אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן רמב

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רמב

סימן רמא

לכבוד הרה"ג הנ"ל

ראיתי מעכ"ת צלל במים אדירים בענין מ"ש הרמ"א ביו"ד סי' שע"ו שנוהגין האבלים שלא להתפלל לפני התיבה בשבתות ויו"ט ומ"מ אומרים קדיש וא"כ לפימ"ש בתשו' האחרונים בטעמי' דאין דין גיהנם בשבתות ויו"ט, והנה מקור הדברים בת' מהרי"ל סי' ל"ב ושם אינו מזכיר כלל טעם זה אך ורק כי בימים אלו דרך התפלה בניגון של שמחה והאבל אינו שרוי בשמחה ומה"ט אוסר גם בר"ח וחנוכה ובקריאת מגילה, והא בימים אלו לא שייך הטעם משום דינה של גיהנם שאינו בימים הנ"ל אך באמירת קדיש דלא שייך משום ניגון של שמחה דהא אומרי' כמו בחול ע"כ שפיר עבדי ועיי' בד"מ סי' שע"ו הנ"ל ואפשר ג"כ להסמיך דעיקר אמירת קדיש ותפלה נובע מה שנמצא במדרשות כמ"ש בב"י ושם ראיתי כי למד עם בנו של הנפטר לומר ברכו ברבים כמו פורס על שמע כי בימים הקדמונים נראה שהי' יסוד התפלה ע"י ש"ץ מדעת הקהל וכי כל אדם ראוי לאותו איצטלא של מעלות ש"ץ כמ"ש במ' חולין וכן קיימ"ל בסי' נ"ג, והאיך אפשר למסור הדברים לכ"ע ולאו כל הרוצה ליטול וכו' ועיי' בסי' נ"ג סעי' כ' ובמג"א שם ס"ק כ"ג וס"ק כ"ד דהכל תלוי בדעת הקהל, וא"כ לפימ"ש באו"ח סי' קל"ג דגם בקהלות ספרדים אין נוהגין לומר ברכו בשבתות ויו"ט דהכל באים ומקדימין לביהכ"נ וא"כ ל"ה מעיקרא המנהג לבן הנפטר לומר ברכו ברבים וע"כ לעת הזאת דנהגו סלסול גם לענין תפלה נשאר הדבר על מקומו ועכ"פ עיקר הטעם כמ"ש במהרי"ל וכנ"ל, ולענין אם יעמוד ביד חזקה נגד מ"ש במקומו עיי' באו"ח סי' תר"ה ובתשו' מהר"ם שיק יו"ד סי' קל"ו.

ב) ומ"ש לענין ברכת החולה והביא דברי מהרי"ל ות' נ"ש הביא' המחה"ש סי' רפ"ח ועיי' בשע"ת וע' ת' מהר"ם שיק או"ח סי' כ"ו וימצא הכל מתוקן דראוי לומר אם הוא חילה דאז יצא מכל החששי' עי"ש.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה