אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט ב ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א › נחלות ב

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · נחלות ב

נחלות א

אות א

ענין ירושה ששייך לבנים

ע"פ המאמר הנ"ל בה' פריקה וטעינה הל' ב' המתחיל ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם. כי עיקר הרצמנות הוא להאיר הדעת בעולם לדעת כי ה' הוא האלהים ולהוציא ישראל מעונות שהם רוח שטות וכו'. ואפי' כשנסתלקין צריכין שיהי' נשאר הדעת בעולם וע"כ צריכין להשאיר בן ותלמיד כדי שישאר דעתו למטה גם כשיסתלק למעלה. כי כשהוא למעלה לבד אין זה שלימות ועיקר השלימות הוא כשזוכין להיות למעלה ולמטה כי שניהם יחד נקראין עולם. וזה בחי' בן ותלמיד כי צריך להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה בבחי' כי כל בשמים ובארץ וכו' וזהו בחי' בן ותלמיד ע"ש. וע"י שמאירין בבן ותלמיד זוכין לבחי' מקיפים בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע בחי' שפע הכתר ע"ש. וע"י כלליות בן ותלמיד זוכין בשעת אכילה לקבל הארת הרצון בחי' כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל בחי' ואתה נותן להם את אכלם בעתו כי המלכות מקבלת הפרנסה מים החכמה שנמשך ע,י הארת בן ותלמיד וכו' וכו' ע"ש כ"ז היטב:

אות ב

וזה בחי' ירושה ששייך לבנים כי עיקר הממון והפרנסה נמשך מהם מבחי' בן ותלמיד כי ע"י כלליות בן ותלמיד משם מקבלת המלכות הפרנסה כנ"ל. כי כ"א צריך להשאיר אחריו ברכה שישארו ממנו בנים בעולם דהיינו בן ובת כשרז"ל ואי לא ח"ו נשארה נשמתו ערטילאי ח"ו כמובא בזוה"ק כי אין שלימות להנפש כ"א כשנשארו ממנו בנים בעולם וכמובן היטב במאמר הנ"ל. כי צריך להיות למעלה ולמטה וכנ"ל כי בשביל זה ירדה הנשמה לעוה"ז ונתלבשה בגוף העכור הזה והלא טוב היה לה להנשמה להיות בגבהי מרומים במקום אשר היה שם אהלה בתחילה אך באמת אין שלימות להנשמה כשהיא למעלה לבד ועיקר שלימותה כשהיא זוכה לקשר העולמות יחד עליון בתחתון חובשביל זה נתלבשה בגוף כדי לקשר העולמות כי גוף ונפש הם בחי' דרי מעלה ודרי מטה בחי' שמים וארץ כשרז"ל (סנהדרין צ"א) ע"פ יקרא אל השמים מעל זה הנשמה ואל הארץ זה הגוף. וז"ש שם רבינו ז"ל במאמר הנ"ל שהש"י יש לו שרפים וחיות וכו' וכו' וא עפ"כ עיקר השעשוע שלו כשעולה למעלה העבודה מעולם השפל הזה כ"ש ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר וכו'. כי העבודה של האדם בעוה"ז שהוא מלובש בגוף יקרה מאד כי הוא מקשר העולמות ע"י עבודתו ע"י שהוא משותף מגוף ונפש שהם בחי' שמים וארץ דרי מעלה ודרי מטה ע"כ יש לו כח לקשר עליונים ותחתונים יחד שזהו עיקר השלימות לקשר העולמות יחד עליון בתחתוןל כנ"ל וכמבואר היטב במאמר הנ"ל. וע"כ אפי' כשנסתלק צריך להשאיר אחריו בנים בעוה"ז שימלאו מקומו בזה העולם ואז תוכל נשמתו לעלות אל אור הפנים לרצחון העליון ע"י שיהי' לו במה להתלבש ע"י שהשאיר בנים בעולם. כי עיקר הלבושין נעשין מזה שהשאיר אחריו בנים בעולם שעי"ז נתקשרין עולמות עליון ותחתון כנ"ל. כי הלבושין הם בחי' גוף וכלי אל הנשמה וע"י שהנשמה היתה בגוף בעוה"ז וזכתה לזכך הגוף עי"ז יש לה לבושין לעוה"ב להתלבש ולעלות למעלה. וע"כ הלבושין נעשה ע"י מצוה זו ע"י שהשאיר אחריו בנים בעוה"ז, שע"י שהשאיר השארה בעוה"ז שהוא בחי' גוף כנ"ל עי"ז יש להנשמה לבושין להתלבש ולעלות למעלה. כי ע"י שהשאיר דעתו בעוה"ז ע"י בן ותלמיד עי"ז נתקשרין העולמות עליון ותחתון כנ"ל ועי"ז יכולה להתלבש ולעלות למעלה. כי עיקר עלייתה ע"י התקשרות העולמות כמובא וכנ"ל. ואזי זוכה הנשמה לבחי' מקיפים שהם בחי' שעשוע עוה"ב בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע אשר בשביל זה ירדה הנשמה לעוה"ז לזכות לזה התלכית. כי באמת לית מחשבה תפיסא בי' כלל וא"א להשיגו ית' כ"א ע"י בחי' כלים וצמצומים כידוע וע"כ הוכרחה הנשמה להתלבש בעוה"ז בגוף. כי עי"ז נעשין בחי' כליטם וצמצומים להשיגו ית' וזה עיקר שלימות הדעת כשזוכין להשיגו ע"י בחי' כלים וצמצומים. וזה בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע זה בחי' מטי ולא מטי שהוא בחי' השגה עליונה בבחי' גוף ונפש עליונים שהם אורות וכלים זכים עליונים שהם בחי' גוף כנגד אור הפנימי ועל ידם יכולין להשיג מה שמשיגין בבחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע בחי' מטי ולא מטי. וע"כ דייקא ע"י העבודה בגוף בעוה"ז זוכין לזה התכלית. כי עיקר התכלית לזכות להשיג בחי' התכלית הזה וע"כ צריכין להשאיר אחריו בנים ותלמידים כדי לקשר העולמות בבחי' גוף ונפש כדי לזכות לתכלית הנ"ל:

אות ג

וזה בחי' מ"ש רבינו ז"ל שם במאמר הנ"ל שע"י כלליות בן ותלמיד זוכין להארת הרצון בשעת אכילה כי משם מקבלת המלכות הפרנסה כי דייקא בשעת אכילה זוכין להארת הרצון כי האכילה היא בחי' גבוה מאד כשזוכין לאכול בקדושה כי האכילה הוא חיבור הנפש והגוף כי הוא קיום האדם נמצא שהאכילה היא בחי' התקשרות העולמות עליון ותחתון שהם בחי' גוף ונפש וע"כ האכילה והפרנסה נמשכת מכלליות בן ותלמיד שהם בחי' כלליות והתקשרות העולמות כנ"ל כי משם דייקא נמשך האכילה שהיא ג"כ בחי' התקשרות העולמות כי האכילה מחברת ומקשרת הגוף והנפש שהם בחי' שמים וארץ דרי מעלה ודרי מטה כנ"ל וע"כ אז בשעת אכילה דייקא זוכין להארת הרצון שהוא בחי' התכלית הנ"ל בחינת מקיפים הנ"ל וע"ש במאמר היטב ותבין:

אות ד

וע"כ הירושה שייך להבנים שהם בן ובת כי בן ובת שצריכיןלהשאיר כשרז"ל זה בחי' בן ותלמידשהם בחי' דרי מעלה ודרי מטה בחי' אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה שזהו בחי' דכר ונוקבא כמובא וע"כ צריכין להשאיר אחריו זכר ונקבה שהם ב' הבחי' הנ"ל בחי' דרי מעלה ודרי מטה בחי' בן ותלמיד כדי שיתקשרו העולמות על ידם כדי שיוכל לעלות לאור הפנים לרצון העליון כנ"ל. וע"כ מגיע להם הירושה דהיינו העישרות והפרנסה שלו כי כל הפרנסה והממון שלו מגיע להם לבנו ולבתו שהשאיר כי מהם נמשך כל הממון והפרנסה כנ"ל כי הם בחי ' כלליות בן ותלמיד. וע"י שבניו שהם ההשארה שהשאיר דעתו בעולם כנ"ל ע"י שהם מקבלים הממון והפרנסה שלו עי"ז נתקשרין העולמות כי ע"י הפרנסה והאכילה דייקא עי"ז נתקשרין דרי מעלה ודרי מטה כנ"ל ועי"ז תוכל נשמתו לעלות למעלה כי עיקר עלייתו עי"ז ע"י התקשרות העולמות כנ"ל. נמצא שמה שהאדם מחוייב להשאיר אחריו בנים כדי שיוכל להתלבש ולעלות למעלה, ומה שמגיע להם הירושה הם בחי' אחת ממש כי הירושה שנשאר שהוא הממון והפרנסה הוא ג"כ בח"י התקשרות העולמות כנ"ל וע"י הפרנסה דייקא זוכין לרצון העליון כנ"ל וע"כ זוכה עי"ז לעלות לרצון העליון וכנ"ל. וע"כ בן קודם לבת ובמקום הבן הבת אינה יורשת כלום כי עיקר הוא הבן כי הבן זוכה להשגת אביו ממש שהוא בחי' מ"ה:

אות ה

נמצא שהבן כלול מב' הבחי' מדרי מעלה ודרי מטה כי השגת אביו שהוא הצדיק שזוכה להמקיפים בחי' מה כמבואר שם היטב הוא כלול מב' הבחי' כי הוא יכול להאיר בשניהם בדרי מעלה ודרי מטה. נמצא שהבן שזוכה להשגת אביו מש הוא כלול מב' הבחי' וע"כ הבן גדול מתלמיד כמבואר שם היטב וע"כ הבת במקום הבן אין לה כלום כי היא בטילה לגבו כי הבן כלול מב' הבחי' וע"כ ע"י הבן עיקר התקשרות העולמות וע"כ עיקר הירושה מגיע אליו. אבל במקום שאין בן מגיע הירושה להבת כי גם הבת שהיא בבחי' דרי מטה גם שם יש בחי' דעת כי בדרי מטה דייקא מכה"כ כמבואר שם היטב וע"כ במקום שאין בן יורשת הבת כי גם שם יש בחי' הארת הדעת אבל במקום בן אינה יורשת כלום כי אעפ"כ הבן גבוה למעלה יותר כמבואר שם היטב כי הבן כלול מב' הבחי' כי הוא זוכה להשגת אביו ממש כנ"ל:

אות ו

וזה שאמרו בנות צלפחד אם אנו חשובין ורע תנה לנו נחלה ואם לאו תתייבם אמנו. כי היבום הוא למי שלא זכה להשאיר אחריו זרע ואז נשמתי' ערטילאי ח"ו וצריך פרוקיא דיפרוק לי' ע"י היבום כמבואר בזוה"ק, וע"כ טענו אם אינם חשובות זרע לירושה נמצא שאין כח להמת לעלות על ידם כי א"א לקשר העולמות על ידם וא"כ בהכרח שתתייבם אמם כי בשביל זה בא היבום כשאין נשאר אחריו הארת הדעת בזה העולם שיוכל לקשר העולמות כנ"ל. ומאחר שהם חשובות זרע ופטורות מן היבום נמצא שחשובות השאר בזה העולם דהיינו השארת הדעת שזהו עיקר ההשארה כ"ש שם ע"כ מגיע להם הירושה כי זה תלוי בזה. כי עיקר הירושה לבניו הוא מחמת שהם בחי' ההשארה שנשארו בעוה"ז במקומו והנשמה עלתה למעלה והם הנמשכין מדעתו ומוחו נשארו למטה ונתקשרו יחד מעלה ומטה שזהו עיקר התיקון ועי"ז יש לו כח לעלות למעלה וע"כ מגיע להם הירושה כי ע"י הממון והפרנסה נתקשרין העולמות כנ"ל. וע"כ מאחר שהבנות פוטרות מן היבום וחשובות השארה בזה העולם וכנ"ל ע"כ מגיע להם הירושה כשאין בן ח"ו כי זה תלוי בזה כנ"ל והבן בילא"ו:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה