אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קטז

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קטז

סימן קטו

ב"ה אול"י ג' פ' ויקרא תרע"ח לפ"ק מאד יצ"ו.

שלו' וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני האברך חריף ובקי טובא ירא ושלם כש"ת מו"ה אלימלך גרינפעלד נ"י אב"י בק"ק סאטמאר יצ"ו.

ראיתי מ"ש ע"ד הקאפע שנעשה ע"י שרי המלוכה שנבחן ע"י "חעמיקער" ע"ד השומן אם נתערב בו והעידו שאין בו שומן כמ"ש במ"ע, ודעת מעכ"ת ללמור מק"ו מ"ש ביו"ד סי' צ"ח דסומכין על הקפילא בטעימת התערובות דאיתחזק בו איסורא כש"כ בנידון זה דלא נודע כלל אם נתערב בו איסורא, והנה מקודם צריך לחקור בנאמנות האומנים במג"א סי' כ' במ"ש המחבר דמותר ליקח טלית מצוייצת מתגר דלא מרע אומנתו והביא דברי ב"י דגם באיסורין סומכין בזה ביו"ד סי' קי"ד ביין רמונים שעושין לרפואה דלא חיישינן לזיוף ע"י יין וחומץ יין והמג"א השיב עליו דשם מרע נפשי' לעיני כל דאיכא קפידא גם גבי נכרים ומרע נפשי' בעיניהם משא"כ טלית מצוייצת דילמא לא נטוה לשמה דאינו קפידא לעיני הגוים ומסקנתו דדוקא בטלית מצוייצת דאין דרך תגר נכרי להיות טלית מצוייצת אבל חוטי ציצית אין לוקחין דאטו קצב נכרי יהא נאמן על בשר כשר מתח"י, ועיי' בתשו' חכ"צ סי' ט"ל בסופו שהביא הדמיון מקפילא שבסי' צ"ח לענין קצב נכרי ומחלק כהגוו"נ, ועוד דשם איכא למיקם עלה דמילתא דעבידא לגלוי' וא"כ שאין כאן קפידא רק גבי ישראל משא"כ לגבי גוים אדרבה נייח להו להיות שמן וטוב בעיניה ועוד דילמא כך מעשה האומנות, ובדרכ"ת סי' קי"ד ס"ק י"ט הביא דברי ת' ב"ש ודברי שו"מ לענין השמנים שיצא הקול כי באמעריקא מערבין בשמן זית שומן חזיר או בפאבריקען דכאן לענין שמן ראפ"ס השיב בב"ש דאם מבשא"מ איכא למיקם עלה דמילתא וכל דעבידא לגלוי' ודאי לא מרע אומנתו ובת' שו"מ שם לענין נאמנות החעמיקע"ר השיב כיון דאיכא למיקם עלה דמילתא ע"י חעמיקע"ר אחרים וגם איכא קפידא לא מרע אומנתו, ובס"ק מ"ז הביא דברי ת' בית יצחק בזה ודעתו להתיר דהוה ס"ס דילמא לא ערבו ודילמא נוטל"פ כמ"ש בתשו' רמ"א ועוד דלא יצא הקול רק על מדינת אמעריקא ע"כ יש לסמוך על מבחן החעמיקע"ר דאם שהם נסרים ואי"נ באיסור דאורייתא מ"מ לא גרע מקפילא בסי' צ"ח דמהני גם באיסור דאורייתא, ונראה מדבריו דצירף כל הסניפים דלא יצא הקול על מדינת איטאליען וגם יש ס"ס משא"כ בנ"ז לא שייך מ"ש בשו"מ כמ"ש דהכא ליכא קפידא שאין זה זיוף כמו בשמן דכך מלאכת מעשה הקאפע ולעיני הגוים אין שום קפידא אי מרע נפשי'. והנה יש לעיין בדבר שאין בו יציאת קול או איזה שמועה ועתה שוב ראיתי בדרכ"ת סי' הנ"ל ס"ק כ"ה שהביא דברי ת' מהר"ש לענין שמן הנ"ל ויליף ק"ו מקפילא דודאי נפל שם איסור ומ"מ נאמן הקפילא כש"כ כאן דיש ספק אם נתערב בו איסור כלל ע"כ אפי' לדעת רמ"א בסי' צ"ח דעכשיו אין סומכין על הקפילא היינו טעמא משום דנתערב ודאי איסור משא"כ בספיקא סומכין על החעמיקע"ר והנה כ"ז משום דאיכא קפידא וכמ"ש לעיל, ובנידון זה לא אדע איזה קפידא לבד בישראל ויש לחקור מה חששא אתי' עלי' דניחוש משום שומן ואפשר משום דנראה בו כמה שמנונית כאשר נראה לפני, לבד מזה הנה יש אומרים דנעשה ג"כ מתערובת חרצנים קלויים וכתושים בזה לענ"ד ודאי יש חששא לסתם יינם והארכתי בזה בתשובה בס"ד (עיי' לעיל סי' קט"ו) דלא כיש מתירין דלענ"ד ברור איסורו אם כן הוא שיש בו מן החרצנים ואין אתי פנאי להעתיק התשובה, ועיי' בסי' קי"ד דבכמה דברים חיישינן בדברים הנלקחים, ואפשר לאח' דנתברר כי ציקאריע"ן כמעט אי אפשר בלא שמנונית ע"כ יש לחוש גם בזה ורפי' בידי וכמדומה כי במקומי כאן אין משתמשין בקאפע הנ"ל רק תחת קאפע קולי' החרצנים מיין כשר כמובן:

ומ"ש כת"ה מדברי מרן חת"ס או"ח סס"י ס"ה דהיאך דאין מתירין רק בהפ"מ אסור לאחרים ועלה בספיקא אם מותר לעני ליתן אותו דבר דאינו רק מניעת הריוח עיין בס' דע"ת בהקדמה לה' טריפות אות מ"א שהביא דבריו והעיר ע"ד שו"מ שעצתו להיות הפ"מ ליתן ממנו לעני עד"ז קאמר דלעני הוה רק מניעת הריוח ומסקנתו כיון שעיקר הדבר להתיר' בהפ"מ משום דקיימ"ל כדעת המתירין ורק משום חומרא בעלמא מחמירין שלא בהפ"מ יש לסמוך בזה, ידידו דו"ש.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה