לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר
לקוטים · סימן כד
בכל מקום במסכת נדה ובשאר מקומות. אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם באשה יולדת. וצריך להבין דמאי בענין האשה שכורעת לילד קראוהו ושמשו חז"ל בלשון פתיחת הקבר. כי ידוע מספרים רבים והובא בשל"ה הקדוש דמה שנקרא לשון עברי לשון הקודש, מחמת שאין שם עצם למקום הערוה רק בשם המושאל כמו אבר ראש הגויה זכרות נקבות. מקור. אותה מקום. מקום התורפה וכדומה וכאן למה בחרו ואמרו בלשון פתיחת הקבר ולא בזולתו כמו פתיחת המקור:
ונראה שכיוונו חז"ל בזה למה שאמרם ז"ל בשבת (ד' לא ע"ב) על שלש עבירות נשים מיתות בשעת לידתן וכו' ובגמרא (ד' לב ע"א) אמרו ר"י אמר שלשה בדקי מיתה נבראו באשה ואמרי לה שלשה דבקי מיתה ועל שלש עבירות נשים מתות יולדות וכו' לכן יפה עשו שקראו להענין הנ"ל בשעת כריעתן לילד. פתיחת הקבר. שבפעם הזו באמת נפתחו הקבר בעצם. ודבר זה התעררתי מזוג' תי':