ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · אומנין א
אות א
כל האומנין שומרי שכר הן כי ארבעה שומרין הם בחי' תיקון המלכות כנ"ל ודיניהם ג' שהם חיוב ופטור וממוצע. דהיינו ש"ח פטור מן הכל ושוא לחייב בכל. וש"ש ושוכר פטורים במצקת וחייבים במקצת, שזה בחי' טוב וההיףם דהיינו רע והממוצע דהיינו בחי' עץ הדעת טו"ר שע"י ג' בחינו תאלו הוא תיקון המלכו תשזה בחיק מ"ע ומצוות ל"ת ורשות, דהיינו להכניע הרע ולעשו"ת טוב. ולברר בחי'עת הדעת להעלות הטוב אל הקדושה בבחי' שלימות לה"ק ע, יתרגום וכמובן כ"ז ממאמר תפלה לחבקוק (סי' יט) וזה בחי' (תהלים לד) סור מרע ועשה טוב בקש שלום שהם ג' בחי' הנ"ל להכניע הרע ולעשו"ת טוב ולברר ולהעלות הטוב מבחי' הממוצע שזה בחי' בקש שלום כי שלום הוא הממוצע בין שני הפכים וע"י תיקון בחי' הממוצע בחי' עץ הדעת על ידו נעשה שלחום כי נתברר ונמתק מהרע ועולה אל הטוב ונעשה שלום בין ימין ושמאל וע"כ שלום בגימ' חשמ"ל עם הכוללים כמובא כי חשמ"ל הוא בח'י תיקון לשון תרגום בח'י עץ הדעת כנ"ל:
אות ב
וזה בח'י ג' הדינים של הד' שומרים שהם בחי' תיקון המלכו תכנ"ל שהם חיוב ופטור וממוצע. בחי' ג' תיקונים הנ"ל כנגד ג' בחי' טוב ורע וממוצע כנ"ל. וזה בחי' שומר חנם נשבע עלהכל ופטור שזה בבחי' הקדושה בחי' טוב ששם כל הפטורים ואין שם שום חיוב כלל וזה בחי' שומר חנם שאינו חפץ בשום תשלום שכר רק עושה הכל מאהבה כבן העובד את אביו מאהבה שזה בח'י תיקון המלכו תע"י בחי' בן בבחי' כל ישראל בני מלכים הם (כשרז"ל שבת). אבל שואל הוא להיפך שכל הנאה שלו שזה כנגד בחי' הסט"א שמבקשת ומתאוה כל התאוות וההנאות וע"כ הוא צירך שמירה יתירה כי שם צריך לשמור ביותר וע"כ חייב בכל כי שם כל החיובים כי היא נקראת חובה כמובא. והש"ש הוא בחי' העבד כי נשכר לו לשמור כעבד. וע"כ הוא ממוצע וחייב במקצת ופטור במקצת בבחי' עץ הדעת שמעורב טו"ר שזהבח'י מט"ט שהוא בחי' עבד כמובא:
אות ג
וזה בחי' האומנין שהם שומרי שכר כי שמעתי מאדמו"ר נ"י אצל המאמר תפלה לחבקוק הנ"ל במ"ש שם שבחי' מילה הוא בבחי' חשמ"ל בבחי' שלימות לה"ק ע"י תרגום שהוא עץ הדעת דהיינו שמבררין ומעלין הטוב אל הקדושה ע"ש. ואמר שזהו תשובת המינין כדאיתא במדרש ששאלו אם הש,י רוצה במילה למה לא ברא את האדם מהול כי איך אפשר שיהי' מעשה השי"ת חסד תיקון. אך הוא בבחי' הנ"ל כי אע"פ שהלה"ק הבא מלמעלה הואשלום עכ"ז אין לו שלימות כ"א ע"י הטוב שמעלין מלשון תרגום וזה בחי' המילה כנ"ל היינו כי אין שלימות להדברים הבאים מלמעהל לעוה"ז כ"א כשמבררין