לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר
לקוטים · סימן כב
גרסינן בחולין (ד' סב ע"ב) ובנדה (ד' נ ע"ב):
אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסורה תרנגולתא דאגמא שריא וסימנך עמוני ולא עמונית. וכתב רש"י ע"ז עמוני ולא עמונית. הלכה רווחת בישראל דכתיב על דבר אשר לא קדמו אתכם ואין דרכה של אשה לקדם ודברי רש"י הנ"ל צריך ביאור דלמאי האריך רש"י בזה דהלא דלעצם הענין הנ"ל היה סגי לבאר על עמוני ולא עמונית כמו שכתיב בתורה שעמוני אסור ועמונית שרי. ולמה האריך לבאר הטעם במה שעמוני אסור ועמונית שרי:
ונראה שרש"י ז"ל בא במ"ש הדין והטעם ביחד לתרץ בזה קושית התוס' דהתוס' בכאן ובנדה הקשו. האיך אפשר דהנקבה יהיה מותרת והזכר יהי' אסור הלא כל היוצא מן הטהור טהור לכן מטעם הקושיא הנ"ל כתבו שהם באמת שני מינים מין אחד הנקרא תרנגולא והן הזכר והן הנקיבה אסורה בהמין הנ"ל. ומין אחד נקרא תרנגולתא והן הזכר והן הנקבה מותרת ולא שהם מין אחד והזכר אסור והנקבה מותרת עיי"ש. אבל רש"י ז"ל סובר שהם מין אחד כפשטת הסוגיא. ולענין הקושיא דהרי היוצא מן הטהור טהור. בזה החכים במה שהאריך בלשונו הטהור שאין דרכה של אשה לקדם ור"ל דגם שם צריך ביאר הנ"ל דהיוצא מן הטהור טהור וא"כ כיון דעמונית מותרת א"כ צריך להיות שהעמוני יהיה ג"כ מותר מהטעם הנ"ל אבל דצריך לראות הטעם דאיסור הוא מטעם שאסרה התורה נראה מזה הדין דכיון דהטעם שאסרה התורה לבוא בקהל הוא מטעם שלא קדמו אתכם בלחם ובמים. וא"כ מוכח שלא יהא אסור אלא עמוני ולא עמונית דאין דרכה של אשה לקדם:
וא"כ גם בכאן קאמר הגמרא תרנגולא דאגמא ר"ל הזכר אסור תרנגולתא דאגמא ר"ל הנקבה שריא. וא"ת הא היוצא מן הטהור טהור. ע"ז קאמר הגמרא וסימנך שיהא הזכר אסור והנקבה מותרת עמוני ולא עמונית. ור"ל דהלא שם ג"כ הקושיא הנ"ל דהאיך אפשר דהנקבה יהיה מותרת לבוא בקהל והזכר יהא אסור וע"כ צריך לומר שהוא מהטעם הנ"ל שדרכה של איש לקדם ואין דרכה של אשה לקדם וכנ"ל לכן גם בכאן יש טעם שהנקבה יהא מותרת והזכר יהא אסור והוא כמ"ש התוס' בנדה שם שהאם לא ילדה האפרוח אלא הטילה ביצים והאפרוח מעפרא קא גדיל ונאסר ממילא ע"י סימני טומאה עיי"ש: