לבושי מרדכי (שוע) חלק ד· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
ספר שאלות ותשובות לבושי מרדכי · סימן פג
להנ"ל.
אחדש"ה הנני במטו רב סליחה ע"ד כי לא באתי עד הלום להשיב על שני לוחות ברית תורה מפני טרדות רבות גם הייתי איזה זמנים קרית חוצות למען הונח ולחזק א"כ, ועתה באתי במ"ש במכתב א' בפלפול עצום במי שפרע לחבירו נ' זהו"כ ואח"כ בא המקבל כי לא מצא רק מ"ה זהו"כ מהו והביא בזה מחלוקת תשו' מהרשד"ם ח"ג סי' פ' הביאו הש"ך סי' רל"ב במי שטוען שמצא בתוך סך מעות הפרעון מטבעות מזוייפות והנותן טוען א"י אם ממנו או יוכל להיות משארית מעותי' מסיק דהוה כא"י אם פרעתיך והט"ז בסס"י ע"ה חולק דהוה כא"י אם נתחייבתי ודעת כת"ה כה"ה בענין זה ואין בידי לטייל אתו באריכות יען כי רוב פלפולו העצום סובב ע"ד שו"ת שו"מ ואינו תח"י לעיין בכל המקומות שהביא רק ראיתי בספר כסף קדשים מבעה"מ דעת קדושים שהביא עובדא כמו ספיקא של מעכ"ת והביא דברי מהרשד"ם וט"ז ומ"ש לחלק בזה באו"ת ודעתו כי שאני מטבעות מזוייפות דליכא מחוסר מעשה משא"כ הכא אוקמי' אחזקה שלא פרע החסרון וכן שמעתי מפי מ"ו הגאון המובהק מוהריי"א זצ"ל שהסביר טעמי' של הט"ז משום חזקה הנ"ל:
ב) ראיתי מ"ש כת"ה בדברי הג"פ סי' קכ"ד ס"ק ט"ז שהוכיח מדברי התוס' מ' גיטין ד' כ"א דאם הי' בדעתו לקצוץ מהנייר של גט אפי' לאחר נתינה הוה מחוסר קציצה דכל העומד לקצוץ כקצוץ א"כ גם בקציצה שלאחר הנתינה מפסל, והקשה כת"ה מדברי התוס' בב"ק ד' ע"ו גבי זריקת דם דל"א כזרוק דמי כיון שקבלה בכוס מפסיק בי' והה"ד הכא הנתינה הוה הפסק והביא בשם הרב הגאון