אור ברסלב
לדובר מישרים לקוטים › סימן כג

לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר

לקוטים · סימן כג

סימן כב

בנדה (ד' ס' ע"ב) אמרינן כל שבעלה בחטאת (דהיינו בראתה שיעור ווסת) טהרותי' טמאות ובעלה באשם תלוי (דהיינו אחר שיעור ווסת) טהרותיה תלויות ור' אושעיא אמר אפילו בעלה בחטאת טהרותיה תלויות בשלמא התם אומר שמש עכביה לדם אבל הכא אם איתא דהוי דם מאן עכביה. אמר ר' ירמיה משל דר' אושעיא למה הדבר דומה לילד וזקן וכו' ואמר אביי משל דר' אושעיא למה הדבר דומה וכו' עיי"ש בפירש"י ז"ל ותבין הסוגיא רק דצריך להבין דהגמרא לא בא להמשיל משלים. דהמשל הוא רק בכדי להבין הדבר הנמשל על בורי' אם אין יכולין להבין דבר אחד על כנו. דרך הגמרא להביא משל לדבר זה כמ"ש הכתוב להבין משל ומליצה וכו' אבל אם הגמרא הביא בשם ר' ירמי' משל ע"ז להבין בזה דברי ר' אושעיא הנ"ל למה ליה להגמרא להביא עוד משל דאביי הלא דבר הוא:

ונראה דהגמרא הביא המשל דאביי בכדי לתרץ עי"ז קושיות התוס' שם שהקשו דכיון דיכול להיות דאע"ג דנמצא כשיעור ווסת שלא היה דם בשעת ביאה וע"כ אמר ר' אושעיא הנ"ל דאפי' בעלה בחטאת טהרותיה תלויות דאם איתא דהוה דם בשעת טהרות מאן עכביה א"כ אמאי בעלה בחטאת הא ספק היא עיי"ש. לכן בא אביי במשל שלו לתרץ דבר זה וקאמר למה הדבר דומה לאדם שנותן אצבע בעין. ר"ל דאם לא היה נותן האצבע בעין לא היה העין מדמעת דעיקר התגלגלת שהיא העין מדמעת עיקר הגרם הוא מה שנתן האצבע בעין. רק שכל זמן שהאצבע בעין דמעה שוהא לבוא. נטל האצבע דמעה ממהרת לבוא. וגם כאן בהמליצה הוא ג"כ כך שלענין טהרות אמרינן הגם שראתה שיעור ווסת מהעסיקות הטהרות מ"מ אפשר שלא היה דם בשעת עסיקת הטהרות. כיון שלא היה שם האצבע שגורם לזה לבוא לידי ראי' וגם כיון שהאצבע לא היה שם. מאן עכביה שלא לצאת. אבל בראתה שיעור ווסת מתשמיש דהיתה האצבע בעין וזה הגורם הגדול שיבא עי"ז דמעה. ודאי אמרינן שבא עי"ז הדמעה ור"ל הדם בשעת ביאה ממש. וזה לא ידענו מהמשל של ר' ירמיה:

תוכן העניינים

לדובר מישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה