אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קנה

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קנה

סימן קנד

בעהי"ת אוליי ועש"ק פ' תרומה תער"ה לפ"ק מאד יצ"ו.

שוי"ר על ראש ידידי היה כבוד הרב המאוה"ג חריף ובקי עצום יראת ה' אוצרו בנש"ק כשית מהו' יחיאל מיכל הכהן נ"י דומ"ץ בק"ק אויוואראש יצ"ו.

עתה באתי בס"ד ע"ד אשר העלה בספיקא במ"ש הראשונים לענין הלכה בדם שבשלו או שמלחו ומ"ש בפרמ"ג בכ"מ לענין כבוש וכבר הביאו דברי מהרש"ל דהוא מה"ת, ונסתפק למעכ"ת מהו לענין בישול בחמי טבריה וכוונתו ודאי כיון דלענין שבת וכן לענין ק"פ לא הוה בישול, והנה כל עצמ' מחלוקותן מדברי הגמ' מ' מנחות דף כ"א והא שם אפי' בקפאה בחמה הי' פטור אי לאו דהדר, אלמא דלא תלי' במה שהוא בישול לענין שבת דבישול בחמה ודאי לא הוה בישול במלאכת שבת כמ"ש בפ"ג דמ' שבת ועיקר תלי' אם ראוי להקרבה עייש"ה:

ב) וראיתי מה שהאריך והעמיק כת"ה ע"ד שו"ת אבני צדק יו"ד סי' כ"ב במ"ש שלא לסמוך ע"י גוי להביא ב' ושטין להמורה ולהאמינו דאפי' מסלפ"ת לא מהימן כיון שיודע שהאיסור והיתר תלוי בי' לא הוה מסל"ת כמ"ש ביו"ד סי' ס"ט וסי' צ"ח, ודעת כת"ה דעכ"פ בשעה שמביא לית כאן איסורא כלל כמ"ש בתשו' מהרמ"ל בושט שנאבד דכשר וסמכינן ארובא וקיל מבדיקת הריאה כמ"ש בתשו' בי"א ותשו' מהרי"א וכמה אחרונים, וכיון שאז נאמן שוב אפי' אם א' מהושטין נטרף ג"כ נסמוך ע"ד כיון שנתחזק עפי"ד וכמ"ש הרמב"ם בה' סנהדרין ושגגות לענין עד א' שנתחזק עפי"ד אפי' לענין מלקות שאח"כ, ולענ"ד יש לחלק בין הנושאים דשם עכ"פ יש כאן תורת עדות דאפי' בע"ד וקרוב דישנו בתורת עדות במקום אחר כמ"ש במ' שבת ר"פ ראד"מ ואפי' אשה ופסול מ"מ לענין איסורין עדותן עדות שהאמינתן תורה, אבל גוי שאין כלל בתורת עדות כמ"ש במ' יבמות דף קכ"א דאפי' רק כוון להעיד אינו נאמן ורק במסל"ת דאז אינו מטעם עדות אלא מטעם שידעינן דאינו משקר והדבר אמת כמ"ש בתשו' הריב"ש סי' ק"פ וכמ"ש הרמב"ם פי"ג מה"ג ובל"ז אינו נאמן לא לאיסור ולא להיתר לא שייך בזה לומר דנתחזק עפי"ד כיון שאין כאן עדות כלל לא לשום צד הוה כמו בנמצא ב' ושטין ולא ידעינן האי מזה והאי מזה ואם לא נבדק נתבטלה התקנה ואם יבדק ונמצא א' טריפה ע"כ הוה כשאר ספיקות להחמיר, ואפי' באופן שנאמן הגוי היינו היאך דהוה מסל"ת כגון גוי שלא ידע מנהגן ש"י בבדיקת הושטין ג"כ נראה דלא שייך בזה סברת הרמב"ם כיון דאינו מטעם עדות והראי' דבאה"ע סי' י"ז סעי' ט"ו בגוי מסל"ת דהיינו בלא שאלה דאם שואלין אותו אח"כ לחקור היטב דפסק המחבר דהוה שפיר מסל"ת והביא הב"ש בשם תשו' מהרשד"ם דדוקא באותו מעמד מהני מסל"ת כזה ולא לאח"ז, ואי הוה שייך בזה סברת הרמב"ם הנ"ל איפכא מסתברא דלאח"ז הוה מוחזק ואתחזק ביותר כמ"ש בפוסקים לענין סוקלין ושורפין על החזקות דבעי ל' יום עיין ש"ש והדברים עתיקי'. לבד מזה מעיקרא פריכ' דהא אית' בסמ"ע ח"מ סי' ל"ה ס"ק י"ד דמסל"ת לא מהני בדרבנן רק היאך דעיקרו מדרבנן כגון תחומין וכיו"ב אבל בעדות קיום שטרות צריך להעיד אחר עמו משום דעי"כ מוציאין ממון והוה דאורייתא וכל היכא דהוה צד דאוריית' אינו נאמן לבד, וא"כ הכא מעיקרא הכי הוה דנאמין לו במ"ש על בדיקה שלאח"כ בהמצא אח"כ א' מהם טריפה דהוה ודאי צד דאוריית' בזה אין תקנה להאמין, אך אם נקשרו הושטין על כל אוזא ואוזא בפני השו"ב דודאי בכוון עשה כהוגן ושוב לא נחוש לחילופי' כמ"ש מעכ"ת דלא חשוד להכשיל בלא הנאה, וגם מסברא כאן נמצא וכן הי' כנלענ"ד:

ואיידי דאיירי בהאי ענינא באתי להעיר במ"ש מדברי תשו' מהרי"א סי' ע"א דהוכיח מדברי מג"א סי' תל"ז דנקובת הושט לא מקרי אתחזק איסורא דאל"כ מאי קאמר דלהכי לא בדקינן אחר י"ח טריפות וסמכינן ארובא דליכא חזקה כנגדה משא"כ בדיקת חמץ וכיו"ב, ואם נאמר דמקרי אתחזק איסורא נבדק עכ"פ הושט והגרגרת ש"מ כדברי מרן חת"ס סי' כ' ובכ"מ, ולענ"ד לפימ"ש בחת"ס סי' כ"ד בעצמו לתרץ קושי' הרשב"א על התוס' מ' בכורות דמה יתרצו על חששא דנקובת הושט דנימא סמוך מיעוטא לחזקה ומתרץ דודאי אם דנין על סתם טריפות של כל הטריפות הכל בכלל מיעוט סתמא אבל אם אין לחוש משום שאר טריפות משום דליכא חזקה נגד רובא ורק משום נקובת הושט לבד דאתחזק איסורא שוב איני רק מיעוטא דמיעוטא ולא חיישינן לי'. וא"כ הה"ד דלענין בדיקה אחרי נקובת הושט והגרגרת י"ל כן ואין ראי' מדברי מג"א הנ"ל כמובן:

ובעיקר הסברא אם זה מקרי אתחזק איסורא ונ"מ ממ"ש הש"ך סי' קל"ז או להורות לעצמו לענ"ד אין לדחות דברי התבו"ש וכו"פ וכן בפרמ"ג דודאי אם נקובת הושט הוה נבילה ממילא אתחזק איסורא דשאינו זבוח אלא שיש לחלק בין חזקה לחזקה עפי"ד המהרי"ט סי' מ"א דישנו חזקה המכריע וחזקה שאינה מכריע כגון דבר שהי' מעיקרא כך וכך כמו נגע מהיכא תיתי דאשתני ענינו מכמו שהי' מקדמת דנא הסברא נותנת דנשאר כמקדם וחזקה שאינה מכריע היינו רק שאינן מוציאין הדבר ממה שהי' כמו אלמנת עיסה בפ"ב דמ' כתובות וכי משום חזקת כשרות נימא דהי' הגט קרוב לה או משום חזקת פנוי' או משום חזקת היתר לשוק בפ"ב דמ' יבמות וכי איזה צד מכריע לומר שהי' הגט קרוב לה או לו רק דגזה"כ הוא שלא להוציא דבר ממה שהי' מקדם היינו שמחלק בין חזקה דדינא כגון חזקת כשרות לחזקת הגוף והסברא כמ"ש ועיי' בשערי תורה סי' א'. ועיי' בחוו"ד ה' טריפות וזה החילוק שבין חזקת שאינו זבוח לענין מומחין ושאינן מומחין דודאי כיון שצריך ידוע ומומחה לשחוט כהוגן חזקה שאז מכריע שלא נעשה מעשה כהוגן, וכן לענין בדיקת חמץ ודאי הסברא להכריע שלא נעשה מעשה. אבל נקובת הושט ניהו דהוה נבילה וממילא הוה שאינו זבוח אבל מהו הסברא להכריע משום דהבהמה הוה שאי"ז ע"כ ניקב הושט והוה חזקה גרוע כמ"ש המהרי"ט וע"כ י"ל בפשיטות דבחזקה כזו סמכינן ארובא כשאר טריפות דאי"צ לברר אבל במקום ריעותא ושאר ספיקות או לענין להורות לעצמו לענ"ד כדברי התב"ש כו"פ ופרמ"ג כנלענ"ד:

מ"ש מעכ"ת ע"ד ט"ז והנה אין זה סתירה רק קושי' מדברי התוס' פ' השוחט שהביא אבל לענ"ד דברי הט"ז אינם נאמרים רק בשניהם אדומים או לבנים למאן דמטריף כיון דהחולי נתפשטה כ"כ אז י"ל דנלקה גם העור שני משא"כ לענין נקב בעלמא לא מצינו כיו"ב דוק בדברי הרא"ש בסוגי' דושט ועד"ז סובבים דברי הט"ז, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה