אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קכו

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קכו

סימן קכה

ב"ה יום ב' פ' בשלח תערי"ה לפ"ק מאד יצ"ו.

שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג החריף ובקי עצום יראת ה' אוצרו בנש"ק כש"ת מו"ה יחיאל מיכל כ"ץ נ"י (כעת הוא הרב הגאון אבדק"ק ב' אויוואראש יצ"ו)

הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי מלא זיו מתה"ק וע"ד כי ידי יד כהה ל"ע לא באתי עד הלום להשיב בדבר הלכה, הנה בראשית נחית לעומקא במ"ש בחינוך פ' ואתחנן דמצות הריגת ז' עממים הוא שבידו ללחום עמו בל"ס, ובמנ"ח תמה עד"ז דניהו דכל המצות נדחים מפני סכ"נ אך כאן המצוה באופן דכיון שהמצוה ללחום אתם ואין דרך עצות התורה לסמוך על הנס כמ"ש הרמב"ן והא דרך מלחמה כן הוא, ומעכ"ת תמה עד"ז דהא ס"ס רק בג' דברים מחויבים למסור נפשו כידוע ונחית לחלק אם הוא עפ"י נביא ואו"ת ובל"ז אינם מחויבים, והנה הרמב"ם פ"ה מה' מלכים פסק דלמלחמת מצוה ובכללה מצות לאבד ז' עממים ומחיית עמלק אי"צ ליטול רשות מב"ד הגדול אלא מעצמו ורק למלחמת רשות להרחיב גבול א"י ולהגדיל שמעו צריך רשות ב"ד א"כ כש"כ שאי"צ לשאול פי הנביא והרי בפירוש קאמר מעצמו וכמ"ש ריש מ' סנהדרין ופשיטא שכל ישראל צריכין לשמוע דבר המלך דאל"כ ודאי הוה מורד במלכות כמ"ש שם והא פסק הרמב"ם בפ"ג שם דלבטל מצוה אי"צ לשמוע לו ואם כדברי מעכ"ת האיך ישמע לו לבטל מצות וחי בהם שכל המצות נדחים ממנו רק ג' הנ"ל אינם נדחים וע"כ נראין דברי המנ"ח לענ"ד ולענין קושי' מעכ"ת כבר נשמר מזה כמ"ש בפ"ז הט"ו שזה הפירוש איש הירא ורך הלבב וגו' דמאחר שנכנס לקשרי המלחמה לא יחת ולא יירא וישים תקותו למושיען של ישראל מקוה ישראל ה' ואם ישים מבטחו על השי"ת וכוחם לקדש ש"ש ויחודו יתברך ויתעלה בטוח שלא יגיע לו שום נזק וא"כ הוה כשאר מצות קדשי שמים ועבודת יוה"כ דאם שומר המצוה ככתוב נכנס בשלו' ויצא בשלו' וכו':

ב) מ"ש מעכ"ת לענין עישון טוטי"ן בש"ק ע"י צלוחית כבר שמעתי כי כן עושין הדרים בארץ תורגמי ובמדינות אלו ודאי יש בו משום מראית עין כי לא נשמע מעולם:

ג) מ"ש במי ששכר הגאבעלל"א כמנהג במדינה והחק כי מה שנעשה בו פסול בשחיטה אי"צ לשלם סך הקצוב רק שוחטין עבורו אחרת בחנם והשוחט שחט תרנגולת א' והספק לפניו אם קלקל בשחיטתו או נשמט הגרגרת מקודם והמשרת פשע ולא הגיד דבר לבע"ב ואכלה ולאח"ז שנתגלה הדבר תובע סך הגאבעלל"א והגאבעליס"ט טוען ס"ס הא כבר אכלה, ומעכ"ת הביא דברי ברכ"י סי' תרצ"ה לענין מצות משלוח מנות והקש' עלי'. והנה גם הוא סיים שם די"ל דלכ"ע נפיק או לא נפיק ודעת מעכ"ת עפימ"ש הסמ"ע בח"מ סי' רל"ד דאכילת איסור נפשו של אדם קצה בו ואין אכילתו אכילה ועיי' ביו"ד סי' קי"ט שם בט"ז וש"ך נראה דעיקר הטעם במוכר דברים אסורים דמחזיר לו הדמים הוא משום קנס כמ"ש רש"י ז"ל במ' בכורות דף ל"ז וע"כ בשוגג י"ל דלא קנסו, וא"כ כש"כ בכ"ז ודאי אין מקום לקנס של הגאבעליס"ט ועיי' בפ"ת לענין מאכל של אחרים, והנה בטעמי' של סמ"ע שמחלק ע"י בין דברים של איסורי תורה משא"כ באיסורי דרבנן נראה מדברי הש"ך שחולק על סברת הסמ"ע ועיי' בתשו' חת"ס ח"מ סי' ק"פ שמכריע כדעת הסמ"ע ועיי' בתוס' רע"א מ' פסחים במתניתן דהאוכל תרומת חמץ אריכות נפלא בהלכה זו, ואני בעניי עומד בתימה מה מקום לספק זה ה"ה בירושלמי הביא' הר"ש פ"ו דמ' תרומות גבי המאכיל לפועלים תרומה דמשו"ה צריך לשלם דמי סעודתן כדמי חולין דאכילת איסור נפשו של אדם חותה בהם ופסקו הרמב"ם פ"י מה' תרומות עיי"ש וגמ' ארוכה הוא במקומו מ' בכורות דף ל"ז הנ"ל בבריית' דפליגי ת"ק ורשב"ג לת"ק בין אכילת נו"ט בכורות וטבלים מחזיר המוכר הדמים ורשב"ג ס"ל מה שנפשו של אדם קץ בהם והם נו"ט ולא בבכורות וטבלים וצ"ל לפי"ז דלדעת הרמב"ם עפ"י הירושלמי דגם בטבלים ותרומות נפשו של אדם חותה לדברי הת"ק ורש"י ס"ל דטעמי' דת"ק משום קנסא ואפשר דבנבילות וטריפות גם לת"ק נפשו ש"א חותה כמ"ש בפוסקים לענין אכילת נבלה לפק"נ בשבת דמה"ט מותר לשחוט, ותמוה בעיני כי בסמ"ע וש"ך וחת"ס ותוס' רע"א לא הביאו מכל הנ"ל, וא"כ בנ"ז כיון דלהרמב"ם כ"ע הוא וגם לסברת רש"י ז"ל י"ל דבנ"ט לא יחלוק התיק א"כ אין בידינו לחייבו לשלם סך גאבעל"א הנ"ל:

ד) מ"ש לענין אי לוקין על בישול ואכילת בב"ח אם אומר ברי שלא הי' בו טעם וגם עפ"י הודאת עצמו הא אין עונשין ומעכ"ת המציא כמה גוונ' ויש לעיין במתניתן דירך שנתבשל בה גיה"נ דמשערין כבשר בלפת אם לא סגי' בזה דכך קבלת חכז"ל וצ"ע, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה