אור ברסלב
לדוד אמת תורת השלמים › סימן כב

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

תורת השלמים · סימן כב

סימן כא

אזהרות ומנהגים בזמן הוצאת ס"ת וברכת התורה. וקצת הקדמות ומעלות התורה:

א בעת הוצאת ס"ת מההיכל אין לדבר כלל שצריך לעמוד בירא' כמ"ש בזוה"ק פ' ויקהל דף ר"ו אר"ש כד מפקין ס"ת למקרי ב"ה מתפתחן תרעי שמיא דרחמי ומעוררין האהב' לעילא, ועוד אמרו שם שיהא דומה בעיניו כאלו עתה מקבל התורה וז"ל כד סליק ס"ת לתמן כדין בעאן כל עמא לסדרא גרמייהו לתתא באימתא בדחילו ברתת וזיע ולכוונא לבייהו כמה דהשתא קיימין על טורא דסיני לקבלא אורייתא ויהון צייתין וירכין אודנייהו ולית רשו לעמא למפת' פומיהון אפילו במילי דאורייתא וכ"ש במלה אחרא אלא כלהו באימתא כמאן דלית ליה פומא:

ב כשפותח הארון להוציא ס"ת יאמר בריך שמיה כמו שאמרו בזהר שם ולדעת רבינו האר"י ז"ל זמן אמירתו היא בשב' ובפרט בהעלות המנחה:

ג יזהר לומר התפלה שסידר רבי' האר"י ז"ל בעת הוצאת ס"ת בי"ט ור"ה וכפור והיא לו נדפס"ה בסדורי' דפוס וינציא ובתפל' ישרים:

ד כשמקימי' הס"ת נוהגי' לכרוע לפני הכתב ואותיות ס"ת ולומר אל שדי ה' אמת ומשה אמת ותורתו אמת וזאת התורה וכו', וטעם שאומרי' אל שדי היינו שתורה שנתן לנו משה רבינו מפי הגבור' היא בחינת בריאה ולכן מתחלת אות ב' בראשי'. ושם אל שדי הוא בבריא':

כתבו ז"ל שטוב לעלות לס"ת פעם א' בחדש אך אין להתקוט' על זה ולא על המקו' שעולין אותו כמ"ש בנוע' מוסרו בשירת קער' כסף:

ו כשעולה לקרות בס"ת י"א השם עמכם ואינן מזכירין את השה בפירוש לפי דברי הזה"ק דאין להזכיר השם אלא על מנה. ומאי דכתיב והנה בעזיבא ויאמר לקוצרים ה' עמכם יש לישב כמ"ש אני הדל בריש נחל קדומים בס"ד:

ז ברכה אחרונ' שאומר העולה עיקר הנסחא לדעת רב עמרם גאון והרמב"ם היא אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וכן הסכי' הרב פר"ח ואין לערער על זה כמו שכתבתי אני בעניי בקונטריס טוב עין סימן ז' באורך בס"ד:

ח בזכות ששומרי' ישראל התורה יזכו לג"ע כי ג"ן פרשיות בחומש וסיום חמשה חומשי' עולה עד"ן עם השתי תיבות גן עדן במצרי' מסעיה'. סיני ירחו יש'. והנוגע באבני' טובות ומרגליות של ג"ע מיד ידע חכמה הרבה. קונטריס כ"י מהרב אליהו הכהן ז"ל בעל שבט מוסר משם ס' סודי רזי ומ"ש שהן ג"ן פרשיו' עיין בועד לחכמי' מערכת פ"א אות י"ג:

ט ביום ב' וה' צריך לקרות בתורה הרבה יותר משאר ימים כי שני ימים אל' בחינת הרוח והתורה כנגד הרוח ח"ס תקנת עזרא לקרוא בתורה ב' וה' הוא סוד עליית משה רבינו לקבל את הלוחות ביום ב' וירידתו ביום ה' רבינו האר"י ז"ל:

י יותר מועיל העסק בתורה מכל הקרבנות שנאמר זאת התורה לעולה כו' זהר הקדוש בראשי' דף ס"ו ע"א. וכבר נודע מאמר' ז"ל סוף מנחות ועמ"ש בעניותי בסה"ק ראש דוד פרשה צו בס"ד:

יא ראו כמה חביבה קריאת התורה לפני הקב"ה כי יש חיוב באדם לתת כל ממונו ללמד תורה לעצמו ולבנו שנאמ' צו את אהרן ואת בניו לאמר כלו' שיאמר לבני ישראל ויעסקו בקריא' העול' שאף עפ"י שמקריבין עולה מתעסקי' היו בקריאת' כדי שיזכו בקרבן עולה ובקריאתה. הרב מהר"א הכהן בקונטרס הנז' משם מדרש ילמדנו:

יב אם בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל וכן בדוד הוא אומר בפקודי' אשיחה. ילקוט משלי רי"ט. וכתב הרב מהר"א הכהן בקונטר' הנז' קבלתי מרבותי כשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם לאו היו נוטלי' חומש או ארבעה ועשרי' והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה פסוק היה מוצא וכפי מה שהיה מראה אותו הפסוק היו עושים ונמצ' שהיו מתיעצי' עם התור' כדת מה לעשות בכל עניניהם וזה עצמו רומז המאמר הזה דמורה היתר לעשות כך ואין זה בכלל משתמש בתורה עכ"ל. ועמ"ש בחיים שאל ח"ב סימן ל"ח אות מ"א:

י"ג ס"ת אינו מנוקד כדי שיוכל האדם לדרוש מה שירצה כי האותיו' כשאינם מנוקדות סובלות כמה כונות ומתחלקות לכמה ניצוצות ומפני זה נצטוינו שלא לנקוד ס"ת כי משמעו' כל מלה לפי הנקוד ואין משמעותה עם הנקוד כי עם ענין א' ובלי נקוד יוכל האד' להבין כמה ענינים נפלאי' רבים ונכבדי' והבן זה כי תצטרך זה בהרב' מקומות הרב מהר"א הכהן בקונט' הנז' משם רבי' בחיי. וכתב הוא ז"ל דיש לומר טעם אחר דרומז על התור' דהיתה לפני הקב"ה קוד' נתינתה לתחתוני' שהיו מספר אותיותיה לפניו ואינה עשויה תיבו' כמו עתה והטע' לסדרה כפי מה שיתנה' העול' ולפי חטא אדה"ר סיד' האותיו' שלפניו בתיבות מספרות ענין מיתה ויבום וכיוצא ואם לא היה חוטא שלא היה מיתה היה מסדר האותיות בתיבות מספרות ענין אח' ולכן אין בס"ת לא נקודות ולא פיסוק פסוקים ולא טעמי' רמז כתורה כמ' שהיתה בתחילה תל של אותיות בלתי מסודרות ותכלית כונתו יתבר' כי כשיבא מכ' המשיח ובלע המות לנצח אין שייך מיתה וטומאת מת וכל כי הני מילי ואז הקב"ה יפסיק תיבו' של ספר תורה ויחבר אות תיבה זו בתיבה זו לחב' תיבו' שיובן ענין אחר וזהו תורה חדש' מאתי תצא והלא התור' נצחי אלא שהס"ת יהיה אז כעכשיו והקב"ה ילמדנו לקרותו על סדר שיעור האותיות שיחבר זו עם זו שיהי' תיבה אחת וילמדנו חילוק וחיבור התיבו' עכ"ל הרב מהר"א הכהן בקיצור:

ואני בעניי אומר כי מ"ש שהתור' הית' תל אותיו' אם לא נמצא ברז"ל לדעתי הקצרה אינו אלא שכל התור' שמותיו של הקב"ה והיו אותיות אלו כתובות בצירוף שמותיו יתבר'. והחטא גרם שנכתבו אות' אותיו' בתיבו' אלו ועמ"ש אני בעני' בקונטרי' צוארי שלל בהפטר' בראשית ועמ"ש מ"ז הרב החסיד ז"ל בהקדמת ספר חס"ל ואין כאן מקום להאריך בזה. ועמ"ש רבי' האר"י ז"ל בסוד טנת"א ודוק:

י"ד תורה לא ניתנ' ע"י המלאכי' לפי שהתור' קדושין לישראל והמלאכי' אינם בתור' קדושין ואינ' יכולים להיות שלוחי'. לקט שמואל ערך תורה. ועי"ל שהוצרך ומשה רבע"ה להיות שליח שהוא כלול מכל נשמות ישראל וכמו שכתבנו בעניותנו בס' הקטן ראש דוד פ' יתרו ופ תרומ' בס"ד:

ט"ו תורה ניתנ' בסיון שלא יאמרו א"ה אלו נתת לנו אות' היינו מקיימין אותה לכך נתנה בסיון שמזלו תאומים שהוא כנגד יעקב ועשו לומר ששניה' שוים לרמוז דכל מי שרוצ' ללמוד יבא וילמוד ויקיים. לקט יוסף. ועוד מטע' אח' ניתנה במזל תאומים דאין ללמוד תורה ביחיד אלא בשנים. ספ' החסידי' ובדרושי' כתבתי טעם לזה בס"ד ועיין בסמוך:

ט"ז רובץ בין המשפתים, רוב"ץ ר"ת רני ושמחי בת ציון, ה' מהור"א בקונט' הנז' משם נובלת חכמ' וכתב ר"ל כשיש' עוסקי' בתור' יש רנה ושמח' לבת ציון דעל מה אבדה הארץ על עזב' את תורתי ומלת רובץ אע"פ שהיא חסר וי"ו כשעוסקי' בתור' מתמלא עכ"ל ויש להרחיב כי על הגלות הזה ידבר שאחז"ל דנגאלי' בזכות המשניו' ובז"ח דף י"ג דגאול' העתיד' בזכות התור' וזה הרמז כשישראל רובץ בין המשפתי' וילמדו התורה כדת מה לעשות אז ניצולי' מיצה"ר שנאמר בו לפתח חטאת רובץ ואז יבא גואל ויתקיי' רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך:

ו"ו כבר כתבנו כמה פעמים שעיקר התורה הוא בענוה ואם נלמד בענוה תפרה ישע כמשז"ל דבזכות התורה תהיה הגאול' והו' תורה כתקנה ובזה פירשתי בעניותי זכרו תור' משה עבדי שהי' עניו אשר צויתי אותו בחורב ה"ס נמוך על כל יש' שהיו באחדות חקי' ומשפטי' צדקו יחדיו ואם כה תעשו הנני שולח לכם את אליהו וגם סיון גימט' עני"ו לרמוז דהתורה צריכ' ענוה המקום ברחמיו ירחמנו ויזכנו לעסוק בתור' לשמה וג"ח ובעצות ויוסיף לנו שנות חיים:

כהתי"ה הללוי' ומרומם על כל ברכה ותהלה:

תושלב"ע

סוף הספר

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה