אור ברסלב
לי לישועה (על התנך) נביאים › ישעיהו

לי לישועה (על התנך)· רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי

נביאים · ישעיהו

מלכים ב

סי' א' הוי גוי חוטא עם כבד עון וכו' עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור אפשר במ"ש רש"י בענין קרח דכבר היה להם זה סרחון ד' ומחלוקותו היה על נשיאותו של אליצפן ן' עוזיאל שאמר שבודאי הקב"ה לא ציוה למשה כן ומשו"ה חזר ועשה מחלוקת על משה ועל אהרן וזה ירמוז הכתוב הנז' הוי גוי חוטא שחוטאים עכשיו והם כבר בידם כבד עון סרחון ד' הוא זה ומה שעשו הוא עזבו את ה' מלשמוע לצוויו כי לא האמינו שמפי ה' יצא נשיאותו של אליצפן ן' עוזיאל ינאצו אותו אעפ"י שהיה קדוש ה' וממילא חזרו אחור לעשות מחלוקת גם על מלכות משה רבינו ע"ה ועל כהונת אהרן וזהו נזורו אחור ממה שקבלו כבר. סי' מ"א הגידו האותיות לאחור ונדעה כי אלד"ים אתם וכו' הן אתם מאין ופעלכם מאפע וכו' העירותי מצפון וכו' ויבא סגנים כמו חומר וכמו יוצר ירמס טיט אפשר לרמוז מ"ש בס' הברית בשם מדרש דרוח צפונית בעולם פרוץ ואין לו חומה כשאר רוחות וע"כ רמזו רז"ל אלילם ר"ת אין להם יכולת לעשות מחיצה דר"ל שהאלילם אינם יכולים לגדור פרצת צפון שבעולם כי אם הקב"ה אשר בידו היכולת וזה ירמוז בפסוק הגידו האותיות לאחור דהיינו אותיות אלד'ים שהם לאחור נוטריקון "מחיצה "יעשה "הוא (הקב"ה) "לא "אתם (אלילם) וכיון שאין בידם יכולת הם אינם אלד'ים בהיות שפעלם מאפע ואין בהם ממש. כי הקב"ה דוקא יכול לומר העירותי מצפון וכמו יוצר ירמס טיט לגדור הפרצה.

סי' מ"ה אין שלום אמר ה' לרשעים ארז"ל מכאן שהקב"ה אוהב את הרשעים וע' מ"ש הרב פת"ע על חגיגה דט"ז ויתכן לפרש בדרך פשטי דהכוונה היא דמצינו כשהקב"ה מביא רעה על הרשעים שמודיע להם קודם כמו בדור המבול שציוה לנח לעשות התיבה כמה זמן קודם שיביא המבול וכן בנינוה שלח להם יונה הנביא להגיד להם כי עוד מ' יום ונינוה נהפכת וכן כמה עונשים מצינו שנביאים הגידו טרם יבא אליהם הפורענות כדי שיחזרו בתשובה וזהו כוונת רז"ל לפרש הכתוב אין שלם אמר ה' לרשעים כשאין שלם ויש שמד להביא עליהם פורענות אמר להם הקב"ה לרשעים שעתיד להביא להם עונשים וזהו שאומר אין שלם אמר ה' ר"ל שאומר ומגיד להם שאין שלם קודם שיבא עליהם הפורענות ומזה ניכר שהקב"ה אוהב את הרשעים שהרי מודיעם כדי שיחזרו בתשובה.

סי' ג"ג וה' חפץ "דכאו "החלי ר"ת חדו"ה רמז למ"ש בגמ' ברכות חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואמרו בגמ' לא צריכא אלא לקבולינהו בשמחה והטעם פשוט דהרעה בעולם הזה טובה היא לאדם להטיב לו באחריתו בעוה"ב וראוי לשמוח על שה' חפץ דכאו שהוא ר"ת חדו"ה.

סי' נ"ד רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה, לכאורה נראה כפל הענין במלות שונות היינו רני היינו פצחי רנה וצהלי ואפשר דרומז למ"ש בגמרא סנהדרין אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב וזש"ה רני עקרה שלא ילדה מצות ומע"ט כי היה הדור כולו חייב ועקר שאינו מוליד או פצחי רנה וצהלי הדור שכולו זכאי ולא חלה בחבלי השוא עונות וחטאות ושניהם כאחד רני בהם כי בא יבא בן דוד מכל מקום כי כה אמר ה' למעני למעני אעשה, והנה סופי תיבות רני עקרה לא ילדה הוא אהי"ה כינוי למידת הבינה שמשם תהיה גאולתינו במהרה בימינו גאולת עולם:

שם וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך, ארז"ל דאלישע אחר נקרא אחר בשביל שנפל ממנו רב דאלישע גימטריא תי"א ובעון שטעה וחשב שיש שני רשויות ח"ו ניטל רב מחשבון אלישע ונשאר אחר כי ברב טעה ורב ניטל ממנו עכ"ד ובזה אתי שפיר שאומר וכל בניך כשיהיו מלומדים להכיר אחדות ואמיתות ה' ולא יטעו ח"ו כאלישע אז רב שלהם שלם הוא ובשלוה ישכון בבניך, ועל פי הקדמה זאת אתה תבאר הכתובים בתהלים במזמור י"ט גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב שגיאות מי יבין וכו' גם מזדים חשוך עבדך ונקותי מפשע רב:

סי' נ"ה ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש, פירשו המפרשים זה הפסוק על מ"ש בגמרא בן ' עזאי היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע אל את ה' אלהיך תירא פירש עד שבא רבי עקיבא ודרש לרבות תלמידי חכמים, ובזה פירשו ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש דהיינו רבי עקיבא וכן אתה מוצא כי קדוש גימטריא זה"ו עקיב"א ב"ן יוס"ף עם הכולל:

שם אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע, אפשר במ"ש רז"ל בב"ק דף ל"ח אמר ר"מ מנין שאפי' גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול וכו' דידוע דהתורה נקראת זאת וגם מ"ש רז"ל דשם אנוש הוא הגרוע שבשמות בעל חי מדבר וזהו אומרו אשרי אנוש יעשה זאת גוי שעוסק בתורה והרי הוא כבן אדם שמחזיק בה שהוא לומד ועושה המצות שהוא הישראלי אתם קרוים אדם ולא אומות העולם וכי תקשה הרי אמרו בגמרא גוי ששבת חייב מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבתו וא"כ מה לו לעסוק בתורה כשאינו מקיים מה שכתוב בה וזה תמיהת הפסוק שומר שבת הרי חייב מיתה כמי שמחללו וא"כ מה לו ללמוד תורה ויהי כמשיב ושומר ידו מעשות כל רע ומה שיש לו ללמוד ולעשות הם ז' מצות שהם ר"ת עש"ב אע"ד שהם כלם לא תעשה דהיינו שומר ידו מעשות כל רע ואעפ"י שבכלל השבע מצות הוא דינין הוא בכלל שומר ידו מעשות עול במשפט וכמ"ש כל זה בסנהדרין דנ"ח ע"ב ור"ת ובן אדם יחזיק בה הוא איוב לרמוז כי הוא היה מחסידי אומות העולם ונאמר עליו אשרי.

שם דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב יעזוב רשע דרכו וכו' וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח שויתר להם עשירית האיפה משלו עכ"ל המדרש הביאו הרב יערות דבש ופי' על פי דרכו ז"ל ויתכן לפרש דכונת המדרש היא על הז' שנים שאין בית דין של מעלה מענישין דידוע דאחר שלשה עשר שנים האדם מחויב במצות ואעפ"כ אין בית דין של מעלה מענישין עד בן עשרים וחיי האדם הם שבעים שנה ועשיריתם הם ז' וא"כ נמצא שהקב"ה מוותר עשירית ואף עפ"י שנתמלא סאתם:

סי' נ"ז הצדיק אבד ואין איש שם על לב כי מפני הרעה נאסף הצדיק, אפשר שרומז למעשה דאלעזר בן דורדיא דאחר שחטא קנה עולמו בשעה חדא בתשובה שלימה וכל הרואה יתמה כי איככה איש אשר הרבה רשע קנה עולמו בשעה קטנה ויקרא צדיק כמו שיצאת בת קול ואמרה שהוא מזומן לחיי העה"ב והנה כתבו משם האר"י זיע"א דאלעזר ב"ד היה גלגול יוחנן כ"ג ששימש שמונים שנה בכהונה גדולה ולסוף ימיו נזרקה בו מינות וא"כ כשנצרף כל חיי יוחנן כ"ג שהיו כולם בצדקות עד רגע אחרון שסרח עם סוף ימיו דאלעזר ב"ד נמצא שראוי לקרותו צדיק בהיות שהיו נשמה אחת וזש"ה הצדיק בה"א התימה אב"ד ר"ת אלעזר בן דורדיא ואין איש שם על לב להבין תוכן ענין זה כיצד יוכל להיות דבר כזה בדין ומשפט והם אינם מבינים כי מפני הרעה קטנה נאסף יוחנן כהן גדול שהוא היה צדיק כל ימיו ובהצטרפות שניהם יוצא צדיק גמור וקל להבין וגם כ"י ראשי תיבות יוחנן כהן:

תוכן העניינים

לי לישועה (על התנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה