אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט א ליקוטי הלכות חשן משפט א › חלוקת שותפים ד

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

ליקוטי הלכות חשן משפט א · חלוקת שותפים ד

חלוקת שותפים ב

אות א

אין חולקין החצר עד שהיא בו כדי ארבע אמות לזה ולזה. וגם ד"א לכל פתח ופתח לפרקשם משאו:

כי איתא בהתורה המתחלת תהומות יכסיומו וכו' (סי' ט) ע"פ צהר תעשה לתיבה וכו' ע"ש. והכלל שכשהאדם משוקע בחשך ואינו יכול לצאת אזי עיקר תקנתו שימשיך עצמו להאמת. ויביט רק על האמת לאמתו וכן בתפלה כשהאדם עומד להתפלל. ואזי הקליפות מסבבין אותו ומבלבלים אותו מאד מאד. כ"ש סביב רשעים יתהלכון וכו'. אזי עיקר עצתו שיראה לומר דיבור התפילה באמת באיזה מדריגה שהוא עכ"פ יאמר הדיבור באמת בפשיטות. ואזי זה הדבירו האמת יאיר לו לצאת מתוך החשך. כי אמת הוא אור הש"י בעצמו כביכול. בחי' ה' אורי. כי השי"ת הואעצם האמת וכו'. וע"כ ע"י האמת השי"ת מאיר לו וזוכה לראות הפתחים איך לצאת מן החשך. כי באמת יש שם פתחים הרבה בתוך החשך והסט"א וכו'. רק שאין רואין הפתחים לצאת מתוך החשך. ועי"ז זוכה לתפילה. וע"י תפילה זוכה לפרנסה וכו' ע"ש:

אות ב

וזה בחי' ד' אמות שצריכין ליתן לפני הפתח. כי האדם יש לו ד' אמות בכל מקום כשרז"ל ואלו הד' אמות זוכין לו כל הקנינים כשרז"ל ד' אמות של אדם קונות לו ברשו"ת הרבים. כי עיקר כל הזכיות והקנינים של האדם הוא ע"י הנצוצות שמברר. כי בכל דבר יש ניצוצות הקדושים. ועיקר המו"מ הוא לברר ניצוצות. וכפי הנצוצות שמברר כן זוכה לקניניו וחפציו. אבל מחמת שאלו הנצוצות שבתוך חפצי המו"מ הם מונחין ומפוזרין בין הקליופות והס"א בחשך גדול. ע"כ קשה לבררם משם. וע"כ עיקר תיקון המו"מ הוא ע"י אמת כשרז"ל נשאת ונתת באמונה (שבת ל"א). ואמונה הוא אמת כמובא בדברי רבינו ז"ל מאמר הזוה"ק כד אתחבר בה אמת אתעבידת אמונה, היינו כשהאדם נכנס בתוך המו"מ ששם יש חשך גדול שמסבב את הקדושו"ת הנפולות שהם הנצוצות הקדושים שבתוך המו"מ עד שמגודל החשך קשה מאד לראות לברר הנצוצות הקדושים וגם יכול להיות שח"ו ישתקע הוא בעצמו בתוך המו"מ. וישכח את הש"י ויתרחק מעבודתו ע"י טירדת המו"מ וכל זה מגודל החשך שי שם כנ"ל, ע"כ עיקר התקון והעצה לזה הוא אמת. שיראה ליזהר מאד מאד לעשו"ת המו"מ באמת ובאמונה. וישמור עצמו מאד לבלי להחליף ולבלי לשנות דיבורו כלל. רק כל דבריו וכל עניניו בהמו"מ יהיו אמת וצדק. ואזי ע"י גודל האמת שיהי' לו בהמו"מ, זה האמת יאיר לו לראות הפתחים שיש בתוך החשך הגדול שסביב הנצוצות הקדושים הכלואים שם. שמחמת גודל החשך אינם יכולים לצאת משם. אבל ע"י האמת שבמו"מ שהוא בחי'אור הש"י כנ"ל עי"ז יזכה לראות הפתחים שיש שם ועי"ז יזכה להוציא כל הנצוצות הקדושים משם. ועי"ז יזכה לריווח גדול לפרנסה ולעשירות. כי ע"י בירור הנצוצות זוכין בכל הקנינים והעשירות כנ"ל. וכן כתב רבינו ז"ל במ"א(סי' ר"י ליקוטי ח"א) שע"י מו"מ באמונה זוכין לפרנסה וכו' ע"ש:

אות ג

נמצא שעיקר תיקון המו"מ הוא ע"י האמת שהוא בחי' אמונה. שעי"ז רואה הפתחים לברר ולהוציא הנצוצות הקדושים שיש בכל חפץ וחפץ של המו"מ. ועי"ז אינו נשקע בעצמו בתוך המו"מ. כי האמת מאיר לו כל הפתחים איך לצאת מהחשך שיש שם ולהתקרב להש"י. וזה בחי' ד' אמות של אדם קונות לו ברשו"ת הרבים. כי רשו"ת הרבים הוא רשו"ת דס"א שיש שם אחיזת החיצונים כידוע. אבל אפילו כשאדם נכנס ברשו"ת הרבים ששם אחיזת החיצונים, גם שם יש לו ד' אמות. ואלו הד' אמות הם בחי' ד' אותיות הוי' כמובא. היינו כי בכל אדם יש בו שם הוי' ב"ה. כ"ש בזוה"ק דלית אבר דלא שריא בי' שם הוי' ושם ה' זה בחי' אור האמת. בחי' ה' אורי. כי אמת ד' לעולם. כי בכל אדם בכל מקום שהוא אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בר"ה שהוא בחי' מקומות החיצונים גן שם בוודאי עדיין יש בו איזה נקודה טובה המושרשת בו. וזאת הנקודה היא בחי' שם הוי' ב"ה המושרש בכל אדם שהוא בחי' אור האמת ומבחי' הנקודה הזאת שהוא בחי' שם בן ד' אותיות כנ"ל. בחי' אור האמת כנ"ל. מאור הזה נמשכין ד' אמות שיש לכל אדם בר"ה. שהם כנגד ד' אותיות השם כנ"ל. וזהו בחי' הד' אמות שיש לכל אדם בכל מקום להורות שאפילו אם האדם במקום שהוא אפילו במקומות החיצונים בבחי' ר"ה גם שם יש לו מקום ואין שום מניעה וביטול בעולם. כי אפילו בר"ה במקומות החיצונים יש לו מקום בחי' ד' אמות שהם נמשכין מאור האמת שהוא מתפשט עד ד' אמות. ונותן לו מקום אפילו בר"ה. וע"כ אלו הד' אמות קונין לו כל הקנינים כי ע"י אלו הד' אמות שהם בחי' אור האמת עי"ז רואה הפתחים שיש בתוך החשך בתוך בחי' ר"ה. ואזי כשרואה הפתחים אזי יכול להוציא ולברר כל הנצוצות הקדושים המשוקעים שם בתוך הס"א. והחשך. וע"י שמברר הנצוצות. עי"ז קונה כל הקנינים כנ"ל:

אות ד

וזהו בחי' ארבע אמות שנותנין לפני הפתח לפרק שם משאו. כי עיקר כל הקנינים והחפצים של אדם הם בביתו. ששם הוא מקום משומר. ושם ה' ברשותו. אבל כל עשירותו והון ביתו צריך לקבל ולהמשיך מחוץ לפנים. שצריך לצאת לחוץ אל השוק שהוא ר"ה לעשו"ת שם מו"מ. ולברר העשירות שם. ולהכניסו מחוץ לפנים. וע"כ נקרא המו"מ צאתך. כ"ש שמח זבולון בצאתך וכו'. וכ"ז הוא בשביל בירור הניצוצות הקדושים שנפלו למקומות החיצונים. לבחי' ר"ה. ע"כ א"א להמשיך העשירות כ"א ע"י שיוצא קצת לחוץ לר"ה לעשו"ת מו"מ לברר הנצוצות שם. ולהכניס כל מה שירוויח שם מחוץ לפנים וע"כ נותנין לו ד' אמות לפני הפתח. כי עיקר הבירור והתיקון של כל הנצוצות הקדושים הוא כשזוכין ליכנוס לתוך הפתח. כי עיקר מארב של הס"א והקליפות הוא אצל הפתח דקדושה ששם הם רובצים ואורבים ושומרים לבלי להניח ליכנוס לתוך פתחי הקדושה. כי הקליפות נקראים נוטרי תרעא. שעומדים אצל הפתח. שלא להניח ליכנוס מחוץ לפנים עד אשר יזכה לשברם. וזה בחי' לפתח חטאת רובץ. שהחטאת שהוא הס"א רובץ אצל שהפתח. וכ"ש (משלי י"ד) ורשעים על שערי צדיק. שהרשעים שהם הקליפות עומדים על שערי צדיק. שהם שערי הקדושה. ואינם מניחים ליכנוס. ועיקר הכנעתם הוא על ידי האמת כנ"ל. כי ע"י אור האמת רואין את הפתח ליכנוס מחוץ לפנים כנ"ל. כי מי שאינו ראוי ליכנוס לפנים מונעין אותו הנטורי תרעא ליכנוס. ועיקר כחם למנוע הוא מה שמתפשטין לפני הפתח. כי באמת אין שום מניעה כלל. רק העיקר המניעה הוא החשך שנקרא מניעה. כ"ש ולא חשכת וכו'. היינו מה שמרמין את האדם בבלבולים ושטותים. ומחשיכין לפני עיניו באחיזת עינים. עד שנדמה להאדם שאין שום פתח לפניו להתקרב להש"י. אבל באמת דרך החיים נתון לפני כל אדם שבעולם. ואפילו בשאול תחתיות יכולין להתקרב להש"י. כ"ש רבינו ז"ל כמה פעמים. רק שהאדם הוא עוור ואין רואה את הפתח ע"י הקליפות שנקראים חשך. שהם עיקר המניעות. שהם מחשיכין אור עיניו של אדם עד שאין רואה הפתח. בבחי' ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים וכו' וילאו למצוא הפתח. שמי שאינו כדאי לכנוס מחשיכין את עיניו. שזהו בחי' סנורים עד שהוא לואה למצוא הפתח. וע"כ אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם כ"א ע"י האמת. שבכל מקום שהוא. צריך להסתכל רק על האמת לאמתו. ולהמשיך עצמו רק אל האמת באשר הוא שם ולדבר דברי אמת בתפילתו ותחינתו כפי מה שהוא. אע"פ שאינו יכול להתפלל ולדבר בינו לבין קונו כלל. אעפ"כ יראה עכ"פ לדבר הדיבור שידבר באמת. כגון שיאמר. רבש"ע הושיעני. ויאמר אלו התיבות באמת עכ"פ. וכן כיוצא בזה בשאר דיבורים. עכ"פ יאמר אותם באמת. אע"פ שאינו יכול להוציא אותם בחיות והתלהבות כראוי. עכ"פ יאמר אותם בפשיטות באמת. ואזי האמת יאיר לו. ויזכה לראות הפתח. ואז בוודאי יזכה לכנוס אל הקדושה כי אין שום מניעה בעולם כנ"ל. ותיכף כשרואין הפתח נכנסין אל הקדושה לבטח:

אות ה

וזהו בחי' מה שנותנין ד' אמות לפני הפתח לפרק שם משאו. כי הד' אמות הם בחי' אור האמת. שנמשכין משם ה'. שהוא בחי' המזוזה שאצל הפתח. שהיא שם ה'. כי עיקר קביעות המזוזה הוא בשביל לגרש החיצונים ששורין אצל הפתח כנ"ל. וע"כ המזוזה מסוגל לעשירות כ"ש רבינו ז"ל במאמר צוית צדק וכו' (סי' כ"ג) כי עקיר העשירות הוא ע"י שמכניסין הנצוצות הקדושים מחוץ לפנים מר"ה לתוך הבית כנ"ל. שזהו בחי' כל המו"מ כנ"ל שזהו זוכין רק ע"י מצות מזוזה. כי העיקר הוא להכניסם לתוך הפתח. ששם עיקר המלחמה עם הס"א שרובצת אצל הפתח דייקא כנ"ל. וע"כ ע"י מזוזה מגרשין אותן מן הפתח. ואז יכולין להכניס ניצוצות הרבה מחוץ לפנים. ע"כ זוכין עי"ז לעשירות גדול. כי עיקר העשירות מבירור הנצוצות כנ"ל. וע"כ נותנין לכ"א ד' אמות לפני הפתח שחייב במזוזה. כי בית שאין חייב במזוזה אין נותנין ארבע אמות לפתחו. כי אלו הד' אמות הם בחי' אור האמת הנמשך משם ה'. שהוא בחי' המזוזה שאצל הפתח. כי צריכין להמשיך אור האמת לחוץ. שהם בחי' הד' אמות שנותנין לו כדי שיוכל לראות הפתח לכנוס בו. ולהכניס בו משאו שהוא העשירות שבירר בחוץ שא"א להכניסו לפנים לתוך הפתח. כי אם ע"י אור האמת כנ"ל. וזהו שארז"ל שאלו הד' אמות לפני הפתח נותנין לו לפרק שם משאו. היינו שהמשאוי שהוא העשירות שבירר בחוץ. וכ"ז שלא הכניסו בפנים נקרא משאוי. מחמת שעדיין אינו משומר לגמריט. כי עדיין החיצונים נאחזין בו ואורבים עליו. והם נקראים משאוי. שהיא בחי' עוונות שהם בחי' הקליפות כ"ש כי עוונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני. גם הקליפות הם בחי' אל אחר כפירות שנקראםי משאוי. כ"ש רבינו ז,ל (בשיחות הר"נ) שהכפירות נקראים משא. כ"ש משאכם ופרש"י מלמד שהיו אפיקורסים וכו'. וע"כ צריך ד' אמות לפני הפתח לפרק שם משאו. כי באלו הד' אמות מאיר אור האמת משם ה' כנ"ל. שעי"ז מפרק המשא מעליו. כי עי"ז מבטל אחיזת החיצונים ע"י אור האמת שהוא בחי' הד' אמות כנ"ל. שעי"ז יכול להכניס חפציו מחוץ לפנים ע"י אור האמת שמאיר לו לחוץ עד ד' אמות. שעי"ז רואה הפתח. שעי"ז עיקר שלימות הבירור והתיקון של כל הנצוצות הקדושים שהם בחי' העשירות. להכניסם מחוץ לפנים כנ"ל:

אות ו

וזהו בחי' ד' אמות בר"ה שיש להאדם בשבת שבאלו הד' אמות מותר לטלטל כמו ברה"י. וזהו בחי' ד' אמות שיש להאדם אפילו כשיוצא חוץ לתחום כי אפילו בר"ה שהוא מקום אחיזת החיצונים ששם אסור לטלטל בשבת קודש. ואפילו כשיוצא חוץ לתחום הקדושה. אעפ"כ יש לו ד' אמות בכל מקום. שאלו הד' אמות יש להם דין רה"י המוקף מחיצות. שהוא בחי' רשו"ת יחידו של עולם שגבהו יו"ד ורחבו ד'. שהוא בחי' שם הוי' כ"ש בתיקונים כי אור האמת שהוא שם ה' מאיר להאדם בכל מקום שהוא. אפילו אם יצא בעוונותיו חוץ לתחום הקדושה. אעפ"כ עדיין אין יאוש בעולם. כי בכל מקום יש לו ד' אמות שהוא בחי' אור האמת כנ"ל. כי ע"י האמת יש לו מקום בכל מקום שהוא אפי' חוץ לתחום הקדושה. וגם משם יכול לדבק עצמו ולשוב אליו ית'. והעיקר ע"י האמת שהוא אור ה'. שהוא בחי' ד' אמות שיש להאדם בכל מקום כנ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה