אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן קטו

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קטו

סימן קיד

בעהי"ת אול"י ה' פ' ואלה המשפטים תרע"ח לפ"ק מאד יצ"ו.

ראיתי דברי ידידי הרב הגאון מהו' חיים צבי דומ"ץ נ"י מ"ש להשיג ע"ד המתירין חרצנים קלויים מסתם יינם להשתמש במקום קאפע בשתיי' ודבריו נכונים וכנים וכ"פ השבתי בענין זה לאיסורא וא' מן הטעמים מ"ש ג"כ הגנ"י. וראיתי דברי הרב הגאון אבדק"ק בעלעניעש נ"י מ"ש עפ"י דברי הפרמ"ג סי' ק"ג דיין עם חלב הוה נוטל"פ פ ומה הועיל בזה דהא פסק הרמ"א בסי' ק"ג דמ"מ הקדירה אסורה, ועוד הא דרכן של נשים שמבשלים הקאפע לחוד והחלב לחוד ואח"כ מערבין זל"ז וא"כ הכלי שבשלו בו הקאפע ודאי כבר נאסר, ועיקר הדברים דאין כאן נוטל"פ והוה כשאר קאפע עם חלב דבלא צוקער אינ' השתיי' לשבח וכש"כ בפני עצמה בלא צוקער עיי' חת"ס ח"ו סי' כ"ג) וא"כ הוה כמ"ש בגמ' ובש"ע סי' ק"ג דלא אמרינן חסר מלח יתר מלח אלא כמ"ש והא מדברי ש"ך ס"ק י"ב דאם פוגם משום דחסר מלח דאם מוסיפין מלח הוה כמו השביח לבסוף כמ"ש בפרמ"ג סק"ו בפן ג'. ועיין בחידושי רע"א דחקר אם מותר לבטל בששים קודם שיוסיף מלח, וא"כ בנ"ז אפי' יתן הצוקער לבסוף הוה ודאי לבסוף השביח וכש"כ בדרכ' להניח הצוקער בתחילה וליתן לתוכו הקאפע ולבסוף חלב הוה השביח מתחילה עד סוף והלא כל דבר זה דרכו בכך שע"י תערובות ערב קיוה' וטעם מרירות הקאפע עם הצוקער יחדיו יטעמו בטוב טעם כמובן, וגם ידוע מחלוקת האחרונים אם מותר לעשות נוטל"פ לכתחילה, ובנידון זה בלא"ה מי יאמר לנו כי היין פוגם בתערובת גופן של הגרעינים אחרי שנעשי' קלוי' דילמא בזה נוטל"ש גם היין שנבלע בתוכ' ע"כ אין לבנות בזה היתר כלל אם מפני לתא דכלים וגם גוף המשקה כנ"ל:

ומ"ש הגנ"י שהם מן הנשרפין ובזה אפרן מותר דכלה הלחלוחית בזה ודאי דברי הג' מו"ה חיים צבי נ"י מבוררים שאין כאן שריפה כלל רק קלוי' וחרוך בעלמא וודאי המחבת שמהבהבין בתוכ' החרצנים לא הגיע להיות נצוצות נתזין ממנו ואפי' הקש לא הי' נשרף בתוכ' שזה עכ"פ מדריגת הליבון ולא הגיע לכלל זה דאל"כ אינו להועיל כלל וכמו שראיתי ג"כ סדר ודרך הקליי' הנ"ל וכי בידינו לחלוק ע"ד מרן חת"ס שבעובדא דידי' הי' ג"כ קולי' חרצנים כתושים ועכ"ז לא הזכיר מהיתר זה כלום עיי"ש סי' קי"ז כש"כ וק"ו בחרצנים קלויים כמו שהן, ואפי' הי' מגיע הקליי' עד שיעור הליבון לא אדע התירא לפימ"ש הרשב"א בסוגי' דטיפת חלב דמה"ט בלוע מכלי יוצא בלא רוטב דלכלי מהני הגעלה ואפי' בכלי חרס ע"י החזרה לכבשינות וכן ע"י מילוי ועירוי אם נבלעים בצונן משא"כ באוכלין לא מהני שים הגעלה, והא הני חרצנים חשובי' אוכלי' כמ"ש רחמנא מחרצנים ועד זג לא יאכל ועיי' במ' שבועות דף כ"ל דנאכלין ע"י תערובות ובתוכן יין בעין וכן בלועים בטבעם שנתגדלו עם הפרי וע"י חיזק הדריכה, ועוד הא בתחילת הקליי' מיד שנחרכו ע"י רתיחת הכלי בולעים מיין שהוא בעין ברותחין והאיך יפלטו שוב ע"י קליי' בעלמא, והא לך דברי הרשב"א דאפי' בליבון ממש אינו יוצא מידי פליטתן, וגם בזה יש להעיר דהכלי שקולין בתוכה נאסר מפליטת יין בעינא ומה יעשה בכלי וכי בכל זמן וזמן יגעילו אותה להכשיר, ועיי' בח"צ ופמ"א דבחרצנים ישנו יין בעין בצירייהו וסדקי' שלהם כידוע, ועיין בר"פ כ"ש ל"צ דחרכו קודם זמנו מותר בהנאה לאח"ז ושם בהרא"ש במורייס שקורין אלמד"י שמשימים בו לחם קלי אסור לאחה"פ דאי משום דחרכו קודם זמנו דילמא לא חרכו יפה דלא רמי' עלי' שלא בזמנו ועוד דלא אמרו מותר לאח"ז אלא משום דלאו דרכ' לאכול פת חרוך משא"כ אלמד"י דדרכו בכך אסור ועיי' במג"א סי' תמ"ב, וא"כ לענין חמץ לאחה"פ (חסר סיום התשובה, ועיי' לבו"מ מהד"ת חאו"ח סי' קס"ב):

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה