אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן צד

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן צד

סימן צג

ב"ה אול"י ה' פ' וארא תרע"ח לפ"ק מאד יצ"ו.

שלו' וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה משה סופר שליט"א דומ"ץ בק"ק ערלוי יצ"ו.

הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ע"נ עם מגילה עפה ומנופה דברי' נחמדים וכשגבי' מדבש מתוקי' ואתו הסליחה כי לא באתי עד הלום מפני רב כבודו כי נחלש כחי ל"ע, ועתה באתי במה שהעיר בצדק ע"ד הר"ש מ' פרה פי"א במ"ש במתניתן ג' דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת כביצה בין טהורה בין טמאה המים טמאים והאוכלה ח"מ והקשה הר"ש דמשמואל אר"א מ' חולין דף קי"ג ע"ב דכהן טמא שאכל ת"ט פטור וכו' פרט לזו שמחוללת ועומדת וה"נ כמ"כ אלא מתניתן דל"כ ועיי' ברש"י מ' יבמות דף צ' ע"א ובהג"ה מהרב"צ ר"ב ז"ל שם מ"ש בזה ובתוס' ר"ה דף י"ב ע"א ותי' כת"ה ע"נ דדוקא בכהן כך הוא הלכה אבל זר שאכל אפי' ת"ט ח"מ דמשום דנטמאה לא פקע איסור זרות ובזה איירי מתניתן והביא כמה ראייות לזה מהרמב"ם ה' תרומות ג"כ שכתב להדי' בפ"ו ה"ו בזר בין טהורה בין טמאה וכן דייק מדברי שמואל דנקט כהן וכן ממ' סנהדרין ד' פ"ג דנקט בכהן תרומה טהורה ובזר נקט סתמא וסיים מדברי הירושלמי פ"ב מ' בכורים כן להדי' ודבריו מבוררים, ואני בעניי ג"כ יש להביא ראי' ממתניתן דמ' תרומות פ"ו דאוכל תרומה בשוגג בין תרומה טהורה ובין תרומה טמאה משלם קרן וחומש ואם רצה הכהן למחול אינו מוחל ומפרשי' רוב מפרשים משום דהוה תשלומי כפרה או חומש במקום קרבן ועיי' ברש"י ותוס' מ' פסחים ד' כ"מ ועיי' מ' תרומות פ"ז מ"ד זה הכלל וכו' ואי זר שאכל תרומה טמאה אינו חייב מיתה מה כפרה וקרבן שייך בי' ומנ"ל ללמוד ושלא לחלק בין טהורה לטמאה וכן עיי' במתניתן בסוגי' דתרומת חמץ דלא מחלק ביניהם לענין מדה משלם ועכ"ח כנ"ל עד כי אפשר לומר דלהכי לא תי' הר"ש דמתניתן איירי בזר משום דזה פשיטא ול"צ לאשמעונין, ושוב ראיתי שאין זה מספיק דהא בלח"מ פי"ט מה' סנהדרין מתמה על הרמב"ם מנ"ל דזר שאכל תרומה טמאה דחייב מיתה דהא כל עצמה לא ילפינן רק מכהן שנאמר ומתו בו כי יחללוהו וסמוך לי' וכל זר לא יאכל קדש וא"כ דיו לבא מה"ד מה כהן פטור הה"ד ישראל זר דלא עדיף, וגם יש להעיר ממ"ש מ' כריתות דף ז' ע"א כהן שסך בשמן של תרומה ביב ישראל מתעגל בו דכבר נתחלל' אלמא דגם בישראל שייך האי טעמא ומ"ש חילול דטומאה מחילול שארית הסיכה ועיי"ש בהגהות רע"א זצ"ל ועכ"פ צריכ' רבה וגם בלא"ה הא רב פליג שם בסנהדרין אפי' בזר שאכל תרומה טהורה, ושוב ראיתי בגליון הש"ס ירושלמי פ"ב מ' בכורים הנ"ל שרמז ע"ד הלח"מ דמדברי הירושלמי הוציא הרמב"ם הלכה זו ורמז ג"כ אדברי הר"ש פי"א מ' פרה וקאמר לשיטת רבינו הרמב"ם והדברים פשוטים דמחלק בין כהן לזר (לענ"ד צריך להגיה הוי"ו ולדברי רבינו הדברים פשוטים) ונראה שנתכוין הגאון בעל הגליון לדברי כת"ה. ואפשר דס"ל להר"ש דאם נאמר דאיירי בזר ליפרך לרב במ' סנהדרין ולא מברייתא כנודע דממתניתן אלימא לאקשוי' וצל"ע:

ב) וראיתי מ"ש כת"ה במתניתין דמ' כלים פ"ו מ"ד בשני אבנים שעשאן כירה והוסיף ב' אבנים א' מצד זה וא' מצד זה חצי' טמא וחצי' טהור משום משמש לטהור ניטלו הטהורות חזרו לטומאתן, וק"ל מ"ש ממ"ד פ"ד גבי חרס שאינו יכול לעמוד מפני אזנו וחדוד טהור ניטלה אזנו ונשבר חדודו טהורה רע"ב משום כ"ח שטהור פ"א שוב אין לו טומאה וה"נ נימא כמ"כ, והנה הר"ש כתב דדוקא בשיורי כ"ח אמרינן כן דשום פעם לא הי' עלי' שם כלי אבל חבית שניקב מהני סתימה דהוה על' שם כלי, וא"כ ה"נ וכי פקע שם תנור מיני'. ועוד ידוע כי הלכות ט' גזה"כ כמ"ש בכ"מ דלא מהני חיבור לקרקע ובטפולי טיט לבד גם תנור של אבן מק"ט ובשארית כלים או דאזלינן בתר המעמיד או בתר עיקר כלי כידוע וא"כ מנ"ל לילף זה מזה:

ג) וראיתי מ"ש כת"ר דבר חדש ע"ד הכו"פ שהקשה ע"ד הירושלמי דמשו"ה לא תקנו ב' ימים ליוה"כ מפני הסכנה ולר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת הא או איכא תקנתא ולא יבא לידי סכנה, ולדברי כת"ה אם אוכל עד יתובי דעתי' אפי' שלא כא"פ מ"מ כיון דביתובי דעתי' תלי' מילתא וכמ"ש בפרמ"ג דלענין בה"מ בשביעה תלי' ול"צ כא"פ וה"נ כמ"כ ונסתייע מדברי זקינו מרן בעל שו"ת כת"ס דאם אכל בעיוה"כ עד כשנכנס יוה"כ די לו בח"ש על אכילתו חייב הה"ד בגוונא זו, והנה אם כי סברא מעליותא מ"מ לענ"ד הוא נגד שיטת הראשונים דילפי' מהך דכריתות ד' י"ג ע"א לעוברה התירו לאכול חיש מפני הסכנה ופריך מפני הסכנה אפי' טובא ותי' ה"ק פחות פחות מכשיעור אפי' טובא ומיני' ילפי לחולה שצריך לאכול לעשות כן להקל מאיסורא, ומעתה אם צריך טובא הא אינו מועיל דהא לדברי כת"ה בכותבת טובא ל"צ כא"פ ואפשר להר"ן דנפישי לאוין חמירי צריך לעשות כן מ"מ פשט דבריהם לא משמע כן וגם לדברי כת"ס צ"ע אם הרופא אומר בתחילת יוה"כ שצריך לאכילת כותבת משום רפואה לא נתן לו פחות פחות דהכל חד כמובן, מ"ש לתרץ בענין היסק שלא מדעת דברי טעם הם, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה