לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר
לקוטים · סימן לד
בפרשת וישלח ויקח מן הבא בידו. נראה לפרש הפסוק שנתלבטו המפרשים בזה. דהנה ידוע מספרי המקובלים שהמנחה ששלח לעשו. הוא כמו שעיר לעזאזל. כי עשו הוא שעיר והוא הס"ס כמו שמבואר באריכות בספרי המקובלים. וקבצם קצת מזה בילקוט הראובני תראנו משם. ובס' אוה"ח עה"ת כתב ששמע ממורו זקינו שנתכוון יעקב בחשבונו ששלח מבעלי חיים כחשבון שעיר שעולה תקף לשבר תוקפו וידוע שמה ששני השעירים של יוה"כ היו שוים ושצריך הגרלה. הוא מחמת שאם לא היו הגרלה לא הי' להכהן תוקף ועוז לבחור בעצמו איזה לה' ואיזה לעזאזל. כי הבע"ח אינם רוצים ג"כ לילך למקום טומא' וצלמות כידוע מהמקובלים רק אשר יבחר ה' ע"י גורל הוא מוכרת לילך בעצמו לעשות רצון קונו. וכן גבי נח כתיב באו אל נח מאליהן וכן באדם כיוצא בהם כמבואר ביבמות (ד' עט ע"א) כל שהארון קולטו וכו' לכן גם כאן אמר הכתוב ויקח מן הבא בידו ר"ל מן הבע"ח שנשלח מהקב"ה לשם כך ולא שבירר יעאע"ה בעצמו למנחה לעשו וכנ"ל: