אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן רסג

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רסג

סימן רסב

שלמא רבה לגברא רבה ידי"ע ומר ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסים וכו' כש"ת מו"ה אברהם מ"ש פראנקל שליט"א נשיא דקיק יראים דמדינתינו יצ"ו.

אחרי מודים דרבנן פני הדר"ג הנני ע"ד אשר נשמע לאזני וכן נדפס במכ"ע אשר באו במועצות עם הנעלאגען שיהי' איזה קרבות עליהם תמיהא רבתי בפרט מ"ש שגם הם יקראו בשם ארטה' לדעתי חלילה וחלילה וכי אפשר מאשר ביהכ"נ שלהם נגד הש"ע וביום ש"ק מזמר העוגב ידוע מ"ש בשו"ת מרן חת"ס שאסור אפי' ע"י נכרי ואם גם הם בכלל ארטה' מה יאמרו הבריות אשר כן יעשו בעיירות גדולות וגם בקטנות במקום קלי דעת שיאמרו דהכל בחדא מחתא מחתינהו כי כן התירו הפרושים ח"ו וכן ס"ס יקבלו שו"ב מהם וכמ"כ מורי הוראה משל כעאלאגכן וכן מסעמינאר שלהם כיון שהכל בכלל ארטהי, וידוע מ"ש בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' ש"ה שוו וס"ז שאסור איסור גמור להיות עמהם באגודה אחת ולזה הסכימו בכו"ח רוב' ככול' גדולי מדינה בזמן ההוא ועד"ז פשיטא דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אפי' גדול בחכמה אפי' ר"ג בדבר שהוא למיגדר מילתא כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים כידוע, ותמוה בעיני במועצות האחרון היטב הדר"ג לתקן לאסור שלטואטוסקווא ואפי' איזה שם יקבעו להם בק"ק פלוני והסכימו לאסור מאה ושלשים רבנים בכו"ח והאיך אפשר לאחוז החבל בשני ראשים וה"ה סתירה מיני' ובי' ויש בזה מכשול גם לשאר מדינות כמובן, וידוע מ"ש השלה"ק בה' תשובה במנין כ"ד דברים המעכבים התשובה כי כל בנ"י צריך להיות מבעלי תשובה אפי' על עצמו אמר כן בענותנותו, ונהירנא לפני כמה שנים ג"כ יצא קיל הברה כזו ואמר הרב הגדול מו"ה שה שמואל ז"ל כי אינו נותן זמן עשר שנים קק"י כלא יהי' ח"ו בלא משען ומשענה, ומי הוא שיודע יותר בענין כמו הדר"ג שאין לכו מיגדר מילתא יותר מזה דהיינו להרחיק מפתח ביתם מכל וכל ואצ"ל לחכם שכחוהו כ"ד המדבר לכבוד התורה וקיומה עד כי נזכה לראות מורה צדקה לגאולת עולם בב"א המצפה למבשר טוב כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלכר ק"ק מאד יצ"ו. בזו השעה לעת ערב אני בא מק"ק סאכטוב והי' הכרח לגמול חסד לאותו צדיק ז"ל ע"כ אכי עיף ויגע מקרירות הזמן וא"א לי להיות נוכע והלוך בפרט שנאמר לי מרב חשוב שאין לדאוג בהני דברים שנאמרו מרו במ"ע, וכבוד הדר"ג בטח יעמוד במשרתו על כל הנ"ל.– הנ"ל. סימן רס"ד שוכ"ט על ראם ידידי כבוד הרבני האברך המופלג בתו"י וכו' נ"י. ו

וע"ד השאלה ביישוב פ' אשר קבלו עליהם מקדמת דנא את הרה"ג אב"ד ק"ק פ' להיות מנהיג שלהם בכל ענינים השייכים לרב וכמו שאר יישובים השייכי' לקהילה כידוע רק כי בזמן הנ"ל האנשים בהם מעט ואחרי זמן זמנים אשר ב"ח נתרבו הבעה"ב וצריכים להיות כמה דברים נחוצים לבא פני הרב בשאלות או"ה והוא מרחק רב לק"ק הנ"ל ע"כ נצמח מזה כמה קלקולים, וכ"פ בקשו פני הרה"ג נ"י ליתן להם רשות לקבלת רב או לכה"פ מ"ץ במקומו ולא שמע אליהם וכעת בא ליישוב למדן א' אשר לו התרת הוראה מארבעה גדולי ישראל ונורג להורות או"ה וללמד דרכי התורה ויראה וכאשר שמע מכל הנ"ל הגאב"ד כה ש בא על שיק ודרש בתוכחה רבה עד"ז נגד המ"ץ ואסר הוראתו, ועתה שאלה נפשו היפה אם בידו לאסור הוראת מ"ץ הנ"ל.

והנה לענין הלכה בשו"ת מרן חת"ס חח"מ סי' קס"ג פשוט בעיניו כי מי שיש בידו התרה וראוי לכך רשאי להורות בכל מקום שכנו אפי' במקום שיש רב גדול ממנו ומקורו מדברי מהרא"י שהביא בד"מ יו"ד סי' רמ"ה וטעמו משום יגדיל תורה ויאדיר וקנאת סופרים תרבה חכמה ולא תלוי כלל בקבלת הקהל אפי' נהנה מכיסי' סל יחידים המחזיקים ידו כנ"ז ורק בדברי כללי' כגון ס"ת ביהכ"נ ופריעת מסים וארנוני' וכיו"ב הנוגע לכללית זה שייך לרב מרא דאתרי' אשר לא יקופח פרנסתו עי"כ, ומעתה כש"כ וק"ו ביישובי' שהם רחוקים מהקהילה פשיטא דרשות בידו להורות ולפסוק שאלות הצריכי' יום יום, וידוע כי בשו"ת דברי חיים ח"א יו"ד סי' נ"א פוסק בפשיטות דאינו כלל משום השגת גבול כמו בקהילה אחרת אפי' לדעת הש"ך בסי' רמ"ה דכתב דהמנהג למחול בקבלת רב שני מ"מ ביישובי' אפי' מנהג ליכא, ולפי"ז דעתו להתיר אפי' קבלה ממש או באיזה פשרה בדרך השלו' וידוע לכל כי הרב הגה"ק מו"ה הילל ל"ש זצ"ל עשה כן במדינת זיבענבירגען שהי' שם רק ד' רבנים והוא הושיב רבנים בקהל וקהל אפי' במנין של ל' בע"ב ולא השגיח על דברי רבני הגליל באמרו כי קשה להאמין אשר הנשים בהזדמן להם שאלה באו"ה יאמרו כי כבר הי' להם כיו"ב והותר להם שוב בלא שאלה ורבו המכשולות עי"כ חלילה, והנה בשו"ת מרן חת"ס חיו"ד סי' רכ"ז נראה ג"כ דעתו דשם הי' עובדא שהמכתב שטר בין הרב ובין אנשי היישוב אשר בחומר' שבועות ושאר חומר איסורי' נתקשרו שלא לקבל מו"ץ בלא דעת הרב והאריך בפלפול עצים אם כתיבה כדיבור דמי לענין זה ומסקנתו דהוה כדיבור ומ"מ ביקש מהרב דאם המ"ץ אשר קבלו ראוי והגון לא יהי' אכזרי למנוע טובה אשר יאתה לו, ועכ"פ משמע דבלא שטר הנ"ל לית דין ודיין לעכב עליהם דאל"כ למה לא הזכיר מזה, והנה לענין אם איסורו של הרה"ג נ"י קיים או לא הסברא לפי"ד החת"ס בסי' קס"ג הנ"ל שהוא משום יגדיל תורה ויאדיר וקנאת סופרים הסברא נותנת שהוא מצוה ועוד משום שלא יהא חששא לפי"ד מע"כ וי"ל במ"ש ביו"ד סי' של"ד דאם גזר הרב אפי' בתוקף ועוז וא"א לתלמידים לקיים אין הגזירה חל ול"צ לקיים והטעם אפשר דהוה כדבר שאין הצבור יכולין לעמוד אלא שבזה אין אני מבפנים וצריכין להציע הדבר פני גדולי רבנים הקרובים עד כמה המרחק ואם יש מקום לחוש למכשלות וגם טוב הדבר לבקש עוד פני הרה"ג אב"ד נ"י וייטיב לעיין במכתבי זה אפשר דיתפייס ויתיר איסורו כמ"ש ביו"ד סי' רכ"ח ועי' בנו"ב מהדו"ק יו"ד סי' א', אוה"נ דו"ש.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה