לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רמא
ב"ה יום א כ"ב למב"י עזר"ת לפ"ק מאד יצ"ו.
לכבוד הרה"ג חריף ובקי עצום מו"ה ישראל וועלץ נ"י אבדק"ק טיניע יצ"ו.
ראיתי מה שהעיר בצדק בכמה הלכות הנהוגי' וצ"ע והנה במ"ש ע"ד הגעלת כלים שנוהגין לחפור חפירה ושופכין רותחין וע"י אבנים מלובנים אשר כמה פוסקים אחרונים פקפקו עד"ז כמ"ש כת"ה, והנה בכאן ק"ק פה כבר נתבטל מנהג זה והגעלה נעשה במקוה ע"י בן תורה מופל' כי מלבד מזה ידוע כי אין ליתן ביד כל או"א כאשר הוגד לי כמה נשי סוברים שאי"צ הגעלה רק לפנים, וגם כי לפעמים אין החפירה גדולה כ"כ לכסות כל הכלי, וכן בק"ק סערענטש הסמוך לכאן הנהיגו האי שתא בהגעלות לפסח הכל במקוה ע"י יורה מלאה מים ומסיקין תחתי' עד שהמים מעלין רתיתה ותוחבי' כל הכלי ע"י חוט וגמי רפוי בתוך מים כמ"ש הכל בסי' תנ"ב וראוי להנהיג כן בכל הקהילות קהל ישראל יצ"ו.
ב) מ"ש כת"ה בלוקח כלים חדשים מיד אומן אם כי ישראל מ"מ אם מחלל שבת בפרהסיא אשר דינו כנכרי לכמה דברים כמ"ש ביו"ד סי' ב' וסי' קי"ט ובכ"מ שהביא כת"ה אם צריכין טבילה כמו קונה מגוי ורמז כת"ה במ"ש בפ"ת סי' קי"ג, והנה בשבילי דוד סי' קי"ט פשיטא לי' דכל הגזירות כגון בישולם ופתם וכיו"ב שייך בהם וכן דעת ת' טוטו"ד ח"ג סי' נ"ז וכ"נ דעת מהרי"א חיו"ד סי' ל"א, וחידוש בעיני שלא הביא דברי מרן חת"ס ח"ו סי' נ"ו וסי' פ"ג אשר שם כתב להדי' דגזירת י"ח דבר שייכי' במומר שנטמע בין הנכרים שיצא מן הכלל ולא במומר לע"ז או לחלל שבת והוא בתוך בנ"י, ודברי המרדכי בפ' החולץ בשם הגאונים דס"ל דמומר אין זוקק ליבום והובא דבריהם בטור וש"ע אהע"ז סי' קנ"ז ג"כ אינם נאמרים רק במומר שנטמע בין הגוים עיי"ש, ובאמת תמוה בעיני הלא בטור סי' ע"ד שהביא הי"א בבה"ג הם כוללי' מומר סתמא וגם מומר לחלל שבת לענין תפיסת קידושין דהוה כגוי ועי' בת' נוב"י מהד"ת סי' פ' שכתב דלית דחש לי' לי"א שהביא העיטור כמ"ש בש"ע סי' מ"ד דקידושיו קידושין גמורים ובאמת חולקין בזה אחרונים קדמאי בת' מהר"י מינץ סי' י"ב ס"ל דמ"ד בפ' החולץ דף מ"ז ומ' בכורות דף ל' דגר שחזר לסורו קידושיו קידושין היינו רק מדרבנן בחששא ורק דשינת' דכל זה נאמר במומר שיצא מן הכלל לגמרי כ"כ בשם א"ז ובת' מהרשד"ם אה"ע סי' י' הוסיף לומר דמ"ש חזר לסורו היינו בשאר עבירות אבל לע"ז וח"ש בפרהסיא ה"ה כגוי וס"ל ג"כ דמ"ש הרמב"ם בפ"ד מה' אישות דקדושיו קידושין היינו ג"כ רק מספיקא:
וראיתי בתשורת ש"י מהד"ת סי' ק"ג שכתב לענין טבילת כלים שקנו מן המשומד דצריכי' טבילה ולדעת תשו' מהר"י מינץ ומהרשד"ם הא הוי כגוי ולשיטות הראשונים דמ"מ ישראל הוא לענין קידושין אי"צ טבילה ולדעת מהרי"מ והרשד"ם אם חוזר בתשובה צריכין כליו טבילה, דהנה ודאי בלא ברכה כיון דתלי' במחלוק' ובפרט לפימ"ש בנוב"י הנ"ל לפי פסק הש"ע הקידושין ודאי, ומעכ"ת דעתו דתלי' אם הוא עצמו צריך טבילה כמו גר והביא עד"ז דברי קהלת יעקב בשם הרדב"ז, והנה ברמ"א סי' רס"ז סעי' ח' וכן בסי' רס"ח סעי' י"ב פסק ג"כ במומר דצריך טבילה מדרבנן ועי' בשלה"ק ה' תשובה שהביא הירושלמי דבכל איסורין אפי' בקטנים צריכין טבילה, והנה בנ"ז אפשר די"ל דהוה כמו ס"ס דילמא כדעת הרמב"ן והרשב"א דישראל גמור בל"ס אפי' למ"ד דקידושי' רק לחומרא ומדרבנן דילמא בדעת מהרי"מ בשם א"ז וכדעת חת"ס דרק מי שנטמע בין הנכרים ויצא מן הכלל לגמרי אבל לח"ש בפרהסיא אין בו גזירה י"ח דבר הה"ד לענין טבילת כלים, מ"מ לענין מ"ש בחכ"א שהביא כת"ה היינו בפועלים נכרים והבעלים ישראלים ה"ה לכאורה ס"ס להיפך דילמא כדעת הריצב"א דתלי' באומן ואת"ל כדעות דתלי' בבעלים כמ"ש המחבר דילמא הוה דינו כגוי וגם י"ל להיפך הס"ס כמובן, וא"כ בכלי מתכות יש להחמיר דהוה מה"ת לשיטות הרבה ובכלי זכוכית דהוה דרבנן אפשר לסמוך כהנ"ל.
מ"ש בשם תשו' מהר"י הלוי לענין טבילת כלים בשנתגייר וכבר הבאתי דברי ת' תש"י דגם במשומד שעשה תשובה כליו צריכין טבילה, ובדרכי תשובה ח"ג סי' ק"כ הביא בשם חדרי דעה בגר שנתגייר שלא נמצא בפוסקים, ומ"ש כת"ה ע"ד מדברי א"ז הלא מחליקה גדולי ראשונים הוא בפרשת דרכים דרך האתרים והביא דברי הרמב"ן פ' אמור דס"ל דמזמן שנכנס אאע"ה בברית דינו כישראל, וצל"ע ממ"ש בפ' גיה"נ לענין גיה"נ הלא מבני יעקב נאסר דלא שייך בהמה טמאה והשיבו חכמים בסיני נאמרה עיי"ש בפיה"מ להרמב"ם ועיי' בתשו' מהרי"ט לענין אמירת לזרע יעקב והדברים עתיקים, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.