אור ברסלב
לדוד אמת תורת השלמים

לדוד אמת· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

תורת השלמים

השמטות מקונטריס לדוד אמת בס"ד

מאחר עלות קונטרוס לדוד אמת בחסדיו ית' על מזבח הדפוס זאת שנית. נסב"ר לבי אומר לדבק טוב קיצור מקצורי דיני פרשיות המועדות אשר בספר שלמי צבור להרב החסיד המגיה כמהר"א חיון נר"ו אשר אזן וחקר בכתב ידו הימנית. והגם דזמנין שהוא נגד מה שכתבתי אני בעניי בקונטריסים כאן אכתו' דבריו מלא המעני"ת. גם אשמיט מה שאינו נוגע לענין דיני ס"ת וכן קצת דינים לפעמים שכבר באו בקונטריס לדוד אמת שמרה רוחי רוח צפונית ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו בכל מדו"ת שבמקד"ש עדית וביכוכית. וזה החלי בס"ד:

סימן א

משך

א אם דילג פסוק או יותר וקרא משם והלאה א"צ לחזו' ולקרות מה שדילג וכן אם בתחיל' התחיל מאמצעה כל שיש בקריאתו ה' עולים יצא וכן כשחל יו"ט בשבת אם התחיל משכו וקרא ז' יצא:

ב אם הש"ץ הראה לעולה למט' ממה שצריך לקרות וע"ז בירך הקורא לא ידלג בשביל זה אלא יקרא למעלה וא"צ לחזור ולברך כיון שהראהו בפרשת היום:

ג אם הראהו הש"ץ לעולה קדש או בשאר פרשיות הפסח ובירך חוץ משור או כשב או כל הבכור ונזכר קודם שהתחיל לקרות כשגולל לקרות פ' משכו אפ"ה לא יברך פעם אחרת:

ד ואם הראהו פ' שור או כשב ובירך העול' ע"ז לא יגלול לפ' משכו אלא קורא היום פ' שור או כשב וגם למחר ביום ב' חוזר וקורא פעם ב' פ' שור או כשב. ופ' משכו של יום א' ישלים ביום ג' ויקרא ביום ההו' משכו וקדש דסמיכי אהדדי. ואם חל יום ג' בשבת שקורין ראה אתה יקרא ביום ד' משכו ואם אירע שבעודו קורא בשור או כשב נמצא טעות בס"ת כיון שס"ת אחר שמוציאין אינו מכוון בפ' שור או כשב וצריך לגוללו א"כ יגוללו לפ' משכו. וכ"ש אם יש ס"ת מזומן בפ' משכו אלא שטעו והוציאו אחר:

ה וכן אם בטלו קריאת ס"ת ביום א' לסיבה ביום ב' יקראו שור או כשב ויום ג' יקראו משכו וקדש:

ו וכן אם טעה הש"ץ והראהו כל הבכור או עשר וע"ז בירך לא יגלול אלא יגמור בה הקריאה וביום ג' יקרא משכו וקדש ויום ח' חוזר כל הבכור ואם בעוד שקור' כל הבכור נמצ' טעות וצרי' להוציא ס"ת אחר יגללנו בפרשת היום כמש"ל:

ז אם קרא פ' משכו אלא שלא קראה כלה שעשה הפסקות קצרות והמשלים לא גמר הפ' ובירך אחרונ' ואומר קדיש א"צ בחזור ולקרו' מה שנשאר. וביום ג' יתחיל ממקום שפסק ביום א' עד סוף הסדר ואם קוד' קדיש נזכ' שלא גמר הפ' יעל' אחר ויגמור דמוסיפין בי"ט:

ח נמצא פיסול בס"ת יוציא אחר מההיכל ולא יגלול בס' שני שהו' בתי' ואם נמצא פיסול בקריאת המשלים אף לאחר שקרא ג' פסוקים יוציא אחר לכולי עלמא:

ט אם סיים הפ' עם העולה הד' לא יאמר קדיש ויעלה ה' בס' ב' ויאמר קדיש. ואף אם אמר קדיש העול' בס' שני משלי' המנין. ואם סיים הפרשה עם השלישי יעלו שנים בספר שני:

אם דילג תחילת הפ' שיעור עולה אחד וקרא משם ואילך וסיים הפ' עם הד'. והחמישי קרא תחילת הפרשה שדילג אף שקרא למפרע מצטרף ויאמר קדיש אחר קריאתו:

יא אם במקום משכו קרח קדש וגמר הפ' ובירך המשלים ברכ' אחרונה יצאו י"ח. ויום ג' יקרא משכו ועוד שיקרא גם פ' קדש ואם כזכר מהטעות בין שנזכר בעולה ראשון אחר שבירך ראשונ' וכ"ש קודם שבירך בין שנז' בעודו קורא לאיז' עולה או בין גברא לגברא ואפי' אם גמר הפ' כל עוד שלא בירך המשלים ברכה אחרונ' יגלול ויקרא פ' משכו כולה והעולים שעלו מצטרפין לתשלום המנין ואם חל פסח בשבת אף שעלה ה' וגמר הפרשה ובירך יעלו ב' עולים ויקראו שניהם פ' משכו:

יב וכן אם במקו' משכו קרא בכספא או פסל או שלח אם בירך המשלים אחרונה עלתה להם. ויום ג' יקרא משכו וקדש. ופ' בכספא או פסל או שלא יחזור לקרות ביום המיוחד להם. ואם נז' קודם יגלול ויקרא פרשה משכו כמש"ל:

יג בס' שני שקורא ובחדש הראשון אם טעה וקרא בענין אחר צריך לחזור ולהוציא ס"ת ולקרות במוספין:

יד אף שקר' ובחדש הראשון אם דילג ולא קרא כל ענין המוספין לא יצא וחוזר ומוציא ס"ת:

טו אם דילג מסוף הפרש' שלא קרא רק עד פ' מלבד עולה הבקר וקפץ וביר' יצא. וכן אם דילג מראש והתחיל מפ' והקרבתם יצא.

סימן ב

תורא

א אם דילג פ' א' או יותר וקרא להלן א"צ לחזור. ואם דילג פ' ובקוצרכם טוב שיחזור הש"ץ ויקראנו בלי ברכה:

ב אפי' לא קרא אלא ה' עולים בצמצום ודילג פ' העומר וכל השאר ובירך החמישי אחרונה ואמר קדיש יצא:

ונכון שיקרא הש"ץ בקול רם מה שדילג בלא ברכה ואם מכ' קודם קדיש יעלה עולה אחר ויברך:

ג אם טעה ש"ץ וסיים הפרשה עם הד' דינו כמש"ל סימן א' סעיף ט', ובא"י שהוא חש"מ אם סיים הפרשה עם הבי יעלו ב' בס' שני ויחלקו פ' המוספין לב':

ד אם שכח הש"ץ והראה לעולה בפ' למטה ואפי' הראהו פ' אחרת ועל זה בירך דינו כמש"ל סימן א' סעיף ג'. אך אם הראהו כל הבכור ביום ב'. בח"ל כיון שבירך ע"ד כל הבכור יגמור כל הקריאה בפ' זו ובפ' שור או כשב יקרא יום ח' אן בא"י יגלול לפ' שור או כשב ולא יברך:

ה אם בטלו הצבור קריאה יום ב' ידחו יום הששי פ' במדברא ויקראו שור או כשב ואם יש שבת וחש"מ במקום ראה אתה יקראו שור או כשב:

ו אם במקום שור או כשב קרא משכו או קדש או בכספא או בשלח אם נזכ' קוד' שבירך המשלים אחרונ' יגלול ויקרא שור או כשב וא"צ לעלות בה ה' גברי ואם כז' אחר ברכה אחרונה של המשלים עלתה כהם הקריאה שקראו. ואם היה שבמקום שור או כשב קרא פסל אז ביום שהיה ראוי לקרות פסל או ראה יקרא שור או כשב. ואם הטעות היה שקרא משכו או קדש או בכספא או בשלח אז יש לדחות ביום הששי במדברא ולקרות שור או כשב ואם יש שבת וחש"מ יקרא שור במקום ראה, ואם ביום שני קרא במדברא שאין בה רק שיעור ד' עולים אז בח"ל אף שגמר הפ' הד' יגלול ויקרא ה' שור או כשב:

ז ואם הטעות פ' כל הבכור בח"ל ביום הח' יקרא שור או כשב:

סימן ג

חש"מ בכללות

א אם טעה באיזה יום שבמקום פרשה של יום קרא פרשה אחרת שכבר קראה או עתיד לקרותה. כל ימי חש"מ שוין שאם גמר העולה הג' ובירך יצאו י"ח:

ב בספר שני מתחילין והקרבתם ואם התחיל ובחדש הראשון וגמר כל הפרשה יצא:

ג אם דילג פסוק וביו' השביעי וקפץ ובירך באחרונ' אין צרי' לחזור:

ד אם התחיל ובחדש הראשון ודילג פ' כאלה תעשו ליום ז' ימים צרי' לחזור ולהוציא ס"ת אבל אם התחיל והקרבת' ודילג פסוק כאלה הנכון דיחזור הש"ץ לפתוח הס"ת ויקרא בקול רם בלא ברכה:

סימן ד

קדש

א במקו' קדש טעה וקרא בכספא כיון שהתחיל לקרות אפי' נזכ' בעול' ראשון קוד' שבירך ברכ' אחרונ' יגמור ולמחר יקרא קדש:

ב ואם לא התחיל לקרות בפ' אם כסף אפילו הראה לעולה אם כסף וע"ד כן בירך יגלול לפ' קדש ולא יברך:

ג אם הראהו לעול' למעל' מפ' קדש שהוא בפ' משכו וע"ז בירך הקור' יקר' משם במקו' שהראהו עד פ' קדש ועד בכלל ויברך:

ד חוץ מפ' אם כסף אם טעה שבמקום קדש קרא אחת משאר פרשיות המועד כל עוד שלא בירך העול' ג' ברכ' אחרונה יגלול ויקרא קדש ואם כבר גמר הג' הפרשה ובירך יצאו י"ח ופ' קדש אין לה תשלומין ביום אחר:

סימן ה

בכספא

א אם במקום אם כסף טע' והתחי' פסל לך אם למחר שבת כל עוד שלא סיים הפרשה עם הג' ובירך יגלול ויקרא אם כסף. אבל אם למחר אינו שבת, לא יגלול ויסיי' כל הקריאה ולמחר יקרא אם כסף:

ב וכן אם טעה שבמקום אם כסף התחיל במדברא אם חל פסח ביום ה' יסיים במדברא ולמחר יקרא אם כסף:

ג ואם במקו' אם כסף קרא א' משאר פרשיות אז לעולם צרי' לגלול לקרו' אם כסף ואם גמ' הג' ובירך עלת' הקרי' ואם כסף א"ל תשלו':

סימן ו

פסל

א אם הראהו למעלה בפ' ראה כיון שבשבת חש"מ ומתחילין ראה ובירך על זה יתחיל הקריאה משם ואילך:

ב אם במקום פסל התחיל במדברא יגמור ולמחר יקרא פסל. אם טעה וקרא אחת משאר פרשיות כל שנזכ' קודם שגמר הג' הפרשה ובירך יגלול ויקרא פסל ואם גמר ובירך עלתה הקריאה ופרשה פסל אין לה תשלומין ביום אחר כלל:

סימן ז

במדברא

א אם טעה ודילג פ' ראשונה והתחיל מפרשה שניה איש איש ועלו בה ב' עולים. והשלישי קרא פרשה ראשונה למפר' או שקראו פ' המוספין לשנים יצאו:

ב אם במקו' במדברא טעה והתחיל בא' משאר פרשיו' אם לא ביר' הג' יגלול ויקרא במדברא. ואם בירך עלתה להם הקריאה:

סימן ח

שבת חוה"מ

א אם לא קרא רק פרשת פסל כיון שקראו ז' עולים יצאו ואפילו אם דילג מפ' פסל פסוק א' יצאו:

ב אם לא התחיל לקרות אלא שהראהו הש"ץ פסל ועל זה בירך ונזכר יתחיל מפרשה ראה וא"צ לברך:

במקום ראה טעה וקרא משאר פרשיות המועד כל עוד שלא בירך המשלים באחרונה יגלול ויקרא פ' ראה ואם כבר בירך יצא י"ח חוץ מפ' במדבר' שאין בה לקרו' רק ד' עולים אכתי צרי' לגלול לפ' ראה בשביל הג' עולים:

ד וכשגמר הפרשה ובירך דיצאו י"ח. לענין תשלומי פ' ראה אם קרא עשר תעשר יום ח' יקרא ראה:

ה ואם קרא אם כסף אם בשבת שחל יום ג' יש לה תשלומין פסל שלמחר קדש ולמחרתו במקום בכספא יקרא פסל:

סימן ט

שלח

א אם הרא' הש"ץ לעולה פ' קדש. נכון שיקרא משם עד קצת מפ' בשלח ויברך.

ב אם במקום בשלח קרא בא' משאר פרשיות כל עוד שלא בירך המשלי' ברכה אחרונה יגלול ויקרא בשלח. ואם בירך עלתה להם הקריאה. ואם הטעות הי' שקרא פ' קדש יעלה עולה אחר ויקרא בשלח. ולענין תשלומי פ' ושלח נראה דלמחר שעושים מספק יום ראשון במקום כל הבכור יקרא בשלא לפרסם נס קריעת י"ס:

סימן י

בוכרא

א אם טע' כשחל בשבת וקרא ז' עולים מעשר תעשר עד שמור ודילג משמור עד סוף סידרא ובירך ברכ' אחרונ' ואמר קדיש. יעלה עולה א' ויקרא מה שדילג ויאמר קדיש פעם אחרת:

ב אם במקום כל הבכור קרא א' משחר פרשיות. אם נז' קודם שבירך המשלי' יגלול ויקרא פ' כל הבכור ואם בירך יצאו י"ח כמש"ל:

סימן יא

שבועות

א אם עשה הפסקות קצרות ולא גמר הפרש' כולה עם המשלים ובירך ואמר קדיש אפי' דילג עשרת הדברות א"צ לחזור. ואם נזכרו קודם קדיש יעלה עולה אחר ויקרא שארית הפרשה:

ב וכן ביום ב' שחל בשבת אם סיים הז' בפ' ועשית את החקי' האלה ודילג פ' חג הסוכות אם לא אמר קדיש יעלה עולה אחר ויגמור ואם אמר קדיש א"צ לחזור:

ג אם דילג פ' חובת היום שהיא שבעה שבועות אפירי אמר קדיש צריך לחזור ולקרות כל הפרש' ולומר קדיש פעם אחרת:

ד אם סיים הפרש' עם עולה הרביעי או עם הששי כשחל בשבת א"צ לעלות אחר דמפטיר שקורא בס' שני משלים:

ה ביום הא' אם טע' וקרא במקו' החודש השלישי כל הבכו' אם נזכר קודם שבירך המשלי' גולל וקורא בחוד' השלישי ואם בירך עלת' הקריא' ובח"ל ביום שני יקרא בחדש השלישי:

ו ה"ה אם במקום מתן תורה קר' שור או כשב או אם כסף או פסל אם גמר ובירך א"צ לחזור ולקרות פרשה מתן תורה:

ז וכן יום שני אם קרא פ' מתן תור' או שור או כשב אם גמר המשלי' ובירך יצא ואם נזכר קודם גולל וקורא כל הבכור. ואם ביו' ב' טעם וקרא אם כסף או פסל אפי' נזכר בעודו קורא יגמור קריאתו שם וא"צ נגלול:

סימן יב

ראש השנה

א אם ביום הראשון קרא פ' העקידה דינו ככתו' לעיל ואם נזכר אחר שבירך המשלים למחר יקרא וה' פקד את שרה וטוב שיתרצו הצבור שיקרא בו ביום שתיהן דסמיכי אהדדי:

ב אם דילג בפ' וה' פקד אפש' דצריך לחזור פסוקי הפקידה וההריון ולא דמי לדילג בקריאה אחרת:

ג אם טעה ביום א' או ביום ב' וקרא במקום הפרשה המיוחדת פ' שור או כשב ולא נזכר עד שבירך המשלי' באחרונה יצאו י"ח:

סימן יג

יום הכפורים

א הש"ץ ידקדק ביותר שלא לחסר תיבה מעבודת היום ואם אמרו בשאר הימים ק"ו ביום קדוש הזה:

ב במנחה אם דילג פ' כמעשה ארץ מצרים וכן אם דילג פ' ושמרת' את חקתי א"צ לחזור. אבל אם דילג משאר הפרשה צריך לחזור דכולה הויא לעיכובא ואפי' שכבר בירך לאחריה צריך לחזור ולקרותה בברכה לפניה ולאחריה:

סימן יד

חג הסוכת

א אם העולה החמישי לא קרא פ' חג הסוכות כלל רק קרא עי תשבתו שבתכם ופסק ובירך ברכה אחרונה אף שגלל הס"ח ואמר קדיש צריך לחזור ולקרות פ' סוכות ויברך לפניה ולאחרי' י' ויאמר קדיש. ואם לא נזכרו עד שענה המפטי' וקרא בס' שני פ' המוספין אם לא בירך המפטי' עדיין ברכה אחרונ' יגלול הספר ב' לפ' חג הסוכות וקוראה ואח"כ יברך ואם נזכ' אחר שבירך המפטי' ברכ' אחרונ' אז א"צ לחזור ועלתה להם הקריא' בפ' מוספין לחיוב קריא' חובת היו':

ב אם לא קרא המשלי' רק ג' פסוקי' בפ' חג הסוכות ופסק ובירך ברכ' אחרונ' אם עדיין לא אמר קדיש נכון שיעלה עולה אחר ויקר' שאר הפרש' דמוסיפין בי"ט. ואם כבר אמר קדיש ונזכר אח"כ אין צריך לחזור ולקרות:

ג אם טעה וגמר הפרש' עם עול' ד' לא יאמר קדי' אלא יעל' המפטי' בס' שני והוא משלי' המנין וכה יעשה אפי' אם אמ' קדיש וכן אם חל בשבת ושכח וגמר עם החמישי כמו שחל בחול יעלו שנים בספ' שני:

ד אם במקו' שור או כשב טע' וקרא פ' כל הבכור או פסל לך או אם כסף כל שנזכ' קוד' שבירך המשלי' באחרונ' גולל וקורא פ' שור או כשב כולה ואם לא נזכ' עד שביר' המשלי' עלתה להם הקריא':

ה ספר שני אם דילג פסוק בחמש' עשר יום לבד אינו חוזר:

ו בי"ט שני אינו קורא בספ' ב' ספיקא דיומא ואם התחי' לקרו' גם כן ביום השני גוערין בו ופוסק אפי' באמצע פסוק:

ז אם קרא בי"ט שני וביום השני לבד צריך לחזור ולקרו' ובט"ו יום ומברך לפניה ולאחריה:

סימן טו

חש"מ

א בספר שני שקור' קרבנות של חג אם לא קרא רק ביום א' כגון ביום ראשון של חש"מ ביום שני לבד ובירך ברכ' אחרונ' צריך לקרות ביום הג' ומברך לפניה ולאחריה:

ב ואם היה להפך שקרא ביום הג' לבד הש"ץ פותח הס"ת וקורא בקול רם ביום השני בלא ברכ' כלל:

סימן טז

שמיני עצרת

א אם טעה וקרא כל מנין העולי' בפרשה אחרת כגון שור או כשב או פסל לך או אם כסף אפי' אם גמר הפרשה עם המשלי' ובירך וא' קדיש צריך לחזור ולפתוח ס"ת ולקרו' עולה אחר כל פרשת כל הבכו' ויאמר קדיש אחרון פעם ב' ואפילו כבר פתחו הספר שני ועלה המפטיר לקרות פ' המוספין כל עוד שלא בירך המפטיר ברכה ראשונה יניחו ס"ב ויעלה אחר בס ראשון ויקרא כל הבכור ויברך ויאמ' קדיש ואח"כ יעלה המפטי' בספר שני ואם כשנזכרו מהטעו' כבר בירך המפטיר ברכה ראשונה ע"ד לקרות פ' המוספין אע"ג שעדיין לא התחיל לקרו' אפ"ה כיון שכבר בירך יקרא פ' המוספי' לבד ויבר' וא"צ לקרות עוד פ' כל הבכור שכבר יצאו י"ח קריא' ענין היום:

ב וכן אם קרא פ' כל הבכור ודילג פ' והיית אך שמח אם נזכרו קודם שבירך המפטי' צריך לחוזר ולקרות פ' כל הבכור:

ג אם במקום כל הבכור קרא וזאת הברכ' אם גמר המשלים ובירך ברכה אחרונ' א"צ לקרות כל הבכור ואם נזכ' קודם יגלה ויקרא כל הבכור ככל הדברי' אשר ראו עיניך אחת למעלה.

ד אם בשבת גמר כל הפרשה בעולה חמישי לא יאמר קדיש אלא יעלו שני עולים בספר שני ואפי' אמר קדיש יעלו שנים בספ' שני:

סימן טוב

שמחת תורה

א אם נמצא טעות בפ' בראשית לא יוציאו ס"ת אחר:

ב אחר זאת הברכ' אין לומר קדיש. ואם טעה ש"ץ ואמר קדיש אין גוערין בו ויגמר ולא יפסיק הקדיש ועונין אמן אחריו:

ג אם דילג קצת מהקריא' בפ' בראשית ואפילו לא קרא אלא ג' פסוקים ופסק ובירך ברכה אחרונ' אין צריך לחזור ולקרות:

ד אם נתנו בטעות לחתן מתחיל ס' המוספין ופתחו וראו שהוא ס' של פ' מוסף או שכחו ואחר זאת הברכ' הביאו לתיב' הס"ת סל מוספין ועלה המפטיר ג"כ לקרות בו דחינן ליה וקרינן לחתן מתחיל ויקרא בס' שבידו פ' בראשית ומיהו הספר ישאר שם בתיבה בעוד קריאת החתן מתחיל תורת חיים:

עד כאן קצר אמיץ מקצורי דיני פרשיות המועדות מדובר בם נכבדות:

סימן חי

הנה הרב הגדול עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל כתב קונטרס נורא וארוכ"ה לו עלתה אזהרות וסודות, לסופר כות' ספרי תור' עשר ידות כגוב' הרזי"ם כבשי"ם קודמין אגודו' אגודו' וכבר נודע כי רוב כותבי ספרי' לא באו בסוד ה' ולא נאמרו דברים הללו אלא לגדולי הדור אנשי מדו"ת. ולכן לזכות לסופרים יראי ה' אריתי מורי מקונטריס הנזכר מה שנוגע לפשטן של דברים וממנו יצאו תולדות. זכרון בספר:

א טוב לכתוב על עורות בהמות כשרות שנתקדשו בברכה גם שע"פ הדין אינו צריך:

ב אם אפשר טוב שעבוד העורות יהיה הכל ע"י ישראל ולא תגע בו יד ערל וטמא:

ג לא יעבד אלא בעפצא וסיד:

ד יכוין בעבוד העור לדחות כח הסיגים הם השערות וקליפה החצונית ולברר צד הטוב להדבק בקדושה:

ה אחר עיבוד לשם קדוש' חלה עליו הקדוש' בסוד עיבוד ע"ב יו"ד:

ו גם הגידים טוב שיהיו מבהמה כשרה לאכילה:

ז יתקן דו מעפצא ודברים הבאים מן העץ:

ח הקולמוס יהיה מקנה לא מנוצה:

ט כשיהיה הקולמוס מתוקן לכתוב ישים ראשו ופיו ויגלגלהו בריר הפה ויאמר כשם שריר זה טהור קוד' צאתו מהפה כך יהי' קולמוס הזה טהור שאכתוב בו ס"ת הקדוש או תפילין או מזוזה) ויכוין רי"ר גי' קדוש:

י כשיטבול בדיו יאמר. כשם שקולמוס זה טהור כן יהיה זה הדיו טהור וקדוש שאכתוב בו ס"ת הקדוש:

יא כשיטבול קולמוס יכוין גי' אריאל דיו הוא יוד:

יב התגין יהיו כמו ווין קטנים ראשם בשמאל:

יג שעטנ"ז ג"ץ ג' תגין. בדק חיה תג א' ולא יתייג בית דלת בראשן שיראו כעין ל' אלא עיקר תגין באמצע:

יד הגם כי אותיו' מלאכת סופר לא יש תג באות ו' משם הוי"ה צריך לתייג ויהיו כל ד' אותיות מתוייגות בסוד בעטרה שעטרה לו אמו:

טו טוב שבכל פעם שיתחיל לכתוב יאמר הריני כותב לשם קדושת ספר תורת משה וישראל ולשם קדושת כל שמותיו של הקב"ה המפורשים והרמיזים והמצורפים:

טז בענין פתוחות וסתומות נכון לעשות אליבא דכ"ע:

יז הסופר נכון שיטבול י"ד טבילות אחת להעביר הזוהמא והי"ג יכוין בשילוב שלשה שמות אהיה הויה אדני:

יח נאה לסופר הטבילה תמידית:

יט צריך הסופר לקדש עצמו שלא יאכל בשר בחול:

כ יקדש פיהו מכל אלה וקללה ויהיה לשונו נקי וקודם שיתחיל לכתוב ותודה על מה שעבר:

כא אם אפש' יזהר שיהיו תפילין עליו כל היום רש"י ור"ת או ש"ר.

כב בעודו כותב לא יגע במקו' מכוסה ואם נגע יטול מיד ולא ישיח שיחת חולין:

כג עיקר הכתיבה תהיה מהבקר עד חצות:

כד יהיה לו מקום מיוחד שלא יכנס שם לא גוי וגויה ואפי' אשה:

כה קוד' שיתחיל לכתוב יאמר אב"ג בכונה גדולה:

אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה אב"ג ית"ץ קבל רנת עמך שגבנו טהרנו כורא קר"ע שט"ן נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם נג"ד יכ"ש ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם. בט"ר צת"ר חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך חק"ב טכ"ע יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדושתך יג"ל פז"ק שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות שק"ו צי"ת בשכמל"ו:

כו יאמר פסוק לא ירעו ולא ישחיתו ויכוין בשם וזה סדרן:

לאי רעו ולא ישחיתו בכל הרק דשי כימ לאה האר דע האת יהו הכמ יסל יסמ כסי םיה:

כז כחו להכפות החיצונים וחותם בשם י"ה:

כח יאמר הסופר. יהר"מ אהיה אשר אהיה לתת כח בידי שלא תכשל ולא תחלש בכתבי יכוין קס"א אלף ספר תורה הקדוש הזה ולמען קדושתו הי יוד וקדושת פסוקיו ותיבותיו הי' קנ"א אלף וטעמיי ונקודותיו ותגיו ואותיותיו וקדושת הה יוד הה אזכרותיו ושמותיו וכל שמו' הקדושי' היוצאי' הוי' שדי גי' ספר מהם שתהא שעה זו שעת רצון שעת רחמי' הויה אלהים שעת חן וחסד שעת הקשב' והאזנ' אקראך צבאות גימטריה ותענני אעתיר לך ותעתר לי ובטל ממני כל תורה מחשבו' רעות אשר תוכלנ' לעלות בהרהורי (ויכלו' שמו עם שם דמיוני בשעת כתיב' ס"ת זה ותקונו ע"ל שמך זהד"מ אם שמו הגדול דקרע שטן וקרע שטן דקרע דוד) כחו לבטל שטן ולמען שמך הגדול הרהו' אשה גי' היה"ע גדשנאל ולמען שמך הגדול דמודטירון בשכמל"ו אנס"ו וכן יהר"מ יאו"א שתעשה למען שמך הגדול והקדוש יוד הי קנ"א אלף באל אדני בעול' העשיה ולמען שמך הגדול יוד הא ואו הא המאיר כאל הויה בעולם היצירה ולמען שמך הגדול יוד דהי ואו הי המאיר באל שדי בעול' הבריא' ולמען שמך הגדול הי ויו הי שהוא בעולם האצילות שתהיה תפילתי מקובלת לפניך כקרבן עולה ולא תהיה שום סיבה בידו שם הוי' היוצ' מפ' ושח' המונעת מלאכתי בעסק כתובה ס"ת זה אותו על ירך המזב' צפונ' בין מטעו' הכתיבה בין מטעו' כונה ולא לכנ"יה' וזרקו" ס"ת הוי" יוכלו להטעו' אותו או לקטרג ולהשטין עלי שום קליפ' וס"א וכל כת דילהון ולא יפגע בי שום פגע רע לבלבל מחשבותי ורעיוני ותשפי' ניצוץ מאורותיך עלי אני עני ואהי' מבורך מרוב טובך הגדול ליחד שמך הגדול ולעשו' רצונך כרצונך נס"ו:

כט כשכותב שם משמות שאינם נמחקי' שהם אדני אל אלוה אלהים אלהי שדי צבאות יאמר אני כותב לשם קדושה, וכשיכתוב שם הויה ב"ה ברעדה יאמר, הריני כותב השם הגדול לשם קדושתו:

ל יעמוד ויאמר ליקבה"ו כו' ויכוין בשם יהוה:

סימן יט

סדר לחינוך הבית חנוכת הבית לדוד

א בכניסתו לבי' יאמ' ברוך אתה בבאך (יכוין ר"ת כאב וכחו להצלח'):

ב יאמ' ויהי ה' את יוסף ויהי איש יוצאי' ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו':

ג יאמר ויהי נועם כו', ויאמר אנא בכח כולו:

ד יאמר והנה אנחנו מאלמים אלמי' בתוך השד' והנה קמה (הקם) אלומתי וגם נצבה והנה תסובנה אלמתיכם ותשתחוין לאלומתי:

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחו' וחנון שתתמל' רחמי' עלינו וברב רחמיך ובזכות שמו' הקדושי' היוצאים מפסוקי' אלו תצליחנו לנו ולכל זרעינו בבית זה בכלל ובפר' ונהיה כולנו מוצלחי' ומבורכי' בכל מכל כל ותצילנו מעין הרע ומכל חטא ומכל חולי ומכל צרה ויהי בתינו בכל מקו' בתים מלאי' כל טוב מוצלחות ומבורכות לנו ולזרענו אכס"ו יהי חסדך ה' עלינו כאש' יחלנו לך. הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועת' אשירה לה' כי גמול עלי. הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה:

ו יתן צדקה ויכוין שתהיה הבית מוצלחת בכל:

ז סדר לימוד לאור החינוך (יען כי כפי רבינו האר"י זצ"ל אין ללמוד מקרא בלילה לא רציתי לתקן לימוד בתנ"ך) למוד משניות ר"ת:

בית ברכות י"ט תמיד. ויכון שמנין הפרקים מג' מסכתות אלו הם כ"א גי' אהיה ילמוד זהר חלק ג' דף כ' ע"א שורה ה' זכאין אינון ישראל עד שורה כ"ד ולא תחטא כתיב. ילמוד גמר' מציעא דף ק"ז ע"ח א"ל רב יהודה לרבין בר רב נחמן עד ע"ב והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זוהי העין. ילמוד הרמב"ם ה' דעות פ"ה דין י"א ע"ס הפרק. ה' ב"ה פ"א:

סימן כ

סדר לימוד לרפואת החולה בס"ד

יש נוהגים ליחד יום אחד לעשרה אנשים כשרים להתענות וללמוד כל היום ההוא ולהתפלל בעד החולה ולכן סדרתי נוסח זה:

תוכן העניינים

לדוד אמת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה