לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קב
ב"ה אוליי ד' ג' דחנוכה תפר"ח לפ"ק מאד יצ"ו.
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג בנש"ק וכו' כש"ת מו"ה אברהם סופר נ"י רב אב"ד בקארפו יצ"ו.
הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ומפני טרדות רבות וח"כ ל"ע לא באתי עד הלום להשיב בדבר הלכה והנה אחר אחרון אני בא במ"ש בא' שאשתו הלכה ללונדון ושרוי בלא אשה כמה שנים דלא נודע מקומה איה אם יש לסמוך במ"ש ק"ז מרן חת"ס ח"ב מאה"ע סי' צ"ו דהוה ס"ס דילמא מתה ודילמא מורדת וכיו"ב, והנה גם בשו"ת חכ"צ סי' קכ"ד הביא דברי המחבר דברי ריבות שדעתו להתיר בס"ס גבי ארוסה דישנו ס"ס אם תקנת רגמ"ה קיים לאחר חמשת אלפי שנה וגם ספק אם גזר בארוסה וחכ"צ לא הסכים אתו שאינו בגדר ס"ס דשניהם ודאי כמ"ש ראייות מדברי מהרי"ק ושארית פוסקים, א"כ משמע דבל"ז הי' מסכים להתיר בס"ס, ועיי' בת' שו"מ מהד"ת סי' קי"ג שהביא' ובת' דברי חיים סי' ו' ג"כ מתיר עפ"י ס"ס כנ"ל בעובדא כמ"ש בחת"ס אלא שמצריך צירוף מאה רבנים:
וע"ד האשה שנחשדה לזונה מכמה עדים אנשים ונשים ומערכאותיהם והנה מה שביד כת"ה לחקור ולדרוש הרבנים במקומותם אם גביית עדות הי' כהלכה צריך לחקור ובסי' י"א פירש בב"ש דאם לא נתחזק הקול בב"ד צריך עדים כשרים משמע דאם נתחזק לאחר דו"ח ל"צ לעדים כמו קלא בסי' מ"ה דאפי' עפ"י נשים חיישינן לקלא כמו נידון זה, והנה אם לא נודע מקומה איה ג"כ יש לדונה כמורדת וגם לפי"ד שהי' דרכה להתחבר עם אנשים זרים ולשחוק עמהם הוה עוברת על דת המובא בסי' קט"ו, אלא דאז צריכי' ג"כ ק"ר אבל אם יתברר ע"י דו"ח בזנות דעת מהרי"ק דל"צ לצירוף ק"ר רק דצריך לזכות לה גט ורק בפעם ופעמים אין חששא שתזנה עוד ועד"ז ס"ל לרמ"א בסי' ק"מ דל"צ ק"ר אלא שסיים דיש אוסרין, והנה באמת עיינתי בתשו' מהרי"ק נראה להדי' דס"ל לדידי' דאין חילוק לבין אשה שנאסרה עליו בזנות דס"ס אין לבעל אשה ומתעגן ע"י אשה מרשעת, ובתשו' מרן חת"ס מצריך שני עדים כשרים, וכבר עלה בדעתי לפימ"ש ביו"ד בסוף סי' א' בטבח שהעיד עליו עד א' שהשחיטה היתה שלא כהוגן והטבח מכחישו אינו נפסל דלמפסל גברא צריכין ב' עדים וסיים ומ"מ הכל לפי מה שהוא אדם כלומר אם יש איזה ריעותות על הטבח אעפ"י שלא נפסל עי"כ מ"מ עכ"פ שוב עד א' נאמן לפסלו, וא"כ בנ"ז באשה אשר בלא"ה היתה מתנהג שלא כדרך בנות ישראל הכשרות כמו שהיתה מתחברת עם אנשים זרים וייחוד וגם עוברת על דת שם גם עד א' נאמן לאסרה אם ראה להדי' הזנות, מ"מ כתבתי בספרי חאה"ע סי' ו' דמפני המנהג שכתב לי הרב הגאון מגרוו"ד ז"ל דמצריכי' ק"ר ושם ציינתי י"ב פוסקים דס"ל דא"צ לק"ר וסיימתי דאם א"א ק"ר אם יסכימו אתי שני גדולי הדור דעתי להיות כמשיבא למכשורא להתירא כת"ד:
וע"ד אם יש מקום לצרף הבני ספרדים שלא קבלו תקנת רגמ"ה, והנה בתשו' מ' חת"ס סי' ד' הזכיר לענין ג' ארצות מדינת ארגון שהוא בשפאניען וידוע דהם ספרדים, וגם ביו"ד סי' קי"ב מביא רמ"א במי שנוהג להחמיר בדבר מאכל יכול לסעוד עם מי שאינו נוהג חומרא זו דודאי לא יאכיל לו דבר שאסור לחבירו, וא"כ בנ"ז ג"כ הכי לענ"ד ואין בידי להאריך עוד ותן לחכם ויוסיף לקח להיות ולעשות כהנ"ל, והנני לסיים בכל חתמי ברכות, ידידו דושית.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.