביל פרנסתו וכו' ע"ש. כי ע"י שבניו שהם בבחי' תיקון הברית מקבלין נחלתו ויגיעתו עי"ז נמשך תיקון לנפש המת. וכל מה שבניו הם צדיקים וכשרים ביותר נעשה תיקון לנפש המת ביותר. כי עיקר המיתה נמשך מחטא אדה"ר שאכל מאץ הדעת טו"ר שעי"ז נגזר מיתה בעולם ועיקר חטא עץ הדעת טו"ר הוא ענין המבואר בהתורה הנ"ל שצריכין להיות צדיק ולמדן. ומי שסובר שבחי' למדן לבד הוא מעלה, הועא בחי' אחר שקיצץ בנטיעות ע"י שסבר שמלאך מט"יט בעצמו הוא רשו"ת כי באמת מט"ט בעצמו בלא הקב"ה אינו כלום ואין לו שום רשות, כך התורה בלא מעשים טובים אינה כלום כי לא זכה נעשה לו סם מות כמבואר כ"ז שם בהתו' הנ"ל כי צריכין לכלול וליחד בחי' המלאך בה' צבאות שיהי' ברית תתאה נכלל בברית עילאה דהיינו שיהי' צדיק ולמדן וכנ"ל. ומי שהוא למדן לבד ואינו הולך בדרך הישר זהו בחי' חטא עץ הדעת טו"ר כי עץ הדעת טו"ר הוא בחי מט"ט כידוע שזה היה עיקר חטא אדה"ר שחטאו היה חטא של אחר שקיצץ בנטיות שהפריש בחי' מט"ט מה' צבאות וכפר בעיקר וכמבואר בספרים שחטא של אחר הוא בח'י חטאו של אדה"ר וכו'. וע"כ נגזר עליו מיתה כי משם נמשך המיתה. כי ע"י שמירת הברית שהוא בחי' מלאך ה' צבאות עי"ז עושה נפשו"ת שהם בחי' נקודות להאותיות ונצטיירין האותיות לטוב ועי"ז עושה חיבור בין גוף ונפש שזה בחי' חיים כי עיקר החים הוא כשהנפש מחוברת בגוף וזה נעשה ע"י כיסופין קדושים שהם בחי' נקודות להאותיות כי הכל א' גוף ונפש ואותיות ונקודות. וכפי מה שמצייר אותיות התורה לטוב ע"י כיסופין קדושים שהם בחי' נפשו"ת כמו כן נתחבר נפשו עם גופו בקשר אמיץ וחזק עד אפי' אחר מותו יהי' נכלל גופו בנפשו. כי הצדיקים הם חיים וקיימים לעד כשרז"ל צדייקם במיתתם קרויים חיים וכ"ז זוכין ע"י שמירת הברי תשעל ידי זה נקראים צדיקים כי על ידי שמירת הברית בשלימות זכו לתקן פגם עץ הדעת טו"ר כי הם כוללים בחי' מט"ט בחי' למדן, בה' צבאות ע"י צדקתם ומעשיהם הטובים ואז ינבדל הרע מעץ הדעת ואזי ע"י שזוכין לשמרית הברית הם עושין נפשו"ת ומחיין ומציירין את האותיות לטוב שהי' מתחילו כגולם וכמו כן נצטיירי גופם לטוב כי הכל אחד כנ"ל. כי העיקר הוא לשבר הגוף ולכופו לכסוף תמיד להשי"ת כי היםו לעשותם כי בעוה"ב בוודאי יהיו הכל נכספין להש"י לבד אפי' אומין דעלמא אבל מי שטרח בע"ז וכו'. כי העיקר הוא מי שזוכה לכסוף תמיד להש"י כל זמן שנפשו קשורה בגופו שירגיל עצמו להרחיק מחשבתו שלא תחשוב ותהרהר ח"ו בתאוות וכיסופין דהאי עלמא רק שתכסוף ותשתוקק תמיד להש"י. וכל מה שכוסף ומשתוקק יותר להש"י ועושה נפשו"ת יותר להאותיות כמו כן ממשיך קדושה וחיות לגוופו, כי גופו שהוא בבחי' אותיות נצטייר לטוב ע"י הנפשו"ת שעשה שהם חיות הגופים שהם בח'י אותיות כנ"ל. וע"כ ע"י הבנים שהוא מוליד שהם בחי' הנפשו"ת היוצאים ע"י תיקון הברית כנ"ל על כן על ידם הוא תיקון לנפש המת ונחשב כאלו הוא בחיים כשרז"ל כל המניח בן ליורשו כאלו לא מת. כי ע"י הנפשו"ת הקדושים שהמשיך בחיים ע"י בחי' תיקון הברית עי"ז נתקשר נפשו בגופו לעולם כנ"ל כי זה הוא בחי' תקון עץ הדעת שהוא פגם הברית כנ"ל שעל ידו נמשך מיתה בעולם כנ"ל. וע"כ הבנים הם מקבלים כל ממונו ויגיעו כי הממון שהוא פרנסת האדם שהוא בחי' רגלין כנ"ל הוא בחי' גוף כי חיות הגוף ע"י האכילה ושתי' ומי שאוכל בתאוה גשמיות בלי כיסופין דקדושה אז יאינו מקשר נפשולגופו ואזי כשיוצאת נשמתו הוא מת ממש ר"ל. אבל כשזוכה לכסופין דקדושה שעי"ז עושה נפשו"ת כנ"ל ואזי כל אכילתו בבחי' לחם הפנים שהאכילה עלה לבחי' פנים שזהו בחי' כלליות הגוף בנפש ולא להיפך ח"ו ע"כ נפשו קשורה בגופו תמיד אפי' לאחר מות וכי צדיקים במיתתם קרויים חיים ע"י שזכה לכסופין דקדושה בעודו בגופו שעי"ז נכלל גופו בנפשו לעולם וכנ"ל. וע"כ ע"י שהבנים שהם בבחי' הנפשו"ת היוצאים ע"י תיקון הברית כנ"ל ע"י שהם מקבלים ממונו ופרנסתו לאחר מות עי"ז נתעלה נפשו ונמשך הארה וחיות לגופו בקבר. כי עיקר תיקון המת הוא ע"י הנפשו"ת הנעשין ע"י תיקון הברית שעי"ז נתתקן חטא עץ הדעת ונדחה זוהמת המיתה מן המת ונמשך עליו קדושת הנפשו"ת שנעשו ע"י תיקון הברית שע"י הנפשו"ת האלו נקרא במיתתו חי בחי' צדיקים במיתתן קרויים חיים וכנ"ל:

אות עג

ועיקר הירושה הוא לבן זכר כי אנו צריכין לכסוף תמיד להש"י בכיסופין והשתוקקות חזק ואז גם הש,י נכסף אלינו ועי"ז נעשהיחוד בין כנס"י עם קוב,ה ונמשכין תולדין נפשו"ת קדושות, וכמבואר שם מזה בתו' הנ"ל שהכיסופין שאנו נכספין להש,י זה בחי' תיאובתי' דנוק' וכו'. והכסופין שחוזרת הקדושה ונכסף אלינו זהבחינת תיאובתא דדכורא וכו' ואח"כ נתחברין הנפשו"ת וכו' ע,ש. כי זה כלל שכלליות ישראל וכן כלליות העולמות הם בחי' נוקבא בחי' מקבל לגבי המשפיע והציל שהוא הבורא ית"ש שהוא בחי' דסכורא נגדנו שזהו בחי' היחוד הנעשה ע"י כל המצות שנתחברין כנס"י עם דודם ונכללין בו ית'. וצריך כ"א לראות שהוא יתעורר תחילה לכסוף ולהשתוקק אליו ית' שיהי' אתערותא דלתתא קודם אתערותא דלעילא ואז ינמשך עליו חסד גדול שהוא סטרא דדכורא בבחי' אשה מזרעת תחילה יולדת זכר דהיינו כשנס"י נכספין בתשוקה גדולה אליו עד שמולידין נפשו"ת אזי הש"י נכסף אליהם ומשפיע עליהם אור החסד הגדול שהוא בחי' סטרא דדכורא כידוע. כי כשאין האדם מתעורר צעצמו להש"י ואזי הש"י נכסף אליו כי הוא ית' חפץ ומשתוקק שישוב אליו ואזי אתערותא דלעילא קודם אתערותא דלתתא ואזי הנפשו"ת הנולדין הם בבח'י סטרא דנוק' בחי' איש מזריע תחיחלה יולדת בת. כי עיקר מדת הדין שהוא בחי' סטרא דנוקבא נמשך מתחילת הדין של בריאת העולם שעיקר היה ע"י שהיה בתחילה בשעת בריאת העולם אתערותא דלעילא בלא אתערותא דלתתא כידוע ומובן בכבתים. וע"כ עיקר הירושה לבן זכר כי הוא נמשך מבחי' הנפשו"ת הקדושו"ת הנמשכין מאתנו אליו ית' כנ"ל שזה עיקר תיקון הנפשו"ת כנ"ל שמשם נמשך כל הפרנסה והממון כנ"ל. אבל אפע"כ אם אין ל ובן והעברתם את נחלתו לבתו כי מאחר שעכ"פ נמשך הולדה ונמשך נפש ישראל בעולם נחשב הכל לבחי' תיקון הברית שמשם הפרנסה והממון. כי נפש הנוקבא נמשך מבחי' אתערותא דלעילא קודם אתערותא דלתתא שמשם אחיזת הדין שהוא סטרא דנוקבא כנ"ל אבל אעפ"כ הוא נפש קדושה מאחר שעכ"פ נתעורר אח"כ ונכסף להש"י. ועיקר הפגם לגמרי הוא כשאין האדם נתעורר לשוב להש"י לכסוף אליו ית' אפי' כשהש"י מעוררו וקוראו בכמה מיני כרוזים והתעוררות והוא אינו משגיח על זה ח"ו, זהו רשע גמרו אשר בחייו קרוי מת מאחר שיש לו כסופין רעים וכרוך אחר תאובתין דהעאי עלמא ואינו מתעורר לכסוף ולהשתוקק להש"י אפי' אחר אתערותא דלעילא דהיינו מה שהש"י מעוררו בכל עת כנ"ל. אבל מי שעכ"פ נתעורר אחר אתערותא דליעלא שהתחיל להרגלי עצמו בכיסופין קדושים ולהטות מחשבתו שלא תחשוב בכיסופין רעים רק הוא מרגיל עצמו לכסוף ולהשתוקק ולהתגעגע תמיד להש"י ואזי הוא ג"כ עושה נפשו"ת קדושו"ת ואע"פ שאלו הנפשו"ת הם בבחי' סטרא דנוק' אעפ"כ הם בבחי' תיקון הברית וע"כ מגיע הירושה להבת במקום שאין בן כי גם נפש הבת נמשך מבחי' תיקון הברית שמשם נמשכין הנפשו"ת והכיסופין הקדושים שמשם כל הפרנסה, והממון נתעלה לבחי' פנים שזהו תיקון לנפש המת שיוכלל גופו בנפשו שיהי' נחשב כאל והוא בחיים וכנ"ל:

אות ד

וע"כ כשאין לו בנים כלל ח"ו אזי צריכה אשתו יבום או חליצה ואז וחלצה נעלו מעל רגליו. נעל דא מט"ט שהוא בחי' עץ הדעת שמשם עיקר המיתה שעיקר תיקןו המיתה ע"י הבנים שהם בבחי' תיקון הברית כנ"ל שעי"ז נכלל מט"ט בה' צבאות כנ"ל שעי"ז זוכה לעשו"ת נפשו תונכללין האותיות בהנקודות, הגופות בהנפשו"ת וזוכה לבחי' לחם הפנים שנכללין בחי' רגלין בבחי' פנים שכל זה הוא בחי' אחת כמבואר למבינים בהתורה הנ"ל. ובזה מקושר התורה הנ"ל היטב היטוב והכל נעוץ ומחובר ומקושר זה בזה כנ"ל ואזי נמתק זוהמת המיתה פגם עץ הדעת כנ"ל. אבל אם לא זכה להוליד נפשו"ת בעולם ומת בלא בנים ח"ו זהו בחי' פגם הברית ואזי צריכה אשתו לחלוץ הנעל בחי' מט"ט מעל רגלו כדי שיחזור ויעלה בחי' רגל החולץ ששם קשורה נפש המת כמובא שיחזור ויעלה לאור הפנים בחי' וירקה בפניו:

אות ה

וע"כ שאלו בנות צלפחד ממ"נ אם אין אנו חשובות זרע תתייבם אמנו כי בוודאי אם אין הבנות ראויות לירש ולהעלות נחלתו לבחי' לחם הפנים שזהו תיקן המת כנ"ל, בוודאי היתה צריכה אמן להתייבם כדי להעלות נפש המת ע"י אשתו שהוא בחי' רגלין כמבאור במ"א לבחי' לחם הפנים. כי עיקר תיקון המיתה ע"י שעולין הרגלין לבחי' פנים שמשם נתכפרין עוונתיו כנ"ל בהתורה הנ"ל כי הגוף הואבחי' רגלין כנגד הנפש שהוא בחי' פנים וכשעולין הרגלין שהוא נחלתו שנשאר אחריו לבחי' פנים ע"י בניו שמקבלין ירושתו שהם הנפשו"ת היוצאין ע"י תיקון הברית שמשם כל הנחלה עי"ז נכלל גופו של המת בנשפו שזהו תיקונו כנ"ל:

אות ו

ובוודאי הכל לפי הנפשו"ת והבנים שזוכה להשאיר אחרי וכפי תיקון הברית שלו וכפי כסופיו הקדושים שע"י כ"ז נכלל גופו בנפשו ונכלל באור החיים לנצח כנ"ל:

אות ז

וזה שבקש דוד המע"ה ממתים ידך ה' וכו' חלקם בחים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם שבקש להיות מאותן המתים אשר חלקם בחיים שגם אחר מיתתן נקראים חים וזה ע"י וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם שבקש להיות מאותן המתים אשר חלקם בחיים שגם אחר מיתתן נקראים חיים וזה ע"י וצפונך תמלא בטנם, צפון זה בחי' תורי זהב וכו' בחי' זווגן והצטרפותן של האותיות ע"י הנקודות שהועא מסטרא דצפון בחי' מצפון זהב יאתה כמבואר שם בהתו' הנ"ל וזהו וצפונך תמלא בטנם, בטנם זה בחי' אותיות התורה בבחי' ותורתך בתוך מעי כי האותיות הם בחי' אחרוננ מבחי' טנת"א ועיקר יציאתם הוא מהטבור ולמטה שהוא בחי' רגלין. וע"כ מבואר בדברי רבינו ז"ל שהדיבור הוא בחי' רגלין וזהו וצפונך תמתלא בטנם שזוכה למלאות ולצרף אותיות התורה ע"י כיסופיו הקדושים שעי"ז עושים נפשו"ת ועי"ז חלקם בחיים כנ"ל. וזהו ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם כי הא בהא תליא כי הבנים נמשכין מהנפשו"ת הקדושו"ת של הכסופין הטובים כנ"ל שמחמת זה מגיע הירושה להבנים בחי' והניחו יתרם לעולליהם כי הכל אחד כנ"ל. וזהו אני בצדק אחזה פניך צדק זה בחי' רגלין בחי' אותיוחת הדיבור כ"ש צדק לפניו יהלך היינו שאזכה להעלות הרגלין לבחי' פנים שזהו עיקר תיקון המיתה כנ"ל וזהו אני בצדק בחי' רגלין אחזה פניך להעלותן לבחי' פנים בבחי' התהלך לפני וכנ"ל עיין כל זה בהתורה הנ"ל היטב:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה