לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קמז
בעהי"ת אול"י ב' פ' תבא עטר"ת לפ"ק מאד יצ"ו
כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספש"צ ידידי כבוד הרבני החריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה יצחק ליב גראסמאן נ"י אבן יקרה בק"ק סערעננוש יצ"ו.
הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ונהנתי מזיו אורה זו תורה אשר יקר בזה"ז וראיתי מ"ש ע"ד התוס' בחולין דף ק"מ מ"ש בצ"ע בבהמה של עיר הנדחת אם הקדישה לקרבן והקריבה אם כשר הקרבן כיון שעומד לשריפה ופי' מהרש"א דחקירת התוס' משום דעומד לשריפה נאמר כתותי מכתת שיעורא וע"ז העיר כת"ה דכמ"ש לא שייך רק בדבר שצריך שיעור כמפורש בשופר לולב ואתרוג אבל בהמה לקרבן האיך נמצא בי' איזה שיעור, והנה לולא דברי מהרש"א הי' מקום לומר לדברי הר"ן פ"ב דמ' גיטין בכתבו גט על איסורי הנאה ולא אמרינן בי' דיפסל משום כתותי מכתת שיעורא דלא נאמר בי' שום שיעור ומ"מ באיסורי הנאה שצותה תורה לבער מן העולם דהיינו מה שנאמרו במס' תמורה דף ל"ג ע"ב שהם מן הנשרפין גם בגט שלא נאמר בי' שיעורא מ"מ פסול דכמאן דליתנהו הוה למ"ד כל העומד לשרוף כשרוף דמי, א"כ בעה"נ דכתיב בקרא כל שללה וגו' ובעי שריפה וביעור מן העולם גם בבהמה לקרבן אם כי דלא בעי שיעורא לא יהי' כשר דכמאן דליתנהו דמי כמובן:
אלא שלא אדע מהיכן פשיטא לי' למעכ"ת דלא בעי שיעורא בקרבן דהא עכ"פ צריך הקטר אימורים ושיעורי' בכזית דוקא כמ"ש ר"י בפסחים דף ע"ט דכל שנשתייר כזית חלב וכזית בשר זורק את הדם ועיי' במ' זבחים דף כ"ח ודף ל' דבעי רבא חישב לאכול יותר מכדי אכילת פרס אי מדמה לי' לאכילת מזבח עיי"ש ובמ' מנחות דף כ"ו ע"א וע"ב דיש מחלוק' ריב"ל ור"י אי יש הקטרה פחות מכזית וקיי"ל כריב"ל דאין הקטרה פחות מכזית ועיי' בדף ניח מחלוקת אביי ורבא ובתוס' שם, ובמ' מעילה ד' ט"ו פירש רש"י ז"ל דיליף אכילת מזבח מאכילת אדם מקרא דואם האכל יאכל דילפינן מיני' שתי אכילות אכילת אדם ואכילת מזבח ולא כבד לענין מחשבת פיגול דכן הוא לענין הכשר זריקת דם, א"כ משמע להדי' דלא חשוב קרבן אם אין כאן כזית לאכול וכזית להקטיר ובעולה שניהם מצטרפין כמ"ש במנחות ומ' מעילה שם, ואם כן דברי התוס' על נכון גם לפי פי' המהרש"א כנ"ל:
ב) וע"ד דקדוק הלשון במ' ביצה פ"ה במתניתן דלף בלשון בני אדם דלף בפת"ח תחת הלמ"ד וקרא בפי משכיל דלף בסגו"ל אמת הדבר כי במשלי סי' ז' כתוב בסגו"ל תחת הד' ול' ורק בדבוק ונסמך נקרא בפת"ח כמו סגן הכהנים בפת"ח שדבוק לתיבת כהנים ובנפרד נקרא בסגו"ל, אלא שראיתי בס' עץ אבות להגמהר"י עמדין ז"ל שכתב בפ"ג גבי ר"ח סגן הכהנים שנקוד סגן הכהנים בסגו"ל גם בנסמך דשני סגו"ל אינו משתנה והא ארץ ישראל ארץ מצרים ג"כ כך נקרא בין בנפרד בין בנסמך, ותיבת גחלת לענ"ד אין התי"ו מן השורש דאם כן לא הי' נחסר בלשון רבים גחלים כמו במשלי סי' ו' והא דלת אינו חסר תי"ו כמו דלתים וכן דלתות בלשון מקרא ד"ה ב'. והנה ידוע דבמ' חולין ד' קל"ז אמרינן לשון תורה לחוד לשון חכמים לחוד וכן כיו"ב:
וראיתי מ"ש כת"ה בדברי מטה אפרים דברים כנים ודברי השלה"ק וכן דברי חי"א ידועים ועיי' בסידור יעבי"ץ, ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד.