לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קנד
ב"ה יום ג' ה' תשרי תרס"ז לפ"ק מאד יע"א.
בין כסה לעשור החתימה לטובה יגמור על ראש ידי"נ ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסים צדיק וטוב וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה פינחס סג"ל בילליצער שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק סערעננטש יצ"ו.
אחרי ברכות מודים דרבנן פני הדר"ג הנני מודע ומודה ברב תודה מאשר גדולתו שם ענותנותו בהקדמת מילי דברכתא דשתא חדתא ונענתי ראשי לברכת צדיקים כן יוסף ויתן לו משמים א"פ ונזכה עם כל אחב"י לראות מורה לצדקה בקרב הימים ויראה בראש שמחת עולם על ראשינו כיה"ר:
וע"ד אשר כבדני בראש דברי' בסוגי' ע"ד מהרמ"פ שהביא במג"א סי' תקפ"ח דבריו נכונים מאוד כי הדמיון עולה יפה מהך דכריתות דף י"ד וכמ"ש הר"ן במ"ד בהך דאין עולין באילן וכו' ובגמ' משום דיו"ט עשה ול"ת ופי' הראשונים דחכמים עושין דבריהם כשל תורה דלא דחי עול"ת הה"ד שבות דרבנן, וא"כ ה"נ כמו דמצינו ביוה"כ דדידי' דחי דשבת לא דחי הה"ד בזה, ואפשר זהו שדייק הרמב"ם בפ"ב מה' שופר דמדין נימא דיבא עשה של תורה וידחה שבות דרבנן ול"ל הסבר זה אלא דק"ל דתיפוק לי' משום מתקן כלי שיר ע"ז קאמר דמהדין גם השבת הי' נדחה בדרבנן מעשה של תורה וסברת הדר"ג אפשר דס"ל כמ"ש באחרונים כיון דילפינן בשלהי מס' ר"ה גז"ש דשביעי שביעי לענין מנין התקיעות ודיני שופר הה"ד דנילף לענין דחיי' דתק"ש ביוה"כ של יובל דוחה שבת וא"כ הה"ד בתק"ש בר"ה וא"כ דמסקינן דהך דת"ש אסמכתא היא דהא תק"ש אינה מלאכה כמסקנת רבא בגמ' מ"מ הא כל רצונו רק לענין שבותי דרבנן למסמכינהו, ואפשר ג"כ לומר כס' הר"ן ג"כ כיון דחזינן דיוה"כ שחל בשבת ג"כ נדחה כהך דכריתות תו לא החמירו חכמים זה לענ"ד בדעת הרמב"ם, ובסברת הדר"ג יש ליישב היטב קושי' האחרונים במה דבעי ר"ה דביוה"כ של יובל בעי עכ"פ זמן ב"ד ולדידן דיש ערוב והוצאה ליוה"כ מה אולמא דשבת מיוה"כ גרידא ומזה קשי' לס' מהרמ"פ ולהנ"ל ניחא דיוה"כ לעצמו דוחה משא"כ לענין שבת ונכון ב"ה:
וראיתי במהרא"מ בביאורי' לסמ"ג דמקשה ג"כ קושי' מהרמ"פ דנימא כמו אין עולין באילן דאין עשה דוחה לתו"ע בדרבנן ותי' דשאני התם דאינו בעידנא משא"כ משום השמעת קול דהוה בעידנא ומקשה תו לנפשי' א"כ מה מועיל משום גזירה דרבה דס"ס הוה ג"כ בעידנא ולדחי והניח בצ"ע, ולענ"ד אין בידי להבין דה"ק דשאני התם דגזירת השמעת קול אינו משום מצות תק"ש דהא בכל שבת ויו"ט נאסר בפני עצמו ועכשיו פוגעים אהדדי ושפיר נימא דדחי בעידנא כשאר עדל"ת אבל הכא הא כל עצמה הגזירה משום המצוה דבהיל כמ"ש המפרשים וא"כ מה זה דנימא דידחה דזהו מ"ש חכמים דלא ידחה ובידם לבטל בשוא"ת וכי לא מצינו כיו"ב מדאורייתא דאין עדל"ת בכמה דוכתי בנין ביהמ"ק ביו"ט מילה שלב"ז וכו' כנלענ"ד, והנני בזה"ז בטרדות רבות הן במילי דמתא ה"ה מילי דשמיא וד' יזכנו לעשות תיקונים וכווני' כרצון אבינו שבשמים ואחתום בכל חותמי ברכות כא"נ הטהורה ונפש ידידו.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.