ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · נחלות א
אות א
ע"פ מ"ש במאמר האי מאן דאזיל למינסב איתתא וכו' מאי חזא דאזיל להיכא דמידלא מינה וכו' סי' כ"ט ע"ש כל המאמר מתחילתו לסופו. והכלל שצריכין לתקן העוונות של השס"ה גידין ע"י תיקון כלליות הגידין שעי"ז מרים המוחין בבחי' כנשר יעיר קנו וכו' ומשם נמשך לבנונית להלבין הדמים שמהם הכתמים ואז יהוא בחי' בגדים לבנים ע"ש. וכן הוא בחי' תיקון המו"מ ע"י תיקון הכללי שהוא צדקה שהוא ג"כ בח'י כנשר יעיר קנו וכו' ע"ש. וכן הוא בחי' תיקון הכללי של הדיבור ע"י שבח הצדיקים שהוא ג"כ בחי' כנשר יעיר קנו וכו' ע"ש:
אות ב
וזה בחי' ירושה לבנים כי הבנים הם בחי' תיקון כלליות הגדיים דהיינו תיקון הברית כי עיקר תיקון הברית הוא למעבד תולדין בקדושה וע"כ אחר מיתת אביהם שייך הממון להם כי להם יש כח לתקן הממון בבחי' תיקון הכללי כי הם עצמן עיקר תיקון הכללי כנ"ל. כי תיקון הממון הוא ע"י הצדקה שהוא בחי' השפעה בחי'זריעה בחי' זרעו לכם לצדקה שהוא בחי' בנים וע"כ הממון ראוי להם וכשהם מקבלים ויורשין את ממון אביהם אז ינתתקן ע"י בחי' תיקון הכללי ואזי נעשה בבחי' לבושין בח'י בגדים לבנים ובזה נתלבש נשמת אביהם שמת. כי ידוע שמי שמת בלא בנים ח"ו אזי נשמתו ערטילאי וע"כ אשתו צריכה יבום או חליצה לתקן הנשמה דאזלא ערטילאי. אבל כשיש לו בהיןם אזי אין נשמתו ערטילאי כי הבנים הם בחי' תיקון הכללי שעי"ז תיקון הלבושין בבחי' בגדים לבנים כנ"ל. וביותר נתתקן כשמניח ירושה לבני םשעי"ז שבניו מקבלין ממונו והם מתקנים אותו בבח'י תיקון הכללי שהוא בחי' תיקון הבגדים כנ"ל בבחי' צדק לבשתי כי תיקון הממון ע"י צדקה כנ,ל, אזי עי"ז נתלבש נשמתו בבח'י בגדים לבנים כי זה עיקר תיקון האמת שיהי' לו לבוש לנשמתו כדי שיוכל לעלות לחזות בנועם ה' וכו' כמובא. וזה בחי' והניחו יתרם לעולליהם אני בצדק אחזה פניך שע"י שמניחין ירושה לבנים עי"ז זוכה ללבושין בחי' בגדים לבנים בחי' צדק לבשתי. וזהו בחי' אני בצדק אחזה פניך בחי' לבושין כנ"ל שנעשין ע"י תיקון הירושה שעי"ז זוכה לחזות באור פני ה' כנ"ל:
אות ג
וזה בחי' מה שהבנים אומרים קדיש שהוא שבח צדיקו של עולם כי קדיש הוא השבח הגדול שבכל השבחים כמבוא בזוה"ק ועי"ז הוא ג"כ בחי' תיקון הכללי של הדיבור כנ"ל. כי נפש המת צריכה לכל בחי' תיקון הכללי כדי לתקן פגם כלליות השס"ה גידין שמשם סטרא דמותא כי אין מיטתה בלא חטא. כי גזירת המיתה הוא ע"י חטא אדה"ר שפגם בכלליטות הגידין כשרז"ל אדה"ר משוך בערלתו הי' (סנהדרין ל"ח ע"ב) ועי"ז וידעו כי ערומים הם היינו בחי' פגם הבגדים כנ"ל. וע"כ אז נגזר בעצב תלדי בנים בי' דם נדות שהוא פגם הבגדים כמבואר שם ע"ש. וזה בחי' בעצבון תאכלנה בחי' פגם הממון וחסרון הפרנסה שהוא ג"כ בבחי' זו ע"י פגם הבגדים כ"ש רבינו שם שהפרנסה תלוי' בתיקון הבגדים בבחי' לחם לאכול ובגד ללבוש וכנ"ל. וע"כ בעת התיקון נאמר ויעש להם כתנות עור וילבישם כמובא בתיקונים וכד תבו עביד להון וכו' כי עיקר התיקון בבחי' תיקון הבגדים כנ"ל.וע"כ זה שמת צריכים לתקנו להכניע סטרא דמותא ועיקר תיקונו ע"י שמניח בנים כי הבנים הם עיקר בחי' תיקון הכללי שהוא תיקון סטרא דמותא כנ"ל. וזה שארז"ל כל המניח בן ליורשו כאלו לא מת. וזה בחי' חלקם בחים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וכו' שע"י בנים חלקם בחיים וכאלו לא מת כנ"ל ועיקר התיקון ע"י הירושה שמקבלין הבנים כנ"ל. וזה בחי' והניחו יתרם לעולליהם שעי"ז תיקון הבגדים בחינת אני בצדק אחזה פניך כנ"ל:
וזה שצועקין צדקה תציל ממות כי זה עיקר תקונו ע"י הצדקה שהוא בחי' תיקון הבגדים בחי' צדק לבשתי כנ"ל וע"כ צדקה תציל ממות כי עי"ז נתתקן ונתבטל סטרא דמותא כנ"ל:
וע"כ הבנים שהם הם התיקון הכללי כנ"ל וע"כ הם מקבלים הירושה כנ"ל, ע"כ הם אומנרים קדיש שהוא שבח צדיקו של עולם שהוא ג"כ בחי' תיקון הכללי כנ"ל. וזהו יתגדל ויתקדש שמי' רבא ר"ת יורש בחי' קדיש יתום שהיתומים היורשים שהם בחי' תיקון הכללי הם אומרים הקדיש שהם ג"כ בחי' תיקון הכללי כנ"ל. וזה שארז"ל כל העונה אמן יש"ר בכל כחו מוחלין לו כל עוונותיו כי הוא בחי' תיקון הכללי בחי' תיקון הבגדים שהוא תיקון כל העוונות של השס"ה גידין כ"ש שם ע"ש. וזה בכל כחו דייקא כדי לתקן כל הכחות בבחי' תיקון הכללי שהוא בח'י כחי וראשית אוני וע"כ יש בקדיש כ"ח תיבין וכ"ח אתוון באיש"ר כמובא כי תיקון הכח הוא בחי' תיקון הכללי כנ"ל. וזה בחי' ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר שע"י תיקון הדיבור תיקון כלליות הגידין כי לאמר דא גילוי עריות כשרז"ל (סנהדרין נ"ו) בחי' תיקן כלליות הגידין וזה בחי' תיקון הדיבור בחי' כאשר דברת עי"ז נגדל ונתתקן בחי' כח אדני כנ"ל:
אות ד
וע"כ עיקר הקדיש לשבח ולרומם בחי' שם י"ה בי' יתגדל ויתקדש שמי"ה רבא כמובא. כי זה עיקר התיקון ע"י שמרימין המוחין בבחי' כנשר יעיר קנו שהם בחי' יה כמובא וכ"ש רבינו נ"י (סי' ל"ו) על פסוק שבטי יה עדות לישראל. וזה בחי' ויתקדש שכוונתו תקון שדי כ"ש בכוונות היינו בחי' תיקון הכללי שוא בחי' שדי על שם ששדי ויורה כחץ תיקונין לכל המקומו תהדקים והצרים כ"ש שם ע"ש. וזהו יתגדל כי ע"י הבנים שמולידין ישראל עי"ז נתרחב ונתגדל גבול הקדושה כי נפשטות ישראל שרשם בקדושה עליונה מאד ושמו משותף בשמינו כול מה שנתוספין ונתרבין ישראל נתגדל גבול הקדושה ונתגדל שמו כביכול ממש כי שמו משותף בשמינו. וע"כ הבנים שהוליד בישראל הם אומרים יתגדל ויתקדש שמי' רבא כי הם בחי' הגדלת שמו כביכול כנ"ל ועי"ז בעצמו הם בחי' תיקון הכללי מאחר שעל ידם נתגדל ונתקדש שמו ונתרחב גבול הקדושה כנ"ל וע"כ הבנים אומרים קדיש בבחי' תיקון הכללי כנ"ל.וע"כ נתתקן הקדיש בלשון תרגום וגם יש בו לה"ק היינו בחי' שלימות לה"ק ע"י לשון תרגום שהוא בחי' תיקון הברית בחי' תיקון הכללי כ"ש רבינו במ"א. וזהו בעצמו בחי' תיקון הבגדים לבנים שהם בחי' דם נעכר ונעשה חלב וזהו בחי' תרגום דהיינו שנתברר ועולה הטוב אל לה"ק והרע נופל שהוא בחי' דם נעכר ונופל הפסולת, והטוב עולה ונתברר ונעשה חלב כמובא כי עיקר הלבושין בבחי' תרגום שהוא בבחי' חשמ"ל בחי' כתנות עור כמובא:
אות ה
וע"כ בן קודם לבת כי עיקר תיקון הכללי הם הבנים כנ"ל. וע"כ בשעת לידה דם נעכר ונעשה חלב שהוא בחי' תיקון הכללי בבחי' בגדים לבנים כ"ש שם. אך עיקר התיקון נמשך דייקא ע"י בחי' היכא דמידלי מינה דהיינו בחי' צדיק בחי' תיקון כלליות הגידין שהוא בחי' כנשר יעיר קנו נשרא דא רוחא כ"ש שם. וע"כ במקום שיש בן הוא קודם כי הוא תיקון גדול מאד כי הוא גם הוא יש לו כח לתקן יותר כי זה התיקון צריכין לעשו"ת בכל דור ודור עד ביאת משיחנו ב"ב ללבן ולברר הכתמים שהוא בחי' תיקון חטא אדה"ר כנ"ל. והבן שהוא בבחי' צדיק שהוא בחי' נשרא דא רוחא כי עמך ישראל כולם צדיקים וע"כ יש לו כח להמשיך לבנונית ותיקונים יותר ויותר ע"כ הוא תיקון גדול לאביו מאד וע"כ שייך לו לבדו כל הירושה כי הירושה שייך רק למי שיש לו כח לתקן יותר בחי' בגדים לבנים כנ"ל. אבל הבת אין לה כח לתקן יותר כי עיקר התיקון ע"י בחי' היכא דמידלי מינה כנ"ל אדרבא עיקר הפגם של בחי' הכתמים של הבגדים נוגע בה שהוא בחי' מלכות כמובן שם וע"כ היא עצמה צריכה תיקון כי האשה חסרה תיקון ותיקונה רק כשנשאת ע"י בעלה שהוא מתקנה בבחי' תיקון הבגדים הנ"ל שהתיקון הנ"ל הוא לבחי' האשה כמובן. וע"כ כל נחלתה ועשירותה שייך לבעלה כי הוא מתקנה כנ"ל וע"כ אין לה במקום בן כלום כי הוא קודם לה בודאי כיהוא תיקון גדול ביותר מאחר שיש לו כח לתקן יותר כנ"ל. אבל היא אדרבא צריכה תיקון כנ"ל וע"כ היא מעברת הנחלה כי צריכה להעביר הנחלה לבעלה כי הוא מתקנה כנ,ל. וזה שארז"ל כל שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מתמלא עליו עברה שנ' והעברתם את נחלתו לבתו לשון עבררה, גם דורשין מזה לשון העברת נחלה ע"ש שהיא מעביר' נחלה לבעלה כי הא בהא תליא. כי כל מי שאינו מניח בן ליורשו הקב"ה מלא עליו עברה היינו כעס שהוא בחי' התגברות הדמים בחי' כבד כועס שהוא מלא דם וזה ע"י שלא הניח בן שהוא תיקון הכללי תיקון הדמים כנ"ל וע"כ מתעורר בחי' הכעס שהוא מהתגברות הדמים כנ"ל וזה למדו מפסוק והעברתם את נחלתו לבתו לשון העברה כנ"ל כי הבת אינה יכולה לתקן כ"כ כנ"ל וזה ע"י שהיא צריכה להעביר נחלה לבעלה. כי אין יכולה להתתקן רק ע"ז בעלה כנ"ל. נמצא שע"י בחי' והעברתם דהיינו שהוא מעביר נחלה כנ"ל עי"ז בעצמו מתגבר בחי' הכעס בחי' הקב"ה מלא עליו עברה כי לא נתתקנו הדמים כנ"ל כי עיקר התיקון ע"י הבן שהוא בבחי' היכא דמידלי מינה כנ"ל:
אות ו
וכן מחמת זה משפחת האב קרויה משפחה. אבל משפחת האם אין קרויה משפחה כי אין יורשים רק מצד האב שהוא סטרא דדכורא שיש להם כח לתקן בבחי' היכא דמידלי מינה כנ"ל. אבל משפחת האם אין להם כח לתקן כנ"ל וע"כ אין יורשים כלל לעולם. אבל הבת יורשת במקום שאין בן והיא קודמת לכל שאר היורשים כי לגבי אביה היא ג"כ בבחי' תיקון הכללי מאחר שהניח זרע בעולם ועביד תולדין כי גם בשעת לידת הבת הדם נער ונעשה חלב ע"י בחי' כנשר יעיר קנו וכו' שעי"ז נולדה ואזי דם נעכר ונעשה חלב רק שהבן קודם כי הוא תיקון יותר מאחר שיש לו כח לתקן יותר כנ"ל. אבל כשלא הניח זרע לגמרי ואזי הוא פגום לגמרי ונשמתו ערטילאי ח"ו אזי אין יכולים לתקנו רק משפחת האב בבחי' היכא דמידלי מיני' שעל ידם התיקון כנ"ל:
אות ז
וזה שאמרו בנות צלופחד אם אנו חשובות זרע תנה לנו נחלה וא"ל תתייבם אמנו. כי הא בהא תליא מאחר שחשובות זרע לפטור מן היבום כי אין נשמתו ערטילאי לגמרי כי היבום הוא לתקן נפש המת דאזלית ערטילאי כידוע ומאחר שהם פוטרין מן היבום נמצא שהם ג"כ בבחי' תיקון הלבושין וע"כ ראוי להם הירושה כנ"ל. כי הירושה היא שייכת לזרעו שהם בבחי' תיקון הלבושין כנ"ל: ב"ילא"ו: