לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קמה
בעהי"ת.
הנני ע"ד תקנות החברה כאשר נדברנו יחדיו ע"ד תקנה אות א' (שלא לילך על שמחה אצל מי שנותן את בנו או בתו לבית לימודי זרים) ונתברר עפ"י רוב דעות מ"ש בכלל חוק המלכות אבל יותר מזה כלומר ארבע לא ידעתי רק אם יעשו כמ"ש רק שלא בפומבי:
ואח"כ בידם להוציא מן הכלל מה שהוא סעודת מצוה כמו שמונה והולך בת' חוות יאיר סי' ע' הביאו בפ"ת ליו"ד סי' רייז ס"ק ט"ז והיה סעודת ברית מילה, וסעודת נישואין אפי' בת ת"ח לע"ה בזה"ז אך ורק שלא יהי' שם קלות ראש דאל"כ צריך למנוע ואם מנה שלא הי' בדעתו שיהי' כן צריך לעמוד ולחזור ממסובה הנ"ל, לילה שלפני המילה לא הוה סעודת מצוה שאינו רק מנהג אבל מ"ש בליל ש"ק שקורין ליל זכור פסק בתה"ד דהוה סעודת מצוה, סעודת שידוכין שקורין תנאים או קנס מאהיל לא הוה סעודת מצוה, וסעודת הסיום ודאי הוה סעודת מצוה, וכן סעודה שעושה בעל הנס, או סעודה מ"ש בנותן ס"ת וכלי קודש לבית הכנסת, וכן סעודה שעושין לדורש וכל העם מקשיבים, אבל בכניסת ת"ח ומדברים ד"ת משום זה לא מקרי סעודת מצוה, וסעודת פדיון הבן דנראה דלא חשיב לי' לסעודת מצוה אבל במג"א סי' תקס"ח סק"ט וסק"י חשיב לי' ס"מ ודוקא בזמנה וזה החילוק בין סעודת פדה"ב לסעודת ברית מילה:
וע"ד אות ב' ואות ג' (שבכלל הנ"ל מי שבתו או כלתו הולכות בגילוי שער או שמרקדין בתערובות אנשים) אין להקל כלל ואדרבה ראוי להוסיף גדר אך ורק במי שיודעין בבירור שהוא מוחה בבתו וכלתו בכל מה שבידו ומרחק אותן בזה י"ל קים לי' בגווי' כנ"ל:
ורב גדול בגלילתינו נ"י דעתו להוסיף במי שעובד ע"י פועלים בשדהו וכרמו ביום ש"ק ורק מי שהציע שאלתו פני גדול ההוראה שהורה לו כהלכה והסכים האב"ד מרא דאתרי' אינו בכלל זה, וישנו בכלל הנ"ל מי שמגלח זקנו ע"י תער ולהתנהג כנגדו כל הנ"ל:
הנה נחוץ הדבר מאוד כי בעלי נכסין מי שבידו לקבוע איזה סך תשלומין מדי שבוע בשבוע כשאר חברות ולהחזיק ידי המתפרנסין בדחק למען יוכלו לעמוד על משמרתן ולעמוד על עמדן בחברה זו ובכן נזכה להחזיק שומרי תוה"ק וכמ"ש השלה"ק בעמוד התשובה כי קרוב לזמן גאולה שלמה יתאחדו בעלי ברית להתיסד מנהגי פרישות למען שמירת תה"ק ולהתרחק משימצא ובר חימצא ולקבלת חמורות יעמדו על משמרתם כל הימים עד ביאת משיח צדקינו בב"א:
כל הנ"ל אפשר בלא נדרי קבלה אך כל שמבני ביהמ"ד יתנהג כן ומי שאינו נוהג כנ"ל אינו מהם ואין לו משפט בחירה כלומר להיות נבחר לראשים וגבאים וגם שלא יהי' בין הבוחרים וכן לענין העליות אך ורק ברצון הגבאי העומד אצל הסית ומשפטו בלא קביעות כמובן, ויה"ר כי נשמור חקי ומצוות תוה"ק כל הימים ונזכה לקול מבשר ממרומים בקרב הימים ולביג"צ בב"א.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.