הקדושה בעוה"ז מבחי' עץ הדעת טו"ר שהוא בחי' שלימות לה"ק ע"י לשון תרגום. ונלענ"ד שזה מרומז ג"כ במדרש שאיתא שם ע,ז חטים צריכים לטחון וכו' אפילו אדם צריך תיקון ע"ש. היינו שכל הדברים צריכין תיקון דהיינו בירור שזהבחי' בירור עץ הדעת וזה בי' המילה כנ"ל. וזה בחי' כל האומנות שבעולם כי בוודאי כל אשר עשה האלקים עלי ואין להוסיף וממנו אין לגרוע ואת הכל יפה עשה ואעפ"כ כל הדבירם צריכים תיקון ע"י האדם וזהבח'י כל האומנות כי אין שום כלי גמרו נברא מן השמים וצריכין דייקא בני אדם התחתונים להיות אומנין ולתקן הכלים. כי לזה ברא הש"י את עולמו שבני אדם יתקנו כל הדבירם שזהבחי' בירור עץ הדעת בחי' שלימות לה"ק ע"י תרגום שזה בחי' תיקון המילה כנ"ל. וזשארז"ל במסכת קידושין שצריך ללמוד אומנות ואח"כ ישא אשה כ"ש ראה חיים עם האשה וכו' חיםי זה בחי' אומנות כי האומנות הוא ג,כ בחי' תיקון הברית כנ"ל וזה שאמרו שם שאין עניות מן האומנות ולא עשירו תוכו' אלא יבקש רחמים ממי וכו'. כי אף שאנו רואין שבני אדם מתפרנסין מן האומנות צריך לידע ולהאמין שזה רק ע"י שמתקן אותן הכלים שגומר על ידי אומנות שלו שזה בחי' תיקון הברית כנ"ל ועי"ז נמשך לו פרנסה כי בזה תלוי הפרנסה כמובא כ"פ שפרנסה תלוימה בתיקון הבירת ועיקר ע"י שמברר הבירוריםומעלה אותם למעלה שעי"ז נמשך השפע כידוע נמצא שאע"פ שמתפרנס מן האומנות אין זהרק ע"י התיקון והבירור כנ"ל וע"כ אין עניות ועשירות מן האומנות רק לפי התיקון לפי מה שזוכה לברר ולתקן כנ"ל. וזהו שאמרו אלא יבקש רחמים כי העיקר בתפילה כי עיקר הבירור והתיקון הוא התפלה כמובא שהבירור הגדול ביותר הוא רק ע"י התפלה וזהו שאמרו שם מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה כי התורה מתקנת הכל וע"כ התורה נקראת אומן. כ,ש ואהי' עאצלו אמון. אבל חוץ מהתורה דהיינו מי שאינו זוכה ללמוד תורה בודאי צריך ללמוד אומנות כמו שהזהירו שם רז"ל מאד כי האומנות הוא תקון וברור בחי' תיקון הברית ועי"ז זוכין לפרנסה כנ"ל. וזשארז"ל שהביטלה מביאה לידי זמה היינו מי שאינו עושה מלאכה בא לידי פגם הברית כי ביול האומנות הוא בחי' פגם הברית כנ"ל. וזשארז"ל כל שאינו מלמד בנו אומנות כאלו למדו לסטות. כי לסטות וגזילה היא בחי' פגם הברית כ"ש רבינו ז,ל במאמר גזילה (סי' ס"ט) כי אפילו אם אינו בא לידי גזילות אעפ"כ נקרא גזלן כאל וגוזל את הקב"ה כביכול כי לה' הארץ ומלואה (תהלים כד) ואין האדם זוכה ורשאי ליהנות מן העולם עד שיתקן הדברים שעי"ז קונה וזוכה אות ןהדברים שזה בחי' אסור ליהנות מן העוה"ז קוד םשיברך שהוא התיקון ולאחר הברכה הוא שלו כשרז"ל מאחר שהוא תיקנו אבל קודם ברכה נאמר לה' הארץ ומלואה והנהנה בלא ברכה כאלו גוזל את הקב"ה וכנס,י כשרז,ל שם בברכות. וע"כ צריך האדם לעסוק דייקא באיזהעסק או בתורה או באומנות ומו"מ כדי שיעשה איה תיקון שבשביל זה בא לעולם הזהוע"כ מי שאין לו אומנות הואגזלן כאלו גוזל אותו ית' כנ"ל:
לנמצא שהאומנות הואבבחי' תיקון הברית בבחי' מילה שהוא בחי' חשמ"ל שהוא בחי' שלימות לה"ק ע"י התרגום שהוא בחי' עץ הדעת כנ"ל וע"כ האמונין הם שומרי שכר כי הם בבחי' שומרי שכר שהם בבח'י תרגום בבחי' עץ הדעת כנ"ל:
אות ד
(ה' שוכר). וכן השוכר דינו כש"ש כי שומר שכר הוא בחי' עבד שעובד ע,מ לקבל פרס כנ"ל וע"כ הוא בבחי' מט,ט בחי' עבד בחי' עץ הדעת שמעורב טו"ר וע"כ הש"ש דינו הוא חיוב ופטור כנ"ל וכן השוכר הוא ג"כ בבחי' זו מאחר שיש לו הנאה שמשתמש בהחפץ הוא גם כן בבחי' העובד ע"מ לקבל פרס שהוא בחי' עבד כנ"ל כי אלו הד' שומרים הם רומזים ג"כ בעבודת ה' כי העובדים נקראים שומרים כ"ש וישמר משמרתי מצותי וכו' (בראשית פ' תולדות) ויש בהם ד' בחי' הנ"ל וכללותם ג' בחי' הנ"ל דהיינו חיוב ופטור ומעורב משניהם. ויש לרמז שזה בחי' ד' שנכנסו לפרדס שכתב רבינו נ"י (סי' לא) שאלו הד' בחי' הם בהנכנסין לעבודת ה' ולהתקרב להצדיק, כי יש שנכנס בשלום ויצא בשלום בחי' ר' עקיבא ויש להיפך שמתקצץ בנטיעות ויש בחי' היצץ ונפגע ומת דהיינו שחוטף ונכנס לפנים ממדריגתו עיין כ"ז במאמר של כסופין. וזה בחי' הד' שומרים וכללותם ג' דהיינו חיוב ופטור וממוצע כנ"ל, דהיינו שומר חנם פטור מן הכל שזה בחי' העובד את ה' באהבה בחנם בלי שום קבלת פרס ושם הוא בחי' כל הפטורים כי הוא תכלית שלימות הקדושה שאין שם שום חיוב כלל וזה בחי' נכנס בשלום ויצא בשלום שהוא שלימות הקדושה. ויש להיפך בחי' שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר והוא ממש בהיפך משומר חנם שהוא בחי' שומר ועובד בחנם בלי שום קבלת שכר והוא בחי' חנם שבקדושה כשרז"ל מה אני בחנם אף אתם בחנם, ושואל להיפך שהוא בחי' חנם דסט"א שנקראת חנם כ"ש זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם בלא מצוות כי הוא רוצה כל התאוות בחנם בלי שכר דהיינו בלי שום ועבודת ה' וזהו בחי' שואל שכל הנאה שלו ואינו משלם שום שכר וזה בחי' מקצץ בנטיעות שהוא בחי' רע לגמרי כנ"ל וע"כ הוא חייב בכל כי שם כל החיובים כנ"ל. ושומר שכר הוא בחי' ששומר ועובד בשביל לקבל שכר הוא בחי' שנותן שכר דהיינו בחי' עבודת ה' שהוא בחי' שכר שנותנים לו ית' כביכול כ"ש אם טוב בעיניכם הבו שכרי (זכרי' י"א) אבל הוא יש לו הנאה ג"כ בחי' השוכר שיש לו הנאה מן החפץ. ואלו הב' בחי' דהיינו ש"ש ושוכר שהם בבחי' עובדים ע,מ לקבת פרס כנ"ל וע"כ הם בבחי' עבד בחיח' מט"ט בחי' עץ הדעת טו"ר כנ"ל, הם בבחי' הציץ ונפגע הציץ וכו' כי פגם שלהם הי' בבחי' פגם עץ הדעת כמובא וכ"ש בתיקונים כי ביום אכלך ממנו מו תתמות בהווא יומא הציץ וכו' כי זה הפגם של הציץ דהיינו שנכנס ומסתכל כמה שאינו ראוי לו זה הפגם הוא מחמת שרוצה בקבלת שכר ועובדתו וכניסתו לפנים להקדושה הוא בשביל שכר וע"כ מאחר שבוחר בשכר ותאב להשכר עי"ז יוכל לבא לעבור על רצונו ית' לכנוס לפנים ממחיצתו מחמת תאוות השכר המופלא כי בחי' כניסת הפרדס זהו בעצמו השכר נמצא שבחי' הציץ הוא בחי' העובד בשביל שכר עוה"ב שעי"ז יוכל לבא לבחי' הציץ ליכנס לפנים ממחיצתו כנ"ל. וזה בחי' ש"ש ושוכר כנ,ל. אבל העובד בלי שום קבלת פרס רק שרוצה לעבוד ולעשו"ת רצונו ית' לבד בוודאי לא יכנוס לפנים מהראוי לו ולעבור על רצונו ית' מאחר שאינו רוצה שום דבר רק רצונו ית':
אות ה
גם יש לרמז ששומר שכר ושוכר שהם בחי' עובדים בשכר הם בחי' מ"ש רבינו נ"י (סי' ה) שיש שני בחי' בעבודת ה' יש שעובד בשביל שכר עוה,ב כי אין מתענג בהמצוה בעצמה רק שכרו לבסוף וזה בחי' ש"ש ששכרו לבסוף. אבל יש צדיק שעושה המצוה בשמחה גדולה כ"כ שיש לו תענוג גדול מהמצוה בעצמה עד שאין רוצה בשום שכר עוה"ב רק שכרו בהמצוה וכו' ע"ש וזה בחי' שוכר שמקבל הנאה מיד ואין צריך לצפות לשילום שכר כי שכרו תיכף בהדבר הנשמר בעצמו כי מקבל תענוג משמירת מצוותיו ית' בעצמו. וע"כ נחלקו על שוכר כיצד משלם וסבר ר"מ שדינו כש"ח כי מאחר שאין מצפה לתשלום שכר רק שכרו מיד כנ"ל ע"כ הוא בתכלית שלימות הקדושה וע"כ סובר שהוא בבחי' ש"ח שפטור מן הכל שהוא בחי' שלימות הקדושה שאין שם שום חיוב כנ"ל. אבל נחלק עליו ' יהודה וסובר שדינו כש"ש והלכה כמותו כי אע"פ שזה תכלית השלימות לקבל תענוג ושכר מהמצוה בעצמה אעפ"כ אין ראוי לעבוד בשביל כן כי תכלית השלימות הוא לעבוד אותו ית' בלי שום שכר כלל ואפילו שלא בשביל כוונת השכר של המצוה בעצמה וע"כ השוכר שהוא משלם שכר בשביל להשתמש בהדבר הנשמר שזה בחי' שעובד ה' בשביל להשתמש וקבל הנאה משמירת ממצוותיו ית' כנ"ל וע"כ דינו ג"כ כש"ש מאחר שעכ"פ רוצה בשכר כנ"ל ועיקר השלימות בבחי' ש"ח בלי שום שכר לגמרי והוא בחי' פטור לגמרי שאין שם שום חיוב כנ"ל בחי' נכנס בשלום ויצא בשלום כנ"ל:
וזה בחי' שנקראין נכנסין לפרדס בחי' שומרים שנכנסין לפרדס לשמור וכנ"ל: