לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רנה
ב"ה יום ועש"ק פרשת תצא תרפ"ב לפ"ק מאד.
לכבוד ידידי הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה חיים יהודא סג"ל נ"י דומ"ץ דק"ק מאקאווא יצ"ו בעה"ח ס' מים חיים.
ראיתי מר ניהו רבה בא בחריפתא דשמעתתא בקושי' ת' מהר"ם שיק סי' ער"ב לאמר אמאי ספק נולד ביה"ש א"ד שבת נימא ביה"ש הוה כפלגא על פלגא ויצירף מיעוט מפילות דמחתך בשר בעלמא ומתרץ בטו"ט, אך מ"ש בתוספת' דטעמי' דר"א דיליף פק"נ דוחה שבת כמ"ש רש"י ז"ל במ' יומא דף פ"ה משו"ה יליף ממילה דישנו בו כרת לאח"ז ושם בתוס' הקשו חכמים מה התם בודאי ול"ס ה"נ בפק"נ וקשי' לי' לתמחשר ס' תוס' יוה"כ מ"ט באמת לר"א נימא דס' וס"ס ידחה מילה את השבת, ולענ"ד אין הפירוש מפני שאח"ז יהי' בכרת ה"ה פק"נ דאין סברא לומר בדבר שיש זמן ארוך י"ג שנה פחות ח' ימים יחשב פק"נ דא"כ יאכל ביוה"כ ח"ו מפני שאם לא יאכל כמה ימים הוה סכנה ומ"ד בגמ' ד' פ"ד ע"ב דאפי' לשבת אחרת מחללין ולא אמרינן נמתין עד אורתא היינו היאך דהסכנה לפנינו מיד אבל בנולד קטן איסור כרת אינו לפנינו כלל והפי' מפני שחייב עלי' כרת לאח"ז הוא כמ"ש הרשב"א בחי' מס' שבת פראד"מ דעביד צריכותא וקאמר ממילה לפסח לא יליף דליכא כרת ופירש"י ז"ל דקטן אח"כ וכן האב למילה בזמנו ובפ"ק מ' יבמות עביד צריכתא דלא יליף מבינייהו דהיינו פסח ומילה דאית בהו כרת ועכ"ח היינו שיש בו צד כרת לאח"ז דעכ"פ חמור ממ"ע דרבים דאין בו צד כרת וה"נ הפי' דאיכא צד פק"נ דכרת לאח"ז דמשו"ה דחה שבת בזמנו אבל לא משום עצם דפק"נ וחכמים השיבו דנימא די לבא מה"ד להיות כנדון מה שם ודאי ה"נ ודאי כנלענ"ד.
ובעיקר הקושי' בת' מהרמשי"ק עמדתי בתמיהא וכי נעלם מרבינו דברי הריב"ש סי' שע"ב הביאו בש"ש ש"א פח"י במ"ש ע"ד התוס' מ' כתובות בסוגי' דפ"פ דלא נימא דמהני ס"ס ס' אונס ס' אינו תחתיו דאונס לא שכיח ומכאן למדו הש"ך בכללי ס"ס וכן במג"א בה' פסח בכ"מ דכל שצד א' מצוי' ואין הספיקות שקולים כי"מ ס' ואמאי דהא ס' א' שקול וכפלגא אפלגא וס' ב' נימא המיעוט תצרף לפלגא כמו דאמרינן במ' יבמות ד' קי"ט דמחצה זכרים ומחצה נקבות ומיעוט מפילות סמוך מיעוט לפלגא דנקבות והו"ל זכרים מיעוטא ותי' שם בתשו' הריב"ש דשם מחצה זכרים ומ"ב בודאי בטבע העולם כי כן יסד מלך מלכו של עולם משום קיום המין ואין להמלט בשום אופן משא"כ ס' תחתיו וכי יש פלגא תחתיו ופלגא אינו תחתיו דילמא אינו כן רק ספק הוא לפנינו ואין זה כפלגא ופלגא לא שייך לומר סמוך מיעוטא לפלגא וסברתו מבוכנ' דמ"ז ומ"כ ישנו בעולם בטבע ממש דשייך לומר בי' בסמוך מיעוטא דג"כ בעולם מפילות דלהוי רובא משא"כ בשאר ספיקות דפעמים כך ופעמים כך במקראות לא שייך רובא וכשאר ספיקות משו"ה צריכי' להיות שקולים. והא בין השמשות כמ"כ הוי כשאר ספיקות וכי יש בעולם פלגא שבתות ופלגא חול ובמ' שבת פב"מ דף ל"ד דאמרינן דהוי ספק ב' ימים וס' מן היום וס' מן הלילה דהיינו שיש ספק דילמא עשה מלאכה חצי' מן היום וחצי' מן השבת כמ"ש ר"ת בתוס' שם וגם זה גופא אם הי' כן דאיכא ספק דילמא כולה מן היום ודילמא כולה מן הלילה ופשיטא דזה אינו בכלל פלגא ופלגא כמ"ש בתשו' הריב"ש הנ"ל וא"כ אין קושי' מעיקרא כמובן.
ומ"ש עוד מדברי הרוקח שהביא בש"ך סי' שע"א ומג"א סי' שמ"ג דמשו"ה אשת כהן מעוברת מותרת ליכנס לאוהל המת דס"ס היא סמא נקבה ושמא נפל וכבר העיר בזה בפרמ"ג דס' נפל אינו בכלל ס' דמיעוטא הוא ותי' דהרוקח נמי סמך ע"ד דהוה טומאה בלועה כמ"ש המג"א אלא דס"ל דמ"מ מדרבנן אסור ובחד ספיקא לא סמך לעשות לכתחילה ובצירוף מיעוט מפילות ראוי להתיר לכתחילה, ועיי' בתשו' מרן חת"ס יו"ד סי' שנ"ד דלפי מסקנתו דכוונת הרוקח דעתה לפני זמנו הוי נפל ואינו מצוו' שלא להאכילו בידים פשיטא דלק"מ כמובן:
והנני לסיים בכל חתמי ברכות.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.