אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט א ליקוטי הלכות חשן משפט א › חלוקת שותפים ב

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

ליקוטי הלכות חשן משפט א · חלוקת שותפים ב

שותפין א

אות א

הלכה א, בהלכות נזקי שכנים הלכה א' אות ה'

כל דבר שאם יחלוק שמו עלי וכופין לחלוק וכו': כל חצר שאין בו ד"א חוץ ד' אמות שלפני פתח הבית אין שמו חצר וכל בית שאין בו ד' אמו תאין נותנין לפתחו ד' אמות ע"ש:

ע"פ המבואר במאמר על סבי דסי אתונא בני לן ביתא באוירא דעלמא אמר שם וקם ותלא בין שמיא וארעא וכו' (בסי' כ"ח). כי ע"י התורות הנפולות הבאין מד' אלפין הנפולים שמקבלים מת"ח שידין יהודאין על ידם באים כפירות וכו' והתיקון לזה הכנסת אורחים צדיקים ת"ח אמתיים עי"ז נחשב כאלו הקריב תמידין, תמ"ד הוא בחי' הד' אלפין הנ"ל שעולין תמ"ד דהיינו שמעלין האלפין הנפולין שעל ידם נבנה בחי' בית באוירא דעלמא כיאין להם על מה שיסמוכו. אבל ע"י ת"ח אמתיים בונה ביתו בין שמיא לארעא בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארע כו' ע"ש. ועי"ז זוכין לאמונה ומתקן ומכניע הכפירות וכו' ע"ש כל זה היטב:

אות ב

וע"כ שיעור בית לכל דבר הוא ד' אמות כי כ"א צריך לבנות ביתו בקדושה שיהי' ביתו בבחי' בית הנבנה בין שמיא לארעא שלא יהי' ח"ו בבחי' בית באוירא דעלמא שהוא מקום החיצונים שהם אוירא דעלמא כנ"ל. כי עיקר בנין הבית הוא כדי להשמר מהם כי הבית הו א מקום משומר מהחיצונים שמקומן באוירא דעלמא, ובבית נסתרין מהם כי הבית הוא מקום משומר מהחיצונים ששורים בחוץ שהם בחי' אוירא דעלמא וע"כ עיקר בנין הבית הוא ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל בקדושה שהם בחי' חכמות התורה הקדושה בבחי' בחכמה יבנה בית וכו' (משלי כ"ד

אות

. כי עיקר בנין הבית בחכמה כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' רס"ו). וזזה בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כי התחלת התורה בבית כי עיקר בנין הבית הוא ע"י חכמות התורה הקדושה. וזהו בראשית כי ראשית חכמה (תהלים קי"א). וזהו בראשית בי"ת ראשית בחי' בחכמה יבנה בית. ובית כזההוא בחי' בית הנבנה בין שמיא לארערא כנ"ל. וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ בחי' בית הנבנה בחכמה דקאים בין שמיא לארעא וזהו אמר שם וכו' כי אורייתא שמא דקוב"ה. ובית הנבנה ע"י חכמת התורה ע"י ד' אלפין דקדושה הנ"ל הוא בחי' בית הנבנה בשם ה' ועי"ז הבית משומר מן החיצונים שהם בחי' אוירא דעלמא כנ"ל. כי הבית הנבנה בחכמה ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל כמובאר במאמר הנ"ל עי"ז מתקנין ומעלין האלפין הנפולין ועי"ז נכנעין הקליפות והכפירות בחי' אוירא דעלמא כנ"ל. וע"כ שיעור הבית ד' אמות כי ד' אמות זה בחי' הד' אלפין הנ"ל כמובא וצריך שיהי' בהבית ד' אמות כדי להמשיך בתוכו הד' אלפין הנ"ל בבחי' החכמה יבנה בית כדי שיהי' בית קיים ומשומר כוו' כנ"ל. כדי שלא יהי' ח"ו בבחי' אוירא דעלמא כנ"ל כי עיקר הבית בשביל שמירה מן החיצונים שנאחזים בחוץ בבחי' אוירא דעלמא כנ"ל:

אות ג

וזה בחי' מזוזה בחי' ד' גדולה דאחד שקובעין בפתח הבית כי פתח הבית היא בחי' אמונה שהוא בחי' פתח כידוע וזה בחי' ד' אמות שנותנין לפני פתח הבית כשיש בהבית ד"א. וארז,ל כדי לפרק שם משאו. כי פתח הבית היא בחי' אמונה. וכשיש בהבית ד"א שהוא בחי' ד' אלפין הנ"ל אזי עי"ז נתתקן בחי' האמונה כנ"ל ומכניעין הכפירות הבאין מאוירא דעלמא כנ"ל. וע"כ הפתח שהוא בחי' אמונה נותנים לפני הפתח ג"כ ד"א כנג ד ד' אלפין הנ"ל כי עיקר האמונה שהוא בחי' פתח עיקר תיקונה ע"י ד' אלפין הנ"ל. ועי"ז יש לה כח לברר ולהכניע כל הכפירות הנאחזין באוירא דעלמא. וזה מה שארז"ל כדי לפרק שם משאו, משאו זה בחי' כפירות כמובא בדברי רבינו ז"ל (שיחות הר"נ די"ב ע"ב) מפסוק משאכם ודרז"ל מלמד שהיו אפיקורסים ע"ש. כי כל המו"מ הכל הוא כדי לברר הנצוצות שיש שם מהחיצונים והס"א. ועיקר הס"א הוא כפירות וע"כ עיקר המו"מ הוא ע"י בחי' אמונה בבחי' נשאת ונתת באמונה כשרז"ל שבת לא) כי עיקר תיקון ובירור המו"מ הוא ע"י אמונה ועיקר בירור האמונה היא דייקא ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל שעי"ז נתחזק האמונה ויש לה כח לברר ולהכניע הכפירות הנאחזין בכל דבר כנ"ל וזה שנותנין ד' אמות לפני הפתח שהיא בחי' אמונה כדי לפרק שם משאו כדי להכניע הכפירות הנאחזין בהמו"מ שהם בחי' משאוי כנ"ל, וע"י הפתח שהיא בחי' אמונה מכניעין הכפירות ע"י הד' אמות שהם בחי' ד' אלפין הנ"ל שעל ידם זוכין לאמונה ומכניעין הכפירות כנ"ל:

אות ד

וזהו ג"כ בחי' ד"א של החצר כי החצר הוא שמירה להבית. והחצר בכלל הוא בחי' אמונה שהוא ש/מירה להבית שהוא בחי' חכמה. כי החצר לפני הבתים, כי מקודם צריכין ליכנס לחצר שהוא בחי' אמונה ואח"כ אל הבית שהוא בחי' חכמה וע"כ גם שיעור החצר ד' אמות כנגד הד' אלפין הנ"ל שעיקר בנין הבית על ידם וע"כ חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו כי כל הקנינים ע"י האמונה כנ"ל שהיא מבררת הכל שזהו עיקר המו"מ כנ"ל וע"כ החצר שהוא בחי' אמונה קונה להאדם כל הקנינים. כי תיכף כשבאין החפצים של המו"מ לתוך חצירו עי"ז נתבררין ע"י בחי' אמונה שהוא בחי' חצר כנ"ל ועי"ז נקנין לו כי עיקר כל הקנינים ע"י בחי' זו ע"י בחי' אמונה שמבררת הכל ועי"ז נקנין כל הקנינים מאחד לחבירו כפי מה שזוכה כ"א ואחד בכל יום ויום להעלות ולברר איזה דבר ועי"ז נקנה הדבר אליו ועיקר הבירור ע"י אמונה שהיא בחי' חצר כנ"ל. ועיקר ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל שעי"ז יש כח להאמונה לברר כנ"ל וכמבואר מזה גם במ"א כי החצר לפני הבתים כי הבית הוא היפך לגמר ימאוירא דעלמא כי שם עיקר בחי' הד' אלפין הנ"ל בבחי' בחכמה יבנה בית כנ"ל. אבל החצר הוא פתוח לאוירא דעלמא רק שמוקף מחיצות וזה בחיח' האמונה שסמוכה אל החוץ כדי לברר בירורים מאוירא דעלמא בבחי' זא ירושלים בתוך הגוים שמתיה וכו' כמבואר ומובן בכמה מקומות וזה בחי' פתח הבית שסמוכה לחוץ ג"כ לאוירא דעלמא ושם עיקר הבירור:

וע"כ צריכין שם שמירה מן החיצונים מבחי' אוירא דעלמא כמובא וכנ"ל וזה בחי' מזוזה ד' גדולה דאחד כנ"ל. כי עיקר השמירה מאוירא דעלמא שהם החיצונים והס"א הוא רק ע"י בחי' הד' אלפין הנ"ל שהם בחי' ד' אמות ד' גדולה דאחד שהוא בחי' שם ה' כנ"ל בבחי' אמר שם וכו' וכנ"ל:

אות ה

וזהו ענין כל החצפים שהם כל הקנינים והמו"מ שהאדם יוצא לחוץ ונושא ונותן ומברר בירורים עי"ז ומביא הכל אל החצר ומפרק משאו לפני פתח הבית כי שם עיקר הבירור שזהו עיקר כל הקנינים והמו"מ וע"כ החצר קונה כנ"ל וזהו בחי' ד' אמות של החצר ושלפני פתח הבית שהם בחי' ד' אלפין כנ"ל. וכל זה דווקא כשיש בבית ד"א. כי בלא זה אינו נקרא בי תכי עיקר בחי' הד' אלפין הנ"ל הם בבחי' בית כנ"ל ועיקר הבית נבנה על ידם כנ"ל ו אז דייקא יש כח לבחי' פתח הבית והחצר שהם בחי' אמונה לברר. וע"כ נותנין להם ג"כ ד' אמות כי הם מקבלין מד' אלפין הנ"ל כי עיקר כח האמונה לברר ע"י בחי' הד' אלפין כנ"ל:

אות ז

וזה בחי' כל שאלו יחלוק שמו עליו שמו דייקא כי עיקר הוא השם בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא. כי הבית הנבנה ע"י בחי' הד' אלפםין הנ"ל שהם בחי' ד' אמות כנ"ל. זה בחי' בית הנבנה בשם ה' בחי' מזוזה כנ"ל (כי שם בחי' מלכות עיקרו ע"י בחיד' הד' אלפין כידוע) כי עיקר השם הוא בבחי' בי תבבחי' ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם (ישעי' נ"ו) כי אוירא דעלמא הנ"ל אין להם שם בבחי' לא שם לו וכו' (איוב י"ז) בבחי' ושם רשעים ירקב (משלי כ"א) וזה בחי' שהדרך ממעטת את השם כי מחמת שנוסע בדרך ונע ונד באוירא דעלמא עי"כ נתמעט השם כי עיקר השם בבית כנ"ל. וזה שהבטיח השי"ת לאברהם ואגדלה שמך כשפרש"י שם לפי שהדרך ממעטת את השם וכו': כי באמת הצדיק האמת אע"פ שנוסע בדרך ונע ונד באויר העולם עכ"ז הכל לטובת העולם כדי לברר משם ניצוצות הקדושים שנעים ונדים באוירא דעלמא. ובשביל זה עיקר הילוכו ונסיעתו. ועי"ז שזוכה לבררם עי"ז אדרבא יגדל שמו ביותר כי נתגדל שם ה' עי"ז ע"י שמלקט ומעלה אלו הנצוצות ועי"ז יגדל שמו ג"כ וזהו בחי' הכנסת אורח ת"ח המבואר במאמר הנ"ל שעי"ז בונה ביתו בין שמיא לארעא בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל. כי זה האיש קדוש העובר תמיד והוא נוסע באוירא דעלמא בשביל תיקון העולם כנ"לץ. כשזוכה אחד להכניס האורח הקדוש הזה לתוך ביתו וזה האורח הנ"ל מכניס כל הנצוצות הקדושים וכל הנפשו"ת שהעלה מבחוץ והוא מכניס כולם לתוך הבית כי כולם צריכם לאסוף ולכנוס הביתה כי זה עיקר תיקונם ליכנוס מבחוץ מאוירא דלעמא לתוך הבית וע"כ עי"ז זוכה זה המכניס אורחים כאלו. להכניע הכפירות הבאין מאוירא. וזוכה שיבנה ביתו בין שמיא לארעא ע"י שם ה' בחי' ד' אלפין הנ"ל כי שם ה' יגדל על ידי הנצוצות הנ"ל שהכניס לתוך הבית ע"י שהכניס האורח הצדיק כנ"ל כי העיקר הוא השם. כי השם הוא החיות של כל דבר בבחי' נפש חיה הוא שמו. ועיקר תיקון הנצוצות שנפלו הוא להחיזר להם את שמם ועי"ז חוזרים ונכללים בשם ה'. וזהו בחי' אבידת השם שהרשע אובד ושוכח שמו לאחר מיתתו ועיקר תקונו כשיחזור לשמו שהוא הנפש והחיות. שעי"ז ממשיך החיות משם ה'. וע"כ שיעור החלוקה של כל דבר הוא שאם יחלוק שמו עליו, אך עיקר השם הוא בבחי' בית כנ"ל. וע"כ שיעור הבית והחצר ד' אמות. שהם בחי' ד' אלפין הנ"ל. שהם בחי' שם ה' כנ"ל. שעי"ז עיקר בנין הבית דקדושה. בבחי' אמר שם וקם ותלא בין שמיא לארעא כנ"ל: וע"כ כל הנחלה של אדם נקרא שם כ"ש יקום על שם אחיו ודרז"ל (יבמות) לנחלה. כי כל הממון והחפצים של אדם הם בחי' שם כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א (סי' נ"ט) ועקיר הוא הבית. כי זה עיקר הנחלה ושם עיקר השם בבח'י ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם כנ"ל:

הלכה ג בה' נזקי שכנים הלכה ג':

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה