לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן קא
ב"ה יום ה' פ' ויצא תפרי"ח לפ"ק מאד יצ"ו.
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג וכו' כש"ת מו"ה שמחה נתן גרינבורג שליט"א אבדק"ק קעזמארק יצ"ו.
בענין אשר ענותנותו נ"י הרבני בדבר א' שיש לו "זעג ווערק" ושפיר הביא דברי נשמת אדם דכגון זה שהוא לסחורה הוה כשאר חילול וכן הביא בס' היקר נזר ישראל הנדפס על ה' שבת ויו"ט עיי"ש בסי' כ':
והנה ענין כיו"ב ראיתי בשו"ת שמלת בנימין בח"א סי' ה' שם בגורטע"ל פאברי"ק שיש לו בית מיוחד (ווערק שטיבען) והוא של ישראל הביא שם ג"כ כ"פ דברי תודת שלנים בשם מהריט"ץ בדבר המפורסים לכל שהוא בקבלנות אפי' בביתו ש"י מותר וכן נעשה מעשה בכמה קהילות פני גדולי הדור ובתוס' שבת העיד כיו"ב שכן נעשה בק"ק ווילנא ומתרץ בזה תמיהת מג"א סי' רמ"ד בענין הוצאות האשפתות מרחוב הישראל דמיירי כשהוא מפורסם שהוא בקבלנות והוה כמרחץ ותנור בסי' רמ"ג דאם ע"י כמה שנים נתפרסם שהוא בקבלנות מותר, ועוד שם בשמלת בנימין דווער"ק שטי"ב אינו בית ישראל ממש דמיוחד לאומנות כמ"ש בת"ש הנ"ל:
ועתה נבא במ"ש הד"ג דרך היתר ע"י מכירה שהלכו בו נימושות בשו"ת דברי חיים ובת' שו"מ והד"ג הביא דברי הגהות מרן חת"ס לאסור ע"י היתר מכירה ובאמת כן כתב בת' חת"ס או"ח סי' ס"ב וסי' קי"ג שאין ללמוד ממכירת חמץ דשאני דבר מחובר וכיו"ב, ולענ"ד בל"ז אין ללמוד ממכירת חמץ שכן הי' נוהגין כן ומפורסים לכל ובזה גם המג"א יודה דבדברים כזה ליכא חשדא, ולי מה יקרו דברי מרן בת' פרשת מרדכי סי' י"א שם לענין בישול באדיש וכיו"ב בסי' י"ב לא מצא שום היתר רק ע"י שותפות המבואר בסי' רמ"ה דשם הביא שיטת הר"ן דאם שניהם עושים בחול בשוה והגוי לבד עושה בשבת מדעתו דמותר וא"צ להתנות והעיר הגאון כי דברי הר"ן אינן נאמרי' רק אם הפועלים שכירי יום משתלם רק מכיסו של גוי והוא המוציא ומביא בשכירת' אבל אם משתלמי' מכיס השותפות פשיטא דגם אדעתי' דישראל עבדי בזה לא מהני סברת הר"ן ע"כ דעתו לעשות כמ"ש הרמ"א בסי' רמ"ה סעי' ג' ע"ד המחבר במ"ש התיקון אם לא התנו דעת הרמ"א דמהני ג"כ התיקון שישכירנו לגוי או לשכרו בקבלנות בדבר מה עליו או בשבוע בלא מפרש לי' השבת ובט"ז ומג"א מתמיהים ע"ד רמ"א דהא בסי' רמ"ד ורמ"דג אוסר בקבלנות וכיו"ב ע"כ פי' הגאון דברי הרמ"א דנתכוון לדברי הר"ן דבשניהם עושי' ימי החול אז הגוי אדעתא דנפשי' קעביד עד"ז קאמר דהא בשכירות וקבולת ג"כ אדעתא דנפשי' קעביד ורק משום מראית עין אסור ובשותפות הא ליכא מ"ע וממילא נשאר היתר הר"ן ואין עצם ההיתר בקבלנות רק הוא תחבולה שיהא אדעתי' דנפשי' דמה לי זה אדעתי' או אדעתי' דנפשי' מ"ש הר"ן וממילא אין איסור משום פועלי' וגם דאדעתי' דגוי קעבדי עיי"ש כי דבריו עמוקים ואמתיים והנה בת' מהרמשי"ק או"ח סי' צ"ז כתב ג"כ בדרעש מאשי"ן להתיר ע"י שותפות אך לא העיר מיש בפ"מ משום פועלי' וגם לא הזכיר צירוף הקבלנות, ומעתה הד"ג מבפנים אם באפשרות לעשות התיקון כנ"ל היינו שותפות ממש כמ"ש בפ"מ הנ"ל ועיי' בספרי הקטן תי לבו"מ ח"א, ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו.