לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רסב
בעהי"ת יום א' פ' וישב תרפ"ג לפ"ק מאד יצ"ו.
להרה"ג הנ"ל.
ע"ד שאלתו בדבר הלכה בעניני ש"ק אשר הם כהררים התלויין בשערה והוא בענין רחיים אשר מקדמת דנא תי' ההיתר שהי' לאומן מילנע"ר חלק בהקמח מכל מעטער ומעטער דהוה קבלנות וקציצה ודומה לשדה כמ"ש בש"ע סי' רמ"ג דרחיים כשדה, ועיי' בת' אהל אברהם להגאון המובהק מהרא"ש ז"ל שהי' אב"ד דק"ק קוברסדארף ומנוחתו כבוד באה"ק שם ביאר היטב צדדי היתר אף בזה"ז שאין המנהג כן בטל היתר הנ"ל והוה כמרחץ כמובן, ובלא"ה מאחר שטוחנים ג"כ לשמן בזה לא מצינו מנהג זה גם בימים הקודמי' וגם היתר מכירה מפוקפק כידוע ועיי' בת' אבני צדק, ופלא בעיני שלא הביאו בעלי תשובות דברי מרן חת"ס באו"ח סי' קי"ג שמזהיר שחלילה ללמוד היתר לענין שבת ממכירת חמץ הנהוג עיי"ש כמה טעמים לחלק, ואפי' בס' תורת חיים מהג' מו"ה יעקב שלו' ז"ל שקבץ כל הדעות ושיטות ראשונים ואחרונים לא הביא דברי החת"ס הנ"ל ע"כ לא מצאתי מקום התירא רק עצה היעוצה בשו"ת פרשת מרדכי סי' י"א וסי' י"ב שהי' העובדא בשריפת באדי"ס ובסי' י"ב במעשה אורג בבית ישראל אשר גם שם שדא נרגא בכל היתרים הנ"ל אך ורק שיעשה שותפות עם האומן והיינו שותפות ממש, אך שוב יצא לדון כיון שצריכין גם לשכירי יום אם הם משתלמי' מכיס השותפות שוב הם עושים ע"ד ישראל ג"כ כמ"ש בסי' תקט"ו והמציא לזה תיקון כמ"ש ברע"א סי' רמ"ה דבאם לא התנה דאסור גם בשותפות גוי ע"כ ישכיר לגוי חלקו או ליתן לו בקיבולת ג"כ ובט"ז ומג"א פקפקו בזה דהא ליכא התירא רק במכס ומטבע מפני הפסד גדול והוא ז"ל פי' דברי הרמ"א בסברא עמוקה דאין הקבלנות והקיבולת עצם ההיתר דהתירא הוא השותפות רק כיון שלא הותנו הוה הגוי כשלוחו ביום מלאכתו וכיון שהשכירו או נתנו בקיבולת שוב לא הוה שלוחו דאדעתא דנפשי' קעביד ונשאר היתר הר"ן דאם שניהם עושים ביחד כל יום ויום אם הגוי עושה גם בשבת לא הוה שלוחו כיון דלא רמי' עלי' דישראל לעשות ואדעתי' דנפשי' קעביד והה"ד לענין שכיר יום כיון דלגוי בשכירות או קיבולת אדעתי' קעביד עייש"ה כי דבריו נכונים מאוד ועיי' בת' מהר"ם שיק סי' צ"ו צ"ז צ"ח דגם דעתו לעשות ע"י שותפות בדרעשמאשי"ן והשותפות בין מעט בין הרבה ורק ע"ד שכירי יום דרך דרך אחר ולדברי פ"מ הנ"ל הכל ע"נ כמובן כי בטלו בזה כל ג' חששות מדינא ומ"ע וחה"ש שהזכירו האחרונים לחוש לסברת הרמב"ם כידוע, ומעתה יעשה עמו שטר המועיל בערכאות כך וכך יהא לו חלק ברחיים ובקמח הנטחן ובשמן וכך וכך יקבל מכל מעטערצענטע"ן במלאכתו ואומנתו כמובן, ואפשר טוב להכריז בביהכ"נ ולפרסם שכן כתב בחת"ס ות' אהל אברהם.
וע"ד מלאכת המכונות שהאומן לא יציית לשבות בש"ק עיי' בת' כת"ס סי' מ"א עצה היעוצה בסוף התשובה ואפשר דכאן אם בכל העולם דמלאכת המכונות היא רק בקבלנות דליכא חשש אורחים כמ"ש בנו"ב מהד"ק סי' י"ב דהיינו החילוק בין אריסות דשדה ובין קבלנות דבית אם כי בעיר פראג רובא או כול' בונין בקבלנות מ"מ בסביבותי' אינו כן ויש חשש אורחים כמ"ש בסי' רמ"ד ברמ"א אבל אריסות בכל העולם עושים כן ועיי' בנו"ב מהד"ת סי' ל"ח דמחלק אם סמוך לביתו או ברחוב גוים בחששא דאורחים ומעתה בזה כת"ה מבפנים כלומר ישאל אותו אם הוא בכל העולם או במדינה זו או רק בהזדמן בשלו ואם יש חשש אורחים באיזה מקים עומד הרחיים ועכ"פ בכל אופן יתנה עמו כמ"ש בכת"ס הנ"ל.
ב) בענין בר אווזות שחרטומיהון שחורות הלא הכל מבואר בדרכי תשובה סי' פ"ב סק"ו יש אוסרי' ויש מתירין ונהירנא כי בק"ק גראסווארדיין יצ"ו כמדומה שהי' נוהגין איסור וגם אני אינו אוכל מהן ובשאלה אינו מניח לשחוט, ומ"מ אינו ראי' דיש אולי מקום שיש מסורה ויתודע במקומות הנ"ל.
ג) בענין זהרורית בושט שנשאר לאחר גרירת השחין בפשטות יש להתיר שאין זה שינוי מראה כלל וגם אין בו ממש כמ"ש האחרונים להתיר, ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.