לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רכח
בהי"ת יום ועש"ק פ' יתרו תרע"ב לפ"ק.
שוכ"ט על ראש חביבי כבוד הבחו' החו"ב יו"ש בנש"ק כש"ת מו"ה עקיבא קארניטצער נ"י (כעת הוא הגאבד"ק טאלטשווא)
ראיתי דבריך שנונים ומלובנים וראיתי מ"ש ע"ד ברוך טעם במ"ש לתרץ הקושי' לדעת רש"י ז"ל דכבוש במים דכמבושל אינו רק מדרבנן א"כ מ"ק בגמ' בכ"מ דבב"ח חידוש הוא דאי תרו לי' וכו' והא מה"ת בכל איסורין כן הוא ותי' דבכל איסורין ג"כ כבוש כמבושל רק דאמרינן קמא קמא בטל משא"כ בב"ח דהוה היתר ולא בטל הי' מה"ד לאסור ועכ"ז דוקא דרך בישול זהו חידושו, והקשה מעכ"ת א"כ בגמ' מ' בכורות דף ו' מה פריך בגמ' דאיצטרך לא תבשל משום דרך בישול למעט כבוש ולעולם חלב אסיר ולדברי הגאון הא עכ"ח חלב מותר דאי אסיר ל"ל לבשל בכ"א דינ' ורק בב"ח צריך קרא משום דהוה היתר וא"כ מוכח כנ"ל, והנה שם לא ראיתי דהגמ' מקשה כן רק הקושי' שם דצריך משום איסור בישול כלומר דלוקה על בישולו אבל למעט כבוש לא נאמר שם. לבד מזה אין זה הוכחה דאיצטרך ל"ת למעט כבוש וכי רק כבוש ממעטי' הא ישנו גוונא דיאסר ע"י מליחה ובבשר שמן כולו אסיר אלא דממילא ממועט ג"כ כבוש דכל שאיני דרך בישול מותר מה"ת וא"כ מה הוכיח דילמא צריך למעט מליחה או בדרך אחר שיכול להתבלע ע"י דבר חריף או בתערובות לח, ועוד לפי"ד האחרונים דדרך טיגון דהיינו בצלי ושומן מותר והכל נלמד מלא תבשל שאינו דרך בישול א"כ אין כאן הוכחה כלל דלזה ג"כ צריך מיעוט מדרך בישול, קושי' ב' כבר עמד בזה הראש יוסף עיי"ש ויפה דברת לתרצו.
וע"ד קושי' ג' בדברי תוס' פסחים כ"ד דלהכי לא ילפינן מנותר לבב"ח שאסור בהנאה דחולין מקדשים לא ילפינן והקשה מחולין דף פ"ה דיליף ר"מ שחיטה שאי"ר משחוטי חוץ ור"ש פליג דחולין מקדשים לא ילפינן ור"מ דבקדשים נמי שייך או"ב אלמא היאך דאיכא בקדשים שפיר ילפינן וה"נ איכא איסור בב"ח בקדשים ושפיר נילף מקדשים ג"כ, ולענ"ד לחלק דאיסור בב"ח הוה איסור מגופ' שאסור באכילה ובהנאה משא"כ או"ב אינו רק איסור גברא וכמ"ש בת' חו"י לענין דשיל"מ ופשיטא דבב"ח נוהג בקדשים לענין אכילה וכי נתיר כל איסורי אכילה בקדשים ורק משום אחע"א דנין בי' לענין חיוב וכמ"ש בתוס' רפכ"ה דקמשמ"ל אחע"א ועכצ"ל כן לחלק כמ"כ, ועוד דשאני לענין או"ב דיליף ר"מ משום דעכ"פ כבר נוהג איסור או"ב בשחיטה ראוי' עכ"פ ורק לענין שחיטה שא"ר יליף לזה שפיר קאמר דאו"ב נוהג עכ"פ בקדשים ונילף לענין שחיטה שאי"ר משא"כ לילף איסור חדש לגמרי שפיר קאמרי בתוס' כנ"ל.
מ"ש על דברי כו"פ לענ"ד דאין זה מוחלט דהפסד קדשים רק מדרבנן בפרט לפי מ"ש בתוס' מ' זבחים ד' צ"ז שע"י שריפה דגומרא מתבטל מכזית של אכילת ק"פ זה ודאי מה"ת והראי' לדברי הכו"פ מתוס' מ' שבת פראד"מ ד' ק"ל שהקשו לר"א למה מתיר להוציא איזמל למול אם אפשר להביא' דרך גגות וקרפיפות דהא אפשר לקיים את שניהם והא גגות וקרפיפות איירי בלא עירב' והוה איסור דרבנן ומה מקשה התוס' ש"מ דאיסור דרבנן אינו עושה אי אפשר וכדברי הכו"פ, או"נ דו"ש
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.