לי לישועה (על התנך)· רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי
נביאים · ירמיהו
סי' ט"ו לכן כה אמר ה' אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם, פסוק זה נדרש כמין חומר בהקדים מ"ש מהר"ש מאסטרופולי ז"ל הביאו הרב דבש לפי ערך כפי וז"ל והסירותי את כפי מלמד שנתנה רשות למחבלים לחבל פי' הרב מהרש"מ ז"ל דיש שם קדוש כפ"י שמפריד בין פלוני לפלונית ורמוז בפ' יהי' לפיו סביב מעשה אורג ר"ת פלוני כפ"י שם קדוש תחרא יהיה לפיו לא יקרע ר"ת פלונית וז"ש והסירותי את כפי המפריד ואז נתנה רשות (ארץ החיים סי' ל"ב) עכ"ל והרי הוא כמבואר דאומר לנו השי"ת אם תשוב אז לפני תעמוד והנה אתה שמור ואיני מסיר שם הקדוש המפריד בין כוחות הטומאה ואם בעונך תוציא יקר דהיינו שם הקדוש כפ"י מתוך זולל שהם פ' ופ' אז ישובו המה אליך אעפ"י שאתם לא תשוב אליהם בהיות שנתנה להם רשות לחבל ח"ו וק"ל.
סי' ט"ז לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא ואמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם אשר נתתי לאבותם בכאן נרמזו שעבוד ד' מלכיות אשר שעבדו את ישראל אחר שיצאו ממצרים שהם מלכות "בכל "אדום "יון "מדי ר"ת באי"ם וזש"ה הנה ימים באי"ם א"ז לא יזכר יציאת מצרים כי אם אשר העלה את בנ"י מצפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשיבותים על אדמתם וכו':
סי' ל"ב גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, לכאורה קשה שמתחיל בלשון רבים בני אדם ומסיים לאיש כדרכיו שהוא לשון יחיד וכבר המפרשים תירצו ולענ"ד נראה לומר כי כאשר הקב"ה נותן לאיש כדרכיו הוא ג"כ בכונה שבני אדם אחרים הרואים מה שיקרה לו יחזרו בתשובה וזהו אומרו אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם כשאתה עושה דין באיש אחד, או יאמר בדרך אחר בהקדים ענין ידוע ומושכל כי לפעמים עון אחד עשוי בשני אדם יתכן שהעונש של האחד הוא חמור מן האחר כי אינו דומה מי שהניחו אביו בפתח הזונות ושק מעות קשור בגרונו כמ"ש בגמרא מה יעשה הבן שלא יחטא אינו דומה למי שהלך לאיי הים בצער גדול אחר זונה וכיוצא ואינו דומה מי שהוא בתוך אנשים חטאים ורואה עוברי עבירה מכל צד ובביתו ובמשפחתו למי שנתגדל בין החכמים ובמקום קדושים לא יתכן שיהיה העונש שוה כי בודאי דרך בני אדם להדמות לשכניו ומי שהולך כנגד הטבע לעשות עבירה הנה רעתו רבה ובזה יתפרש מ"ש הכתוב אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם הדרים עמו בשכונתו ובעירו כדי לתת לאיש וכו' וזה הענין ג"כ בעשיית המצוות כי לפום צערא אגרא וקשה הרבה להכניע היצר במקום השכנים הרעים לעשות מצוות ומעשים טובים לא כן במקום אשר אנשיה שרים ונכבדים צדיקים וחסידים הנה קלו עשית המצות בלי ספק ודו"ק: