לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר
לקוטים · סימן יב
בחגיגה (ד' וא"ו ע"א) אמרינן גבי פלוגתא דב"ש וב"ה שב"ש אומרים הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף וב"ה אומרים איפכא שהראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף קאמר ע"ז טעמא דב"ה משום דאמר לב"ש מאי קאמרת ראייה עדיפא דעולה כולה לגבוה אדרבא חגיגה עדיפי דאית בה שתי אכילת וכו' ופירש"י אכילת מזבח ואדם נראה מזה דאכילת אדם הוא במעלה גדולה ממעלת אכילת גבוה וידוע דב"ש וב"ה הלכ' כב"ה עפי"ז נראה להבין נכון הגמרא בפסחים (ד' סח ע"ב) בפלוגתא דר' אלעזר ור' יהושע ביו"ט דר"א סובר או אוכל ושותה או יושב ושונה ור"י סובר חלקהו חציו לאכילה וחציו לבית המדרש אמר שם הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה הוא וקשה דאדרבא מחמת סברא זה הי' צ"ל איפכא הכל מודים דבעצרת בעינן לד' וכו' אבל בהנחה זו ניחא כיון דחזינן דסברת ב"ה דהלכה כמותו הוא דאכילת אדם עדיפא מאכילה גבוה לבדו א"כ בעצרת שבו ניתנה התורה לישראל והלכ' כב"ה דאכילת אדם עדיפא לכן הכל מודים דבעינן נמי לכם וכנ"ל: