אור ברסלב
לבושי מרדכי (שוע) חלק ד ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי › סימן צג

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן צג

סימן צב

בעהי"ת אול"י ד' פ' וארא תרע"ה לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגאוה"ג חריף ובקי עצום וכו' כש"ת מהו' מרדכי פארהאנד נ"י דומ"ץ בק"ק נייטרא יצ"ו.

עתה באתי על ד"ת מה שהעיר כת"ה לדקדק ע"ד ש"ע אה"ע סי' קס"ט סעי' כ"ח שמקדים כריכת וקשירת הרצועות לפני הכנסת הקרסים בחומרתא ובסדר החליצה הוא להיפיך כמ"ש בסעי' מ"א הקדים. הכנסת החומרתא ואח"כ קשירת הרצועות וכמ"ש בש"ע כן הוא בטור בסי' הנ"ל וע"ד האריך כת"ה בחוב"ק עפ"י מ"ש היש"ש בפ' מ"ח בהשיגו על הפוסקי' שמצריכין לחתוך ולעשות פגימות במנעל מאחורי' ולפני' ומן הצדדי' כמ"ש במרדכי ובטור בשם הסמ"ג כדי שלא יהי' על אזני המנעל משום מעל דמעל רק על רגל ערום וביותר תמה על מהר"י ברונא שהביא יש מחמירי' לתפור מבפנים מהאי טעמא שלא יהי' ממעל דמעל, ומעכ"ת שכל ידיו לתרצו מ"ש במהרש"ל דס"ס הוה מעל דמעל בהפוך הרצועות לכפול על המנעל יותר מזה וע"כ דעת כת"ה דכל הפוסקי' הנ"ל ס"ל דהכריכה סביב הרגל הוה כול' מבפנים של המנעל מטעמי' הנ"ל וזה דבר חדש שלא נהגו עד הלום, והנה בב"ח סי' הנ"ל מקש' באמת ע"ד הטור למה הקדים קשירת הרצועות לפני הכנסת הקשרים לחומרתא דפשטות הש"ס ביבמות דף ק"ב משמע דהכנסה לחומרתא הוא קודם כמ"ש אע"ג דאית בי' חומרתא קטרינן בי' מיתנא משמע שהי' כן מעיקרא, ובפרט לפימ"ש מהר"י ברונא דקטרינן הרצועות בעת באו לחלוץ ומה"ט ס"ל דבעי קשירה ולא תפירה ומהרש"ל השיג עליו דקשירה זו היינו כריכות הרצועות שעושין לאח"כ קשירה כמ"ש בירושלמי ועיי' בקרבן נתנאל שכתב דפשטות הלשון משמע כדברי מהר"י דדומי' דחומרהא דקאי על המנעל הה"ד קשירת הרצועות ותי' הב"ח דס"ל להטור כמ"ש הרשב"א בתשובה וכן דעת כמה פוסקים ראשונים דעיקר תלי' בקשירת הרצועות דבזה הוה חליצה מעליותא וחומרתא לא מעלה ולא מוריד ואינו רק לחומרא בעלמא ע"כ הקדים קשירת הרצועות לומר שזה עיקר, וא"כ דברי ש"ע ג"כ אינם סותרים לסדר החליצה דהש"ע עוסק בהלכות קבועות ועיקר ללמדינו במה תלי' אבל סדר החליצה הוא האיך להתנהג בסדר החליצה ומביא כל המנהגי' וחומרות והאיך הוא הסדר ע"כ מקדים מה ששייך לסדר הנ"ל וכן הוא בסדר הגיטין כמובן:

ועתה נבא בס"ד לדברי כת"ה מ"ש מדקדוקי' דס"ל להטור וש"ע כדברי מהר"י ברונא דצריך לכרוך הרצועות מבפנים של המנעל משום מעל דמעל, והנה לפי"ז עיקר חסר מן הספר וכי סמך כ"כ עיקר הדבר הלכה שצריך לברוך לפנים משום התפירות שבפנים, ועוד הא פירש רש"י ז"ל במ"ש בגמ' דף ק"ב הנ"ל בטעמי' דמנעל לכתחילה לא אילימא משום דהוה פנתא מעל וארקתא ממעל דמעל ופי' רש"י ז"ל שכן דרך קשורות המנעלים שקושרין הרצועות ע"ג אזני המנעל משא"כ סנדל שעורו קשה ואין קושרין וכופלין על אזניו שאין הרצועה דוחקתו וכו' אלא ודאי שכן דרך נעילת המנעלי' והא במהרש"ל שהביא דברי מהר"י ברו.א חזר ושנה כמה פעמים שצריך להיות המנעל של חליצה כדרך מנעלים דעלמא בעשיית' וכבישת' ולדברי מעכ"ת שהכל הוא מבפנים אין זה דרך נעילת המנעל ואפי' לא בסנדל ועיי' במ' שבת ר"פ וא"ק, ועוד הא במרדכי וטור וכן בש"ע פי' בפירוש דלכך צריך לחתוך החתיכות מהמנעל כדי שיגיע הכריכות והכפילות והקשרים על גוף הרגל בערום, ולדברי מעכ"ת כבר הוא כן בלא חתיכות הנ"ל, ומ"ש מעכ"ת שיהי' נראה כן זה לא הוזכר ולא הסתיר' במאמר הסיב' ההיא במה שאמרו להדי' וע"כ הדברי' כפשטן וכמ"ש בדרישה שעיקר הקפידא באחורי המנעל ולפנים במקומות שייגיעי' הרצועות זה ע"ג זה דהוה כעין קשר ושארית הכפילות לא איכפת לן והסביר במהרש"ל עוד משום דרובא הוה על גוף הרגל וזה מדברי עצמו להרץ לא שנאמר שהעמיס כן בלשון הפוסקים ה"ל, ועוד יותר יוקשה לדברי מעכ"ת אם יש קפידא בזה אפי' במיעוטא שלא יהא ממעל דמעל א"כ אפי' אם יעשה הכריכות וכפילות הרצועות עם הקשרים מבפנים א"כ שוב הוה זה מעל וגוף המנעל מייעל דמעל וכמ"ש שלא יהי' לו בתי שוקיים תחת המנעל ולא טיט על רגלו וכיו"ב תחת המנעל מה"ט, וכש"כ הרצועות שע"י הוא עיקר החליצה לכמה פוסקים שמעכבי' ועיי' בהרא"ש, וע"כ לענ"ד שלא לחדש דבר בענין זה ולסמוך על הדרישה וב"ש שדי בחתיכות של המנעל הנ"ל ועיי' בנוב"י וחת"ס ותול"מ, והנני לסיים בכל חתמי ברכות, ידידו דוש"ת.

הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.

תוכן העניינים

לבושי מרדכי (שוע) חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה