לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן רכד
הנני במודע כי יק"מ בא לידי והייתי ממתין ומצפה עד כי יצא לנוגה משפט השפריט הידוע מפי חברה מחה"ד, והנה ע"ד דברי חרמת שלמה סי' תס"ז העירני הרב הג' מהר"ש ג"ב נ"י דומ"ץ דק"ק מיהאלאוויץ נ"י והצעתי הדברים פני הגאון אב"ד דק"ק ווייטצען נ"י והשיב לי בארוכה, ועיקר דבריו כי שאני בנידון זה שנעשה בהשגחה לשם פסח ועובדא דחכ"ש הי' רק ידוע מלאכת הראם באינדיען בלי חשש חמץ, והנה לפי דעתי שהייתי בשוא"ת לאסור מפני גדר ותקנה הידוע הי' מפני ב' טעמים א' שלא יהי' כשני תורות אלו אוסרים מפני התקנה ואלו מתירין לפי דעתם שאינו בכלל התקנה כמש"א בקיבוץ הועד בפעסט, טעם ב' מאשר ידוע אשר גם בני תורה קשה לשמוע להם לאסור דבר מפני גדר ותקנה והי' דברי עם בני תורה יר"ש מק"ק פה והשיבו לי כן מפני מה יאסור עליהם דבר מפני גדר ותקנה בזמה"ז אין לנו רשות רק בבירור חששא, (וידוע כי בגלילת העדיעלאך בלא זה מחקי המדינה מצווי' ועומדי' שלא להשתמש בתערובות השפריט כיינות בין לבעלי הכרמים בין לבעלי סוחרים ומי שנתפס ע"ז עונשו מרובים כידוע) ובן תורה א' אמר לי אם אביא באיזו איסור על השפרי"ט הנ"ל יארע כן כמ"ש בשומן קויקא"ס אשר מתחילה אמרתי ליחידי סגולה שלא ליהנות מקויקי"ס כי מרננים אחריו ואח"כ לכמה שנים אשר הי' הרעש בקולות וחשדים על הנ"ל שמערבין בתוכו חלב ושומן איסור וכאשר נשמע גם במ"ע הייתי מכריז ע"י פתקאות בביהכ"נ וביהמ"ד לאסור לחלוטין לכל בר ישראל ועוד מעט איזה ימים שנסעו לפאבריק הידוע מורים ורבנים נ"י ובאו בדרך קצרה והשמיעו קול בכל אתר ואתר שכשר וכשר בלי שום חששא וחששא והי' לשחוק בעיניהם מה שאסרתיו וגם בימים אלו סיפר לי איש יר"ש בתמימות כי הי' בפאבריק של קויקו"ס המעולה בעיני הבריות וראה כתישת הקייקו"ס שנשפך ממנו כשמן ומים עכורים ושאל להמשגיח היאך נעשה אח"כ גוש קשה, וזה נעשה ע"י איזו דברים בחדר סגור ומסוגר פני כל והשיב לי אם לא אכל מקויקו"ס עוד כן יעשה כל הימים ועתה נתפשט להיתירא אפי' בין יחידי סגולה כידוע.
וא"כ הי' דעתי בנ"ז לבא בדרך הלכה והוא עפ"י מש"כ בתשובת מהרי"א באו"ח סי' קל"א שהי' נשאל לפניו כעובדא במשקה הנקראת באראוויטשק"ע שנעשה לש"פ להמשיך קנה מיוחדת מדאתפפקעססעל של אפארא"ט שפיריטו"ס ס"ח לחדר המאשיען של הבארא וויטשקיע אשר יבשל המאשיען והשיב כי מפני זה הוא בעצמו ובכבודו נסע לבעל אפארא"ט אשר הי' אומן ג"כ בזה והראה לו באר היטב עין בעין ונתברר כי הדאמפפקעססע"ל מוציא ומכניס א"כ יש בהקעססעל הנ"ל תערובות חמץ ואסור מדיני' וכן נראה בנ"ז ג"כ הקעססעל א' משתמש לתרווייהו, ועוד התבוננתי מזקנים גדולי הדור ז"ל שלא הניחו להגעיל שום מלאם אפארא"ט לסליגאוויטץ ש"פ מפני כלים וכלים שונים והקנים המתגלגלים סביב סביב, ודכירנא כד הייתי בק"ק מ' טעלעגד שהי' עושים שליגאוויטץ ש"פ ע"י שלאנגענקעססעלי וחקרתי אם לא הי' להם איזו שנים עושים יי"ש של חמץ ביורות הנ"ל והשיבו לי כי כמו עשרים שנים לפני זמן הנ"ל כן הוה ויען כי ראיתי אשר בתוך השלאנגען קנים אין הרותחים מגיעין לשם רק כפושרין וגם אין שופכים רק כמו צירצור קטן ע"י שנתהוה המים לדאפף וכתבתי עד"ז לגדולי הדוד ז"ל איך אפשר לצאת ידי הגעלה בקנים הנ"ל והשיבו להדר אהתירא לצרף שיטת הח"ץ כי שהיי' י"ב חודש מפיג הטעם גם בנשתמש ברותחין כידוע (ועיין בספרי ח"א סי' מזה) וגם שאר סניפים שהי' מגעילים כמה שנים שנה בשנה והקנים הסובבים דרך עקלתון הוא מועטא ואפשר דבטל בששים וכל זה לא שייך באפארא"ט הנ"ל ע"כ הודעתי לשלוח ב' מורי הוראה מטיבי צעד יודעים ומבינים בטוב האפאראטין לראות כל והאיך יצאו ידי הגעלה ולחקור אחר שטר שנעשה בינו ובין האקציע"ן גז"ש אם הוא דרך שכירות וחכורות שלא יהי' נגד התקנה ג"כ ובאופן זה היו הדברים נשמעים יותר לפענ"ד.
וזה היום אשר בא לידי מכתב עוז מהרב הגאון הצדיק אבדק"ק או"ד שליט"א לאסור איסור בכחו הגדול הראש דחברה מחה"ד והנה שמחתי כי לא צריכים לדידי ובל"ס דבריו הקדושים יעשו רושם ביתר עוז לשמוע דבריו והנני מוכן לקבוע פתקא הנ"ל בביהכ"נ ובבהמ"ד ואין אחרי דבריו כלום וערעור או הרהור ח"ו ותקותי כי בעזהי"ת יתבטל כל מלאכת שפריט הנ"ל ע"י מכתב פתשגן הכתב ההוא כ"ז באתי לצאת י"ח ממ"ש בברכות ד' ל"א ע"ב בפרשתא דחנה עיי"ש.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.