ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · אבידה ומציאה
אות עד
וזה בחי' מצוות השבת אבידה. כי כל האבידות ח"ו נמשכין מפגם הדעת שהוא בחי' פגם כל החטאים שכולם כלולים בחטא העגל שאז אבדו ישראל שני הכתרים הנ"ל שהם בחי' נעשה ונשמע שהם עיקר המוחין והדעת שהוא ידיעת הנגלה והנסתר וכו'. שזה עיקר דעת האדם שבשביל זה בא לעולם. ומהאבידה הגדולה הזאת שהיא אבידת הדעת משם נמשכין כל האבידות שבעולם ח"ו בגשמיות ורוחניות. כי גם האבידות בגשמיות נמשכין מפגם הדעת על שלא השתדל בשכלו ודעתו לשמור את הדבר. וכשרז"ל לענין שוטה זה המאבד מה שנותנין לו. וע"כ עיקר תיקון כל האבידות הוא ע"י בעלי דיעה האמתיים שהם הצדיקי אמת שהם בחי' משה משיח שהם הדעת של כל העולם, כ"ש אדומו"ר ז"ל (בסי' קפ"ח) שהצדיק מחפש ומצא כל האבידות של כל העולם וכו' ע"ש. כי הצדיק הוא בחי' משה משיח שהוא הדעת של כל העולם שעי"ז תיקון כל האבידות שבאים מפגם הדעת כנ"ל. כיכל עבודת הצדקי להחזיר לעצמו ולכל ישראל בחי' שני הכתרים הנ"ל של נעשה ונשמע שאבדו ישראל. כי הש"י עתיד להחזירם לנו ע"י משיח צדקינו כשרז"ל ע"פ ופדויי ה' ישובון וכו' ושמחת עולם על ראשם וכו'. וגם עתה כל הצדיקי אמ תמתייגעים לתקן כל החטאים שכולם כלולים בחיטא העגל. ולהחזיר לעצמן ולכל הנלוים אליהם את בחי' שני הכתרים הנ"ל לכל אחד ואחד כפי גיעתו וטרחו בעבודת ה'. והעיקר כפי השתוקקות וכיסופיו ורצונות טובים שלו וגיעגועין וריבוי שיחותיו ותפלותיו להש"י וכנ"ל:
אות עה
וע"כ עיקר השבת האבידה הוא דייקא קודם ייאוש כיאין ייאוש אלא מדעת שמייאש דעתו מהאבידהואז אין צריכין להחזיר לו האבידה. כי כל דבר מקבל חיות מהתורה שכלולה בנעשה ונשמע, וע"כ בכל דבר ובכל חפץ יש ב' בחינות אלו, כי גוף החפץ הוא בחי' נעשה בחי' עשי' גשמיית. ומה שהחפץ מקושר בדעת האדם ושכלו זה בחי' נשמע בחי' רצון כי ש םבדע תהאדם עיקר קניית החפץ. כי כל החפצים שהם ברשותו של אדם והוא מתענג מהם עיקר הרשו"ת הוא בדעת ורצון שהדעת יודע שיש לו חפץ זה וע"כ נקראים כל הדברים חפצים כי חפץ לשון רצון כי עיקר הוא הרצון והדעת ששם עיקר רשו"ת והממשלה שיש להאדם הקונה החפצים, כי הרצון והדעת יודע שיש לו אלו החפצים וזה הרצון והדעת של החפץ זה נמשך מבחי' נשמע שהוא והשגת הדעת נגד גוף גשמיית החפץ שהוא בחי' עשי' גשמיות בחי' נעשה כנ"ל. וע"כ אפי' אם נאבד החפץ מרשותו כל זמן שאינו מייאש דעתו ורצונו ממנו צריכים להחזיר לו האבידה מ ישמוצאה כי עיקר כח כל ההלכות של כל האיבדות בגשמיות ורוחניות הואע"י שישראל לא אבד רק בחי' כתר הנעשה אבל כתר הנשמע נשאר להם כנ"ל. וע"כ כל זמן שאינו מייאש דעתו מהאבידהעדיין היא ברשותו ויש תקוה שתחזור לו כי אע"פ שאבד גוף האבידהלא אבד רק בחי' הנעשה, אבל עדיין קשורה בדעתו ורצונו ואינו מייאש ממנו שזה נמשך מבח'י כתר הנשמע שעדיין לא אבדו שעי"ז יש תקוה להחזיר גם בחי' כתר הנעשה וכמבואר לעיל שעיקר התיקון ע"י הרצון וההשתוקקות שהוא בחי' נשמע שזה נשאר לישראל וכנ"ל. אב לכשמייאש דעתו לגמרי מהאבידה שזה נמשך מבח'י פגם כתר הנשמע שאינו משתדל בהדעת ברצונות וכיסופים חזקים להשיב אבידתו. אזי האבידה נאבדת לגמרי ואין מחזירין לו עוד. כי עיקר השבת האבידה הוא ע"י בחי' הנשמע שנשאר לישראל כנ"ל. אבל בודאי כ"א צריך להשתדל מאד מאד להחזיק עצמו בכל כחו בבחי' כתר הנשמע שנשאר לו דהיינו שיחזיק עצמו מאד מאד בהרצון וכיסופיןטובים וכו' כנ"ל וכ"ש במדרש המובא לעיל על פ' ועתה ישראל שמע אל החוקים וכו' שהזהיר אותם מאד שעתה ישמרו היטב את בחי' הנשמע מאחר שאבדתם את הנעשה וכו' היינו כנ"ל:
אות עו
ומאליך תבין שכל זה הוא בגשמיות ורוחניות. שבכל ענין עבודת האדם בזה העולם ובכל פגמיו ח"ו וחסרונותיו שחסר לו בעבודת ה' שכולם הם בחי' אבידות כנ"ל, שכל אבידותיו צריך לבקש אצל הצדיקי אמת כנ"ל. אבל העיקר תלוי בהרצון וכיסופין טובים שהם בחי' נשמע וכנ"ל שכל זמן שאינו מייאש עצמו מהרצון והתשוקה ומצעקה ותפלה ותחנונים להש"י עדיין יש לו תקוה לעולם להחזיר לו כל אבידותיו. כי ע"י שישמור עכ"פ את הנקודה מבחי' כתר הנשמע שנשאר לו שהוא בחי' הרצון עי"ז יכול להחזיר לו גם בחי' הנעשה שנאבד ממנו וכנ"ל. וכמו שהוא ברוחניות כן הוא בגשמיות לענין מצות השבת העאבידה ממש כי הכל אחד כי שורש האבידות והשבתם נמשך מזה וכנ"ל. וז"ש ביחזקאל (לד) ונתתי להם רועה אחד את עבדי דוד וכו' עאת האובדת אבקש וכו' כי כל האבידות ישובו ע"י דוד שהוא משיח וכנ"ל:
אות עז
וזה בחי' על שור על חמור וכו' וכן בפי' כי תצא כתיב לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים וכו' וכן תעשה לחמורו. שור וחמור בחי' משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כמובא לעיל בשם המדרש שםה מכיניעם ומבטלים קליפות עשו וישמעאל שהם בחי' שור וחמור דקליפה שמשם כל ההיזיקות והאבידות שהכל מתתקן ע"י צדיקי אמת שהם בח'י תרין משיחין הנ,ל. כי כבר מבואר לעיל (באות ל"ז ל"ח) שעשו וישמעאל הם בחי' הקלית שהם כנגד בחי' משפט וצדקה, שעיקר התיקון כשנכללים יחד בשלימות שזה זכה רק יעקב וכו'. ומשפט וצדקה זה בחי' נעשהונשמע כנ"ל וכשנפגמים ח"ו ע"י שאין נכללין יחד כראוי מזה יונקים ח"ו בחי' קלית עשו וישמעאל שמהם כל ההיזיקות והאבידות כי על ידם אבדנו מה שאבדנו. והתיקון ע"י בחי' צדיקי אמת שהם בחי' כלליות תרין משיחין וכנ"ל. וזה בחי' מה שהתורה חשבה לענין השבת האבידה שור וחמורושה ושלמה וכל אבידה כ"ש לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים וכ' וכן תעשה לחמורו וכן תעה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך וכו'. וכן בפ' משפטים שמזכיר שם אבידה מזכיר שם ג"כ כל אלו הבחי' כ"ש שם על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבידה. ובודאי יש בזה רזין עמוקים מאד ומה שאפשר לרמז בהם חובה עלינו לחפש ולבקש ולמצוא בהם איזה רמז. והענין ע"פ הנ"ל שהתורה הק' מרמזת לנו באלו הדברים שור וחמור שה ושלמה וכל אבידה, כל בחי' התיקונים שמתתקנים ע"י השבת אבידה היינו שמתתקנים הקלקולים שמשם באה האבידה. כי האבידה נמשכת מאבידות הכתרים של נעשה ונשמע הנ"ל שהם בחי' צדקה ומשפט וכו' כנ"ל. וזה בחי' שור וחמור שהם בחי' תרין משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד שמכניעין קליפות עשו וישמעאל וכו' כנ"ל. וכשמקיימין מצות השבת אבידה אזי נמשך עלי והקדושה מבחי' צדיקי אמת שהם בחי' תרין משיחין שהם מוצאין כל האבידות ומשיבין אותן לבעליהם שזהו בחי' תיקון ב' הכתרים הנ"ל כנ"ל. וע" בחי' תקון ב' הכתרים הנ"ל עי"ז זוכין לעזות דקדושה וע"י עזות דקדושה זוכין לאמונה שלימה ועי"ז זוכין לחותם הרגלין שהוא בחי' שלום בכל הבחינות שנעשה ע"י מוכיחי הדור שעי"ז התבטל גירוש וטילטול וכו'. וזה בחי' על שה ועל שלמה על כל אבידה. שה זה בחי' עזות דקדושה שהוא בחי' עשירו תדקדושה שהוא בחי' הברכות שקיבל יעקב מיצחק להכניע את עשו שהוא עזות דס,א כנ,לכי עיקר העזות ע"י עשירות כ"ש עשיר יענה עזות וכתיב הון עשיר קרית עוזו. וע"כ סיבב הש"י ברחמיו שיקבל יעקב ברכת הפרנסה והעשירות כדי שיזכה לעזות דקדושה בחי' הקול קול יעקב ע"י שיזכה לשמחה שזה עיקר תיקון העשירות כדי שיזכה לעזות דקדושה בחי' הקול קול יעקב ע"י שיזכה לשמחה שזה עיקר תיקון העשירות דקדושה בבחי' איזהו עשיר השמח בחלקו שעי"ז מתגברין על עזות דס,א שהוא בחי' עשו כנ"ל. וזה בחי' שה שהוא בח'י עשירות דקדושה בחי' ועשתרות צאנך כשדרז"ל שמעשרות את בעליהן. וע"כ נקראים עשתרות לשון חיזוק כמו עשתרות קרנים. וע"כ כל העשירות של יעקב הי' ע"י צאן שמרמזים על ישראל כ"ש במדרש הנ"ל כי הם בחי' עשירות דקדושה בחי' עזות דקדושה שנמשך מנעשה ונשמע שהם בחי' כלליות צדקה במשפט שזכה לזה יעקב בשלימות כנ"ל. וע"י עזות דקדושהזוכין לאמונה וזהו בחי' על שלמה בחי' עוטה אור כשלמה כי אמונה הוא עיקר אור המאיר כ"ש במ"א. כי עיקר האמונה ע"י אמת שהוא בחי' אור הפנים וכו' כ"ש כ"פ במ"א וזה בחי' לבש ה' עוז התאזר שהוא בח"י אמונה כ"ש ואמונה אזור חלציו שהאמונה הוא בחי' לבושין בחי' שלמה הנ"ל שנמשך מעזסות דקדושה בחי' לבש ה' עוז התאזר וכו' כנ"ל וזהו על כל אבידה וכן בפ' כי תצא כתיב וכן תעשה לשלמתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך וכו'. זה מרמז ע לתיקון חותם הרגלין שהוא גמר התיקון הנעשה ע"י מוכיחי הדור שעושים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ומכפרין עון העגל בשלימוחת כי אצלו ית' מקטינים החטא ואומרים למה ה' יחרה אפך בעמך ואצל ישראל מגדילים החטא ומחזירים אותם בתושבהשלימה כ"ש אתם חטאתם חטאה גדולה שכל זה נאמר אצל חטא העגל, וע"י אלו המוכיחי הדור עי"ז עיקר גמר התיקון בשלימות. כי כל התורההנ,לך נעוצה תחילתה בסופה וסופה בתחילתה (וכאשר יבואר קצת לקמן). וזה בחי' על כל אבידה כיעיקר תיקון כלל כל האבידות שהם הפסד העשירו תדקדושה ח"ו הוא ע"י תיקון חותם הרגלין שמשם כל העשירות בבחי' ואת כל היקום אשר ברגליהם שדרז"ל זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו כי ע"י תיקון חותם הרגלין נעשה שלום כנ"ל ונתבטל הגירוש והטילטול שהוא בח'י ברכת הפרנסה והעשירות שעיקרו ע"י שלום בבחי' לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום ונתבטל הגירוש והטלטול שהוא בחי' אבידות בבח'י תעיתי כשה אובד. נמצא שהתורה הק' רמזה לנו באלו הדברים שהזכירה שור וחמורושה ושלמה וכל אבידה, את כל התיקונים הנמשכים מהשבת אבידה כנ"ל. ועיקר כל התיקונים נמשכין ע"י הצדיקי אמת שהם בחי' תרין משיחין הנ"ל שהם בחי' שור וחמור וע"כ בפ' משפטים הזכירה התורה רק שור וחמור כ"ש כי תפגע שור אויבך או חמור תועה השב תשיבנו לו כי שם עיקר התיקון כנ"ל:
אות עח
וזה ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני וכו' יהודה בחי' משיח בן דוד שיצא ממנו. יוסף בחי' משיח בן יוסף וכ,ש בזוהר ומדרשים על פסוק זה ויגש אליו יהודה דא תקרובתא דמלכא במלכא כ"ש כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו שעברו ונתבטלו כל המחבלים והמזיקי עלמא שכלולים בקליפות עשו וישמעאל שמהם עיקר הגלות הזה. ועיקר התיקון הנמשך על ידם הוא ע"י שהם מתייגעים תמיד ברונות חזקים לעשו"ת מהנשמע נעשה מהתפלה תורה עד שנכללים בתפלת ה' ובתורת ה' ממש עד שממשיכים חסדים חדשים נפלאים שהם בחי' צדקה הנכלל במשפט עד שמתבטלים כל מיני דינים וחרון אף מישראל וכו' וכנ"ל. כי יהודה זהבחי' תיקון הנשמע שהוא בחי' תפלה בחי' הפעם אודה את ה'. יוסף בחי' תיקון הנעשה בחי' תורה בבחי' אסף אלקים את חרפתי בחי' גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי וכתוב העבר חרפתי אשר יגורתי כי משפטיך טובים, משפט זה בחי' תורה כנ"ל והעיקר התיקון כשנכלל יהודה עם יוסף יחד שהם בחי' כלליות התרין משיחין יחד שזהו בחי' מ"ש בהפטרת ויגש שעיקר התיקון כשיוכללו שני העצים יחד יהודה ויוסף כ"ש שם והיו לאחדים בידיך וכו'. כי כלליות יהודה ויוסף זה בחי' כלליות הנשמע בהנעשה שיהי' מהנשמע נעשה מתפלה תורה עד שהצדקה יהי' נכלל בכלליות נפלא בהמשפט עד שיהיו נמתקין כל הדינים והחרון אף שבעולם וכנ"ל. וזה בחי' שור וחמור שהתפאר יעקב ויהי לי שור וחמור שהם בחי' תרין משיחין כנ"ל. כי שור בחי' תיקון הנגלה כי שור לשון ראי' והסתכלות כ"ש אשורנו ולא קרוב זה בחי' הנגלה שרואין אותו בגלוי. חמור זה בח'י נסתר בחי' חומרא דשמעתתא שהוא בחי' הנסתר שקשכה להשיג כ"א ביגיעה גדולה. וזהו ויגש אליו יהודה בחי' נשמע בחי' נסתר בחי' תפילה בחי' צדקה ויאמר אליו היינו ליוסף בחי' תורה בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ופרש"י יכנסו דברי באזניך. דבר זה בחי' דברי תורה המבוארים שם בתו' הנ"ל שהם בחי' נסתר וכו' הנ"ל. וזהו יכנסו דבריט באזניך שמבקש שיכנסו הדברי תורה בחי' הנסתר בתוך התגלות התורה. היינו שיזכה לגלות הנסתר שהם סתרי תורה ולהכניס בתוך התורה שבנגלה כי ליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא והצדיק כשמשיג סתיר נסתרות אינו מסתפק בזה עד שמכניס אותם בתוך התורה שבנגלה עד שיוכל לגלות על ידם תורה לרבים. ועיקר שימשיך מהם עצות ודרכים והתעוררות והתחזקות לכל אחדלכל מקום שהוא. עיקר כלליות הנשמע בהנעשה וכנ"לת (באות כ"ד). וזה בחי' ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני יכנסו דברי באזניך, שיכנסו סברי התורה שהם בחי' נסתר בתוך התורה שבנגלה עד שיוכל כ"א להאזינם ולשומעם ולהבינם להוציא מהם עצות למעשה. וזוה ואל יחר אפך בעבדך. כי ע"י כלליות הנשמע בהנעשה עי"ז נכלל הצדקה בהמשפט שעי"ז נמתקין ונתבטלין כל מיני חרון אף ודינים וכנ"ל. וזהו כי כמוך כפרעה שהצדקה נכללת במשפט כ"כעד שכל המשפט הוא רק בצדקה וחסד גדול וזהו כי כמוך כפרעוה, פרעה בחי' התגלות החסד העליון כ"ש בזוה"ק דכל נהורין אתגליין מתמן היינו שהחסד העליון מאד נכלל ביוסף בבחי' תורה בבחי' משפט בכלליות גדול עד ששניהם אחד שעי"ז מתבטלים כל הדינים שבעולם ונמשכין כל החסדים על ישראל בבחי' ועושה חסד למשיחו וכנ"ל:
השמטות מאו"ח הלכות ראש חדש הלכה ו' ושייכים ג"כ להלכות מתנה הנ"ל:
(שייך לאות א' שורה י"ח אחר תיבת ממעמקים) וזהו בחי' קימת חצות שאז צועקין מאד על חורבן ביהמ"ק שנחרב ע"י פגם אמונה ומאז נעלם סוד העיבור מאתנו וכו' וזה מגו שאגין וקלין וכו' היינו ע"י צעקת הלב נגדלת בחי' הלבנה שהיא בחי' אמונה:
וע"כ קורין רות בשבועות שמתחיל ויהי בימי שפוט השופטים ששפטו וכו' שהואפגם המשפט ומסיים בלידת דוד משיח שוהא עיקר תיקון המשפט שזה צריכן להמשיך בשבועות שזהו בחי' שתי הלחם שבאים מחמץ דייקא כנ"ל. והכל הי' ע"י בחי' גרי צדק שהיא רות. וערפה נתרחקה בחי' הגרים שצריכין לרחק שהם בחי' עשו וישמעאל שזה עיקר תיקון המשפט: ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים מתחילה דומה כקרני חגבים בחי' מים עמוקים עצה ואח"כ מתגבר וכו' עד שנתתקן המשפט ויגל כמים משפט שהוא תיקון מעשה שטים כשרז"ל:
(שייך לסוך אות ואו):
וזה בראשונה הי' משיאין משואות לתקן האש והחמימות להעלותן אל הקדושה שזה נעשה בניסן ראש חדשים וכו'. משקלקלו המינין ע"י שנדמה להם שהוא עוות המשפט צדיק וטוב לו וכ' כ"ש ואמרו איכה ידע וכו'. התיקון שיהיו שלוחים יוצאים שיודיעו ק"ה בפה מלא שזהו בחי' תקון המשפט בחי' מופתיו ומשפטי פיו:
(שייך לאות י"ד ט"ו):
וע"כ אסור החמץ עד קריעת ים סוף שאז היו ישראל נתונים בדין כשרז"ל וע"כ הי' קשה לפניו קי"ס. אבל בנפלאותיו יצא משפטינו לאור ונבקע הים והעלה המשפט מהתהומות ונטבעו המצרים עי"ז וישראל ניצלו בבחי' תהומות יכסיומו וכתיב קפאו תהומות, כי המשפט כפי היום וביום צאתם ממצרים עדיין לא נתמלאה סאתם של המצרים שיפלו לגמרי ע"כ הוכרחו לברוח בחפזון. ע"כ אסור החמץ מחמת שעדיין א"א ליכנוס אל עומק המשפט עד ז' של פסח קי"ס שאז העלה המשפט מהתהומות כנ"ל ואז הותר החמץ אח"כ. וע"כ בשבועות מביאין דייקא ב' הלחם מחמץ כי אז החמץ בבחי' תיקון המשפט קשר המרכבה שנתתקן אז שזהו בחי' מעשה מרכבה שמפטירין אז. וע"כ קודם קבלת התורה נאמרה פ' יתרו שתיקן המשפט ויעץ למשה שיעשה שרי אלפים ושפטו את העם וכו'. וע"כ יתרו דייקא הוסיף פ' זאת כי הי' גר צדק שצריך לתיקון זה כ"ש שם, כי הוא היפך קלי עמלק כידוע בכתבי האריז"ל. כי עמלק בחי' משפט מעוקל בחי' טפת עשו וישמעאל ער"ר, ויתרו ההיפך מהם בחי'גר צדק שהוסיף הפ' של תיקון המשפט שעיקר קבלת התורה תלוי' בזה. כיעיקר התקון של יציאת מצרים נשלם בשבועות בעת קבלת התורה שבישביל זה הי' עיקר יצ"מ כ"ש בהוציאך וכו' וע"כ התחיל אנכי וכו' אשר הוצאתיך וכו'. אבל מחמת הער"ר עדיין לא נשלם בשלימות תיקון המשפט ע"כ הוה מה דהוה והתיקון בר"ה וכו' שאז עיקר תיקון המשפט. וע"כ ביוה"כ נמחל העון כיאז גמר המשפט אמת אבל אין התיקון נשלם בשגנה א' וכו' כ"א עד שיבא משיח כנ"ל:
ע"כ צריך כ"א לראות להמשיך על עצמו בחי' תיקון המשפט. ואם לאו כלאדם זוכה לידע פירוש ענין זה בשלימות עכ"פ מה שאפשר להמשיך על עצמו צריכין להשתדל בה. והעיקר הוא האמונה לידע שצדקי ה' וישר משפטיו ולא יהרהר כלל ח"ו אחריו ית' בכל מה שעובר עליו כל ימי חייו. כי זה שמהרהר ח"ו זה ח"ו בחי' פגם המשפט כמובן בסוף התו' הנ"ל. וכן שלא ידין את חבירו לרעה ח"ו ויפשפש בעצמו אם הוא ראוי לשפוט את חבירו רק ישפוט א"ע בכל עת כ"ש רבינו ז"ל כ"פ. וכשיש דין למטה אין דין למעלה. ואז יוצא כאור משפטו:
ועל כל זה צריכין לצעוק הרבה הרבה מעומק הלב מאד מאד כדי לחתור עצוצת אמתיות וכו'. כי כל התקונים הנ"ל צריכין עצות הרבה וכו'. וגם כי כל אחד תלוי בחבירו כנ"ל, ע"כ צריכין בכל פעם לצעוק הרבה מעומק הלב עד ירוחם מן השמים וישפיע לו עצות טובות אמיתיות שעל ידם תוגדל האמונה עם כל התקונים הצריכים לזה, שהעצות יושיעו לו לכל התקונים הנ"ל. ואפילו כשמגיע לכל התקונים הנ"ל בוודאי הוא רק איזה בחי' תיקון אבל עדיין צריך תיקון אחר תיקון (ןואפילו אם לא קלקל בנתים כלל). ע"כ צריך בכל פעם לחזור ולהתחיל לצעוק מאד מעומק הלב כנ"ל וכן כל ימי חייו עד שיתתקן בשלימות. וע"כ כל גאולת מצרים הי' ע"י צעקה הרבה כ"ש ונצעק אל ה' אלהינו וירא את ענינו וכו'. וזה בחי' מרור להמתיק קלקול המשפט בחי' ההופכים ללענה משפט. וטובלין אותו בחרוסת שהוא חס רות בחי' דוד משיח שיצא מרות וזהו ח"ס גימ' חיים בחי' דוד מלך ישראל חי וקים. כי בועז ורות תקנו חטא ער ועונן כידוע שהוא בחי' פגם הברית הנ"ל וע"כ יצא מהם דוד משיח שאז יהי' עיקר תיקון המשפט בשלימות כנ"ל: ד' כוסות של יין כנגד ד' מלאכי המרכבה להמשיך איזה הארה משם. יין למעלה מהמשפט בחי' מצה שדלג על הקץ. קרבן פסח בחיח' בירור מהחתים בשרו לחותם דקדושה שזהו בחי' כל הקרבנות להעלות מבהמה לאדם, מחלום ע"י שד לחלום ע"י מלאך וע"כ היתה הגאולה בלילה. ליל שימורים היא שמשומר מהנ"ל, ובכל אלהי מצרים עאשה שפטםי אני ה' כי אז המשפט ע"י הש,י בעצמו כי לא זכו עדיין לתיקון המשפט למטה שזה העיקר:
(שייך לאו' י"ג) וזה בחי' ההילולא ביםו הסתלקות הצמדיק כי אז הוא בחי' שינה שאז עיקר תיקון המשפט להשיג דרכי ה' שלא זכה בחיי' כ"ש שם. וזהו גודל המעלה לבא על קברו ששם עיקר בחי' תיקון המשפט שהוא עיקר תיקון הברית. וע"כ העיקר בימי ר"ה שאז עיקר תוקן המשפט. ושז"ש בספירה לדעת בארץ דרכך בחי' דרכי ה' שהם תקון המשפט יודוך עמים וכו' בחי' גרים. ישמחו וכו' בחי' תיקון השמחה כי תשפוט עמים בחי' תיקון המשפט. והתחיל אלקים יחננו ויברכנו יאר פניו בחי' אמונה שהוא מקור הברכה אור הפנים. ארץ נתנה יבולה בחי' תקון המאכלים: וע' בהלכות תחומן מענין התורה הזאת שכלול שם שבועות וספירה: וע"כ אומרים פרקי אבות בספירה ומתחילין משה קבל וכו' שמדבר מכל הישיבות הקדושו"ת שהיו בכל דור שהם עיקר תיקון המשפט כנ"ל. וזה הוו מתונים בדין בחי' תיקון המשפט והעמידו תלמידים הרבה שתהי' ישיבה גדולה כדי שיוכלו לתקן ביותר תקוניטם הנ"ל כמובן שם במארז"ל כד הוו קמו במתיבתא דרב הונא וכו'. ועשו סיג לתורה גדר ומחיצה שלא יתערב זר שלא יעלו ח"ו בחי' טיפת עשו וישמעאל שזהו עיקר תיקון המשפט:
(שייך לאו' יד) וע"כ אחר שביעי של פסח אותר החמץ. כי בקי"ס התחיל בחי' תיקון המשפט שזכו לזה עז"י שקפץ נחשון לתוך הים שזהו בחי' תמימות שצריכין להתגלגל ברפש וטיט בשביל רצונו ית' ועי"ז זוכין לתיקון המשפט. וע"כ אז נצחו המשפט וזכו עי"ז שיקרע הים לפניהם להעלות המשפט מהתהומות, והעיקר ע"י האמונה כשרז"ל ע"פ ויסעו כדאי הם והאמונה שהאמינו בי וכו'. כי עיקר תקון המשפט הוא ע"י שמאמינים שצדיק ה' וישר משפטיו ואז עי"ז בעצמו יזכה במשפט כי זה עיקר הנסיון שלו בחי' שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו שנאמר אחר קי"ס. כי כשיודע שישר משפטיו נמצא שזוכה לבחי' תיקון המשפיט ועי"ז נתתקן הכל וגם אז יוכל להתפלל ול התחנן לפניו ית' מאחר שיודע באמת שישר משפטיו וכו'. ואז זוכין לשירה בחי' וישירו בדרכי ה' בדרכי ה' דייקא בחי' חסד ומשפט אשירה ווכ' אשכילה בדרך תמים וכו' כי השגת המשפט הוא כמו ים שא"א ליכנוס בו בחי' משפטיך תהום רבה. אבל ע"י אמונה ותמימות הנ"ל נעשה נתיב לעבור הים ב שלום בבחי' הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה בחי' נתיבות משפט (ובכל זה צריכין לדבר ולבאר הרבה למעשה ולעצה וע"כ ראה יחזקאל הנביא כי הוא ראה קשר המרכבה גם בגלות להורות שלא אבדה תקוותינו חלילה אבל אז הי' בחי' תיקון זה יותר):
(שייך לאות י"ד י"ח י"ט) כי עיקר הבחירה כדי שלא יאכל נהמא דכסופא רק יהי' ניזון לעולם הבא ע"י מה שירויח שכרו במשפט וע"כ יש כח גדול אמד מאד להבחירה כי בשביל זה נברא ונשתלשת הכל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הכל בשביל הבחירה שהוא בחי' משפט. ובשביל זה הי' קשה לפניו מאד יצי"מ וקי"ס והוצרך לשלוח לו פעם אחר פעם שישלחם ברצונו ועשה בשביל זה מופתים נוראים כאלה והלא הי' יכול לכלותם בפעם אחד כמובא במדרש ענין זה, יכול הי' הקב"ה לשלותח ברך א' למצרים וכו' אך הכל הי' מחמת בחי' משפט הנ"ל שהוא בחי' כח הבחירה כי עדיין לא נתמלאה סאתם ע"פ משפט ולא הי' אפשר מחמת זה להוציאם יממנו בעל כרחו רק הי' צריך לשלחם ברצונו כי זה ביד הבעל בחירה כי באמת אע"פ שע"פ משפט הי' מגיע שיהיו ישראל משועבדים עדיין אבל פרעה ומצרים בודאי עשו עמהם שלא כמשפט. וענין זה הוא נפלאות תמיםי דעים שא"א לאנושי להבינם בשום אופן כמובא מבוכה זאת בין המחקרים. כי הרוצח והגזלן שהורג או גוזל את א' בודאי מגיע לזה הנהרג והנגזל שיהרג במשפטו ית' ואעפ"כ הרוצח הוא רוצח והרגו שלא במשפט דיקבל ענשו הקשה. ובשביל ענין זה קשה מאד לברר המשפט וכל זה נוגע לענין צדיק וטוב לו וכו' שא"א להבין הנהגת משפטו בשכל אנושי בשום אופן רק באמונה ובתמימיות כמובן שם בסוף ממעלת התמימות וכו'. וע"כ הי' אז ההכרח שישלחם פרעה מעצמו מחמת שלא נתתקן המשפט עדיי בשלימות. וע"כ צריכין לאכול מצה שהוא בחי' מאכל המלאכים בחי' מן היינו בחי' מזונא דלעילא של המלאכים שאוכלים שלא במשפט. וזהו נפלאות רחמיו ית' שצוה לנו אז לאכול מצה כדי להיות ניזון בפסח ממזון דלעילא שמקבלים אע"פ שאינו מגיע ע,פ משפט כמו המלאכים שניזונים בחנם. וע"כ נקרא לחם עוני דלית לי' מגרמי' כלום כי אז יצאו בבחי' אתערותא דלעילא כידוע, זהו בח'י בתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדה"ד דהיינו רק במשפט ובדין שבשביל זה נברא הכל אך ראה שאין העולם מתקיים הקדים מדה"ר וכו' דהיינו שבעת שאין זוכין במשפט יתקיים העולם ברחמים בבי' חסד חנם, ויהיו ניזונים כמ והמלאכים בחנם שזהו בחי' מצה. וע"כ צריך האדם לידע שכל מה שעובר עליו כל ימי חייו הכל בצדק ובמשפט בחסד וכו' כי ישר משפטיו כי הש"י שקל בדעתו שזה האדם עיקר בחירתו כשיהי' עושר מופלג, וזה דייקא ע"י עניות ודחקות גדול וכו'. כי הכל בשביל הבחירה שהוא בחי' משפט כנ"ל ואסור להרהר אחריו ית' כלל כי בזה תלוי הכל שיאמין שישרים דרכי ה' שזהו בחי' תיקון המשפיט שהוא עיקר התיקון כנ"ל וצריכין לחזור זאת היטב. וזה אל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי, כי רדף אויב נפשי שמבקש מהש"י שימחול ולא יבוא במשפט עמו כי אע":פ שהכל במשפט אעפ"כ בוודאי ביד הש"י למחול כשמבקשין ממנו כיע"פ משפט אינו וותרין כ"ש אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד, אבל יכולןי לרצותו שימחול הכל כמ"ש שחד מחיק רשע יקח. כמו למשל מלך ב"ו שע"פ משפט יקום הדין וכו' אבל אם רוצה למחול מוחל הכל וזה אל תבוא במשפט וכו' כי לא יצדק לפניך כל חי כי הכל יהיו חייבים כי רדף אויב נפשי וע"כ באתי למה שבאתי, ואם ח"ו תבא במשפט ותחייבני ח"ו יתחייב האויב יותר מחמת שהכל על ידו וכן יתחייבו יותר ויותר כל המסבבין לזה. אבל אם תמחול לי הכל יקל מכולם המשפט כי בוודאי אינו דומה עונש הרוצח שגומר המעשה והורג חבירו לעונש של הרוצח לרצוח והוא ניצול ממנו:
(שייך לאות כ"א שורה י"ט אחר תיבת כנ"ל) וזוה משכן העדות כי זהו עיקר העדות שהשכינה שורה בישראל תמיד ע"י שממשיכין קשר המרכבה אפילו כשפורקין אותו וזה ומרמז על בחי' שינה של הצדיק שהוא הסתלקות המוחין שהוא בחי' פריקת המשכן כי מי שיש בו דעה וכו' שעי"ז דיקא משיג בחי' תיקון המשפט שהוא בחי' צדיק וטוב לו וכו' כ"ש שם. וזהו בח'י הסתלקות הצדיק שאז הוא בבחי' שינה שאז דייקא נמשך תיקון המשפט ביותר שעי"ז עיקר התיקון וכנ"ל. וע"כ עיקר התיקון ע"י שבאים על קברי הצדיקים כי שם בחי' תיקון המשפט קשר המרכבה שהוא עיקר תיקון הברית כנ"ל:
(שייך לתתחילת אות כ"ב) וכל זההוא בחי' תיקון פגימת הלבנה ע"י סודר העיבור שבזה תלוי תקון המשפט שהוא בר"ה כ"ש תקעו בחדש שופר בכסא וכו' שמרמז על תיקון פגימת הלבנה. כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב וכו' כי המשפט נמשך כפי היום שקוביעין בו ר"ח כ"ש לעשו"ת משפט עבדו וכו' דבר יוןם ביומו וכ"ש במדרש שכל הכסאות למשפט ממתינין על יום שישראל קובעין בו ר"ח. ועדיין צריכין לבאר בזה הרבה בעזה"י:
הלכות מתנת שכיב מרע הלכה א' בהלכות מתנה הלכה א'