אור ברסלב
לדובר מישרים לקוטים › סימן א

לדובר מישרים· רבי יהודה משה קרמר

לקוטים · סימן א

לקוטים

בסוגיא דברכות (דף יא ע"א) במאי דפריך התם הגמרא וב"ש ההוא מיבעי להו פרט לשלוחי מצוה דחקו המפרשי הש"ס דמאי זה קושיא על ב"ש דלפי פירוש הגמ' אדרבא לב"ש ניחא רק הקושיא היא לב"ה עיי"ש בסוגיא לכן יש מוסיפין ויש גורעין כמ"ש המהרש"א והגליון בצידו עיי"ש:

ולפענ"ד נראה דנכון ונכון הוא והקושיא שייך דוקא לב"ש בלי שום הוספה וגרעון כלל והוא דקאמר שם דב"ש האי ובלכתך בדרך מאי עבדי מיבעיא להו לכדתניא בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן וכו' וקאמר ע"ז מאי משמע א"ר פפא כי דרך מה דרך רשות אף כל רשות נמצא לפי זה אין שום יתור תיבה דבשכבך בא להורות דעוסק במצוה פטור ובלכתך בא להורות דחתן פטור ותיבת בדרך בא להורות על שתי הדרשו' מהיכי משמע דבלא בדרך לא היינו יכולין להוציא השתי הדרשות ממשמעותא דקרא דבשכבך ובלכתך אבל אחר דפריך הגמרא על רב פפא (אגב אורחא יש לעורר על מציינו הש"ס ובעלי הגהות האיך נעלם מהם לציין בצדו של הש"ס דבסוכה (דף כה ע"א) איתא להאי סוגיא אות באות ושם הגירסא רב הונא במקום רב פפא) מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה ואפ"ה אמר רחמנא ליקרי ומוכרח הש"ס לתרץ על זה א"כ לכתוב רחמנא בשבת ובלכת וכו' א"כ לפי זה אין צורך התיבה בדרך להורות על הדרשות דמצוה פוטרת דמיני' ובי' מוכת זה דדוקא בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמחייבת א"כ התיבה בדרך מיותר לגמרי לכן הקושיא עולה כהוגן שמקשה הגמרא וב"ש ר"ל מאי עביד בתיבת בדרך ומשני פרט לשלוחי מצוה וב"ה ג"כ אינו מיותר כנ"ל לב"ש דפרט לשלוחי מצוה רק דדרשה שלו דמותר לקרות כדרכו ממילא ש"מ דאפי' בדרך נמי קרי עיי"ש בסוגיא ותמצא הכל מבואר וד"ל:

תוכן העניינים

לדובר מישרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה