אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט א ליקוטי הלכות חשן משפט א › שותפין א

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

ליקוטי הלכות חשן משפט א · שותפין א

מצרנות א

אות כו

וזה בחי' שותפין. כי עיקר בחי' שותפות שבין בני אדם באיזה עסק נמשך מבחי' הנ"ל שכתוב בהתו' הנ"ל שכ"א מישראל צריך לדבר עם חבירו ביראת שמים וכו'. בבח'י ומקבלין דין מן דין וכו' שזהו בחי' הארת הדעת של בן ותלמיד כ"ש שם. וכל הפרנסה והעשירות נמשך משם כ"ש שם שהעשירות והפרנסה נמשך מהמקיפים שבים החכמה שמאירין ע"י הדעת הנ"ל וכו'. ומזה נמשך בחי' שותפות שרוב העסקים של מו"מ בפרט המו"מ הגדולים נגמרים ע"י שותפות דייקא. כי שורש השותפות וההתחברות שבין אנשים לגמור איזה עסק נמשך מחמת שכ"א מישראל צריך להאיר בחבירו הדעת כנ"ל.ו כן חבירו צריך להאיר בו הדעת כנ"ל וזה עיקר ישוב וקיום העולם וכו' ומזה נמשך שמתחברין בני אדם לעשו"ת מו"מ בתושפות ועי"ז יכולים להצליח ביותר א םיתנהגו כראוי כשרז"ל מזלא דבי תרי עדיף. כי כל דבר יש לו שורש בתורה כי עיקר ההתחברות והשותפות שביניהם לגמור יחד איזה עסק הוא מחמת שבשורש החיות של כל אחד שהוא המשכת הדעת הנ"ל שבשביל זה נברא ונתקיים הכל. ש םבהמשכת הדעת הזה צריכים דייקא להתחבר ולהשתתף יחד א' עם חבירו ולדבר ולעסוק כ"א עם חבירו בכל עת מהדעת הזה שהוא עיקר התכלית כי צריכין להאיר ולקבל זה מזה וכו' וכנ,ל. ומשם נמשך שגם בכל המו"מ והעסקים מתחברים ומשתתפין יחד ועי"ז נגמרים ביותר רוב העסקים. כי הכל מקבל חיות מהתורה שהוא הדעת הנ"ל ששם צריכין להתחבר ולהשתתף שיאיר זה בזה וכו' וכנ"ל. כי דייקא עי"ז נמשך הפרנסה והעשירו תכמ"ש לעיל שכל הפרנסה והעשירות נמשך מהמקיפים שבים החכמה שנמשכין ע"י הדעת הנ"ל וכנ"ל. וע"כ מזלא דביר תרי עדיף וכנ"ל וזה בחי' טובים השנים מן האחד. לפיכך יקנה לו האדם חבר. וישא אשה. אשר יש להן יותר ריוח בעמלם. הרבה מלאכות נעשו"ת בשנים שאין היחיד מתחיל בה לבדו היינו כנ"ל. כי עיקר קיום וישוב העולם נמשך מהדעת הנ"ל של בן ותלמיד שלזה צריכין להתחבר ושותפות דייקא הן להוליד בנים הן להעמיד תלמידים וחברים שיקבלו זה מזה וכו'. הן לגמור איזה עסק מו"מ גדול או מלאכה גדולה. וכמבואר בפרש"י הנ"ל הרבה מלאכות נעשו"ת בשנים וכו' היינו כנ"ל:

אות כז

וז"ש בש"ע שאין השותפות נגמר בדברים כ"א בקנין. וכדרך הקנין לענין מקח וממכר כן הוא לענין שותפות כמבואר שם בסי' קע"ו. כי באמת ראוי לאדם לעמוד בדבורו כשרז"ל. ומה שנמצאים שינויים עד שצריכין קנין זה נמשך מהרוח שטות שמשם כל הענוות ר"ל שמשם כל השקרים והשינויים שבעולם. ועיקר הרוח שטות נמשך מהחכמות של כ"א מה שנדמה לו כאלו יש לו איזה אחיזה בהחכמה והידיעה בבח'י ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו (משלי כ"ג). כי עיקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה בבחי' אמרתי אחכמה והאי רחוקה ממני כ"ש במ"א כי תכלית הידיעה אשר לא נדע. ובאמת כבר מורגל זה הלשון תכלית הידיעה וכו' בפי רוב בני אדם יודעי ספר ואעפ"כ כל אחד חכם בעיניו כאלו כבר השיג הכל עד שהגיע אל התכלית של הידיעה שהוא דלא נדע. ובאמת הוא כסיל ואינו מבין שהוא לא התחיל עדיין לידע כלל כי באמת עיקר זה התכלית אשר לא נדע אין מי שמשיגו כ"א המדיק החכם הגדול בתכלית המעלה שיודע והשיג כבר השגה עצומה גבוה מאד וכו'. עד שהגיע אל התלכית אשר לא נדע. אבל שאר בני אדם אפי' החכמים הגדולים אינם יודעים כלל בפשיטות מכ"ש סתם בני אדם שאינם יודעים כלל בוודאי הם רחוקים מאד מהתכלית הידיעה הזאת רק צריכים לידע שעדיין אינם יודעים בפשיטות שום דבר (ויש הרבה לדבר בזה וע' במ"א). וכל הרמאות והשינויים נמשכין רק מהחכמות של כ"א שבאמת הכל הוא רוח שטות ממש. כי עיקר כל השינויים והרמאות של כל אחד הוא מחמת שאומר בדעתו שיודע באיזה דבר ירוויח עד שאומר שע"י שישנה דיבורור או יעשה רמאות ירוויח בהעסק כי בוודא יאין אדם משנה דיבורו מכ"ש לעשו"ת רמאות כ"א בשביל איזה ריווח שנדמה לו. וכ"ז מחמת שהוא חכם בעיניו בחי' חכם להרע. ובאמת הכל שטות כי לא יחרוך רמי' צידו וע"י השינוי והרמאות לא ירויח ולא יצליח כלל כי אין אדם יודע במה משתכר רק העושר והכבוד מלפניו ית' כי לא ממוצא וממערב וכו' כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים. ועיקר הריוח והעשירות והפרנסה הוא רק מהמקיפים שבים החכמה שנמשכין ע"י הדעת הנ"ל שמקבלין מהרבי האמת ומאיר כ"א בחבירו. שאלו המקיפים שרשם בח'י המקיפים העליונים שהם בחי' תכלית הידיעה אשר לא נדע שמשיג הרבי האמת בתכלית תכלית השלימות וכו'. נמצא שעיקר השינויים הוא מחמת הרוח שטות מחמת שאין עוסקים בדעת הנ"ל להמשיך המקיפים שמשם כל הפרנסה באמת כנ"ל וע"כ צריכין לקנין. ורוב הקנינים הם בבגדים שהוא קנין סודר כי הבגדים הם בבחי' המקיפים כידוע וע"כ ע"י קנין סודר שהוא בבגדים בחי' מקיפים עי"ז מתקיים המקח שלא ישנו עוד. כי שם בבחי' המקיפים אין שום שינוי כי שם שורש הדעת הנ"ל שצריך כ"א להאיר בחבירו שזהו העיקר ההתחברות והשותפות ושם כל הנפשו"ת כלולים יחד. ועל כן על ידי זה מתקיים השותפות שלא ישנו עוד וכנ"ל ראשי פרקים שייכים לה' פורים הנכלל בה' שותפים בקרקע ע"פ התורה כי מרחמם ינהגם:

לא תצא כצאת העבדים ע' מ"ש בתיקונים. כי בחפזון יצאת ובגלותא בתראה כי לא בחפזון תצאו וכו' כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל ר"ת אליהו. כי הגאולה תהי' ע"י אליהו שיבא לבשר תחילה את הגאולה. כי הולך לפניכם ה' זה בחי' מ"ה הוי' במילוי אלפין בגימ' מ"ה. ומאספכם אלקי ישראל בחי' מלא כה"כ אלקים בגימ' פ"ו פ"ה עם הכולל בחי' מלכות פה כי עיקר ההתחזקות ע"י בחי' מלא הוא ע"י דיבור פה שהוא שיחה ותפילה והתבודדות וצעקה ושוועה ותחינות ופיוסים ובקשו"ת וכו'. כי הדיבור הולך עם האדם לכל מקןום כמו אם הבנים כ"ש במ"א כי בגאולה ראשונה כתיב ולא יכלו להתמהמה. ובסוף כתיב אם יתמהמה חכה לו וכו'. והכל ע"י הדעת הנ"ל:

מר דרור מרדכי. נוטפות מור עובר. בחי' יראה כשרז"ל כל ת"ח שאין שפתותיו נוטפות מור וכו' בתחילה אמר מילתא דבדיחותא לשמח ולפקח דעת התלמידים כי הוריד א"ע אליהם מאד מאד כדי שיוכלו לקבל ואח"כ יתיב באימתא וכו'. כי עיקר המשכת הדעת הנ"ל ע"י יראה. דרור לשון חירות בחי' אשריך ארץ שמלכך בן חורין כ"ש שם, בחי' יוה"כ:

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. שלא תאמר אשנה להם הפרק פ"א ושתים עד שתהא שגורה בפיהם וכו' אלא ערוך לפניהם כשולחן הערוך לפני האדם וכו' ומוכן לאכול. מכש"ש וכ"ש בלימוד של קיום התורה ומצות וכו'. פ' משפטים קודם קבלת התורה ואח"כ. כי עיקר הוא השלום שלא יכנוס ויסתכל בחבירו לרעה כ,א לטובה שזהו בחי' ועשו סיג לתורה כ"ש בדברינו שם בפ' הנ"ל:

כי מובא בספרי קודש שהגורל של המן הוא שרצה להתגבר כנגד קדושת יוה,כ שאז הי' הגורל של הכה"ג על שני השעירים גורל א' לה' וגורל א' וכו' שהם בחי' ברוך מרדכי וארור המן שהוא בחי' עזאזל שינק מבחי' הרע שבעץ הדעת כשרז"ל ע"פ המן העץ וכו'. ועיקר הרע הנ"ל הוא בחי' עז"א ועזא"ל שהושלכו משמים וחטאו וכו'. שכל הקיטרוג של אדה"ר בעץ הדעת נמשך על ידם. וע"כ ע"י הדעת הנ"ל שהועא בחי' קדושת יה"כ כ"ש שם נכנע המן וע"כ עיקר שם יו"ט זה הוא פורם ע"ש הפור. כי ביה"כ פועלין בקשת סלח נא על חטא המרגלים שפגמו בא"י וגרמו החורבן וכו' כ"ש שם כי עיקר פגם המרגלים שנכשלו ע"י שהמשיכו עליהם הפחד של עמלק כ"ש עמלק יושב בארץ הנגב וכו' ולא האמינו בכחו של משה שיכול להכניעו. ואח"כ כשכבר נגזר עליהם הגזירה למות במדבר רצו אז להתגבר ולהלחם. אבל אז לא העויל עוד. ואז נתהפך הדבר שמשה בעצמו התרה בהם שלא יעלו שלא ברשות. כי והעמלקי והכנעני יושב בהר וכו' כי עמלק מעולם רצועה מרדות לישראל. ובפורים צריכין לתקן כ"ז. וע"כ איתא בת"ז שפורים הוא בחי' יום כפורים: הוו מתונים בדין. בחי' כי לא בחפזון תצאו. תיקון בחי' כי בחפזון יצאת וכו' מרדכי בחי' חירות הנ"ל שהוא הדעת של בן ותלמיד שעי"ז מגלין שבכל הנפילות והירידות שבעולם בכלליות ישראל ובפרטיות בכ"א וא' מישראל אפי' הקל והגרוע וכו' מאד מאד. ובכלליות הזמנים ובפרטיות בשינוי הזמנים וכו'. אפי' בעקבות משיחא באחרית הימים האלה שהוא בחי' תוקף ההסתרה שבתוך הסתרה גם שם נמצא הש"י והתורה שזהו בחי' אסתר שהוא בחי' ואנכי הסתר אסתיר וכו' כשרז"ל ושלימות גמר התיקון ע"י בחי' שתיקה הנ"ל. וע"כ אחזה אסתר פלך השתיקה כ"ש אין אסתר מגדת וכן רחל אמנו ובנימין ושאול וכו' כשרז"ל:

כי צריכין מתינות גדול להמשכת הדעת הנ"ל:

לגולגלותם בחי' גלגל החוזר בחי' מ"ש על דריידיל עליונים למטה תחתונים למעלה בחי' מאן דזעיר הוא רב מאן דרב הוא זעיר וזה בעצמו בחי' גלגולא דנשמתין כמובא בשיחות הר"נ ע"ש:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה