אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קכז

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קכז

סימן קכו

לכבוד הרה"ג הנ"ל.

הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ע"ד הלכה ואם כי הלכה למעשה ל"צ לדידי כי מי כמוהו דעה מורה מר אביו הגאון מוה"ד שליט"א עכ"ז ידעתיו דרכו דרך ת"ח להיות מטייל בשעשועי תורה בדרך רבים, והנני ע"ד מי שקנה חטים שמורים ביוקר גדול ובבא לבדקם מצא בהם צמוחים ומבוקעים וכמ"כ שומים ורק שהי' אפשר לבררם והי' די להתיר' בבאו פני המורה והוא לא עשה כן רק מכרה כשאר חטים בשער זול ועתה תובע מהמוכר יותרת התשלומין אשר נתן בחזקת שמורים ומעכ"ת הביא בקיאות להצדיק המוכר שלא להוציא ממנו מאשר כבר לקח:

והנה ראיתי כי פשיטא לי' למעכ"ת כי חטים הנ"ל כשרים גם לשעורים הנוהגין כדעת הרי"ף משעת קצירה ובאמת הוא מחלוקה גדולה כי בת' שו"מ ח"ג סי' פ"ז פשיטא לי' בנמצאו מבוקעים או מחומצים גם בשאינם מחומצים אינם יוצאין בהם לענין שמורים לדעת הרי"ף כיון שיש בהם מחומצים עכ"פ לא הוה בכלל שמירה וכל היכא דכתיב תשמרו לא סמכינן ארובא וחזקה ולא יועיל דברי תשובת הר"ן בזה וכן מ"ש בסי' תס"ז בשם תשובת הרשב"א, דכל הנ"ל להכשיר לאכול משום חששא דחימוץ אבל לצאת ידי חובתו במ"ע דאכילת מצה לדעת הרי"ף שמצריך שימור משעת קצירה אינם יוצאי' בהם ועיי' בשו"ת מהר"ם שיק סי' קכ"ה וסי' רי"ז ורל"ד שהסכים לעיקר סברת שו"מ רק שמלמד זכות באם נתבקעו קודם קצירה וקודם שנתייבשו אבל בנתייבשו ובעודן הטל עליהם קצרן אפי' בדיעבד אינו יוצא בכל החטים מטעם הנ"ל, ומעתה בנידון זה לא מבעי' אם כך הי' המעשה שקצר לאחר שנתייבשו וקצרן כשהיו לחים מטל וכיו"ב ודאי הוה מקח טעות וחוזר ורק בספיקא יש לדון בזה ואפשר בהאי שתא הוה ס"ס להחמיר שהיו ריבוי גשמים בזמן קצירה ודילמא היו לחים בשעה שקצר' ודילמא נתחמצו אח"כ וגם יש לדון כיון שבת' מהר"ם שיק אינו מתיר רק בדיעבד בספיקא אבל היכא דאפשר יש להדר אחרי חטים שמורים מעולים וכמ"ש ג"כ בתשו' מרן חת"ס סי' קל"ד כיו"ב וכיון דלכתחילה אסור שוב הוה מקח טעות כמ"ש בחת"ס או"ח סי' ס"ה ביין שהותר רק בהפ"מ דלאחרים לא ימכרו ושקרוב הדבר שאם לא הודיעם דהוה מקח טעית עייש"ה, ועוד כיון דמחלוקת גדולים הוא אפשר דהלוקח יכול לומר קים לי כמ"ד דאסור כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ד' לענין שותפות בגווי' דיש מחלוקת רש"י ותוס' אי מצי לאסור וכמ"ש המחבר ובח"מ פסק בסתמא דחייב לשלם ותי' כנ"ל דלענין תשלומין מצי למימר הניזק קים לי כמ"ד דאוסר ואם קים לך דמותר תקח לעצמך ואני אינו רוצה להכניס בספיקא, וא"כ ה"נ במחלוקת שו"מ ומהרמשי"ק יכול הלוקח אותן חטים שמורים לומר קים לי כדעת השו"מ ולא להכניס עצמו בספיקא לענין לצאת ידי מ"ע דאכילת מצה, וע"כ לענין נ"ז לענ"ד הדין עם הלוקח ולכה"פ צריך לפשר ביניהם וביתר שאת ללוקח ודברי תשו' שבו"י הביא' הפ"ת בח"מ בה' פשרה ידועים, וע"ד השומים שאינם רק משום מי פירות ביארתי בס"ד בחיבורי ח"א סי' פ"ח דעד"ז לא נאמר שמירה הנ"ל עיי"ש:

ב) וראיתי מ"ש כת"ה בדבר חדש לענין סכך בנייר ופאפענדעקע"ל דלרוב אחרונים אימ"ט ונעשה מסמרטוטן ובלוי מטלניות ולדעת הפרמ"ג שעמד על החקירה בדברים שאינם פסולים רק מדרבנן ובשעה"ד יש לסמוך גם לענין ברכה כונו בנסרים רחבים לדעת מג"א וכתב לענין זכוכית לפימ"ש שנעשה מאפר (מ"ש מעכ"ת שנעשה מחול כמ"ש בגמ' מ' מגילה וכ"מ לענ"ד נתכוון הפרמ"ג לזכוכית בזמה"ז שרובה מבאדא"ש שידוע שנעשה מאפר ע"י שריפה מרובה) רק שפסול שנשתנה וכמו נידוקי פשתן שפסול רק מדרבנן מפני שנשתנה ואינו רק משום גזירה דלא ניכר שהוא מגידולי קרקע וא"כ הה"ד הנייר והאפענדעקעיל, ולולא דברי רבינו הפרמ"ג הייתי אימר דשאני נשתנה מנשתנה דודאי הפשתן אינו דבר חדש ולא נתהפך לד"א משא"כ זכוכית שנעשה מאפר ואפר גופא חשבו הרשב"א בסוגי' דקידשה ערלה וכה"כ לדבר שלבל"ע וכדבר אחר דמי ובתר השתא אזלינן דהא גם לקולא אמרינן כן כמ"ש הר"י לענין נבלה שנתהפך לדבש דמותר וכמ"ש הרא"ש במ' פסחים הובא בסי' תס"ז וכן לענין מוסק כידוע והדברים עתיקי' כמ"ש הח"י והחת"ס קיים דבריו, וא"כ כש"כ לחומרא בזכוכית שנתהפך לכמה גווני ואינו רק נשתנה אלא נעשה לגמרי דבר אחר ובתר השתא אזלינן והוה כמתכת ועפר ושחר דומם שאין מסככין בו, וא"כ הה"ד נייר ופ"ד שנעשה מסמרטוטין וכיו"ב ונתהפך לדבר אחר לגמרי ובפרט כפי מ"ש אינו מתקיים בלא לא"ק וליי"ם זהו מוהל עצמות שעי"כ מתחברים יחדיו להיות כאחד א"כ זהו כמו בתר המעמיד ופשיטא דאינו ראוי לסכך:

ג) וראיתי מ"ש לענין מקוה מעיין אשר י"ל מ"ש בת' דברי חיים ומשכנותיי דמסתפקי' במעיינות שלנו שהם רק מי תמצית וכל היסוד ה"ה מדברי מהרי"ט כידוע, והנה הגאונים בתשובותיהם לא הי' לפניהם ספר גידולי טהרה אשר הביא ג"כ דברי מהרי"ט ובא על המחקר ע"י חקירה היטב היטב ומסקנתו כי מעיין הבא מתחתית שטח הקרקע כגון בארות שלנו אין שום ספק דהוה מעיין ודברי המהרי"ט אמורים רק אם באים מצדי המקוה וכיו"ב וכן דעתו כי מה שהוא תמיד נובע בלי הפסק ועושה גלים (מ"ש וועללע) חין ספק שהוא מעיין ומעכ"ת מבפנים לראות האיך מעיין הנ"ל בטיבו ותוארו, ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה