לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר
לקוטים · סימן ב
במשנה דברכות (ד' כת ע"ב) העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים נראה לפרש כוונת המשנה דבמתק לשונם באו לפסוק אגב אורתא דין המבואר בגמ' ובתוס' וגם בשם הגאונים ונזכר בשו"ע או"ת סי' ק"ז ס"א דאם התחיל להתפלל על דעת שדימה שלא התפלל עדיין ונזכר שכבר התפלל הדין הוא שפוסק אפי' באמצע הברכה אפי' אם יכול לחדש בה דבר ולא דמי להיכא שיודע שכבר התפלל רק שרוצה להתפלל עוד בתורת נדבה שמותר להתפלל אם יכול לחדש בה איזה דבר דהלכה כר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו ולכן לדין זה רמז רבינו הקדוש במשנה הנ"ל וקאמר העושה תפילתו קבע ר"ל שחושב בדעתו שעדיין לא התפלל ומתפלל בתורת חיוב תו אין תפילתו תחנונים ר"ל דאי אפשר ליה אם נזכר שכבר התפלל לעשות שאר התפילה בדרך תחנונים ר"ל להתפלל בתורת נדבה כיון שהתחיל התפילה בתורת חיוב וכנ"ל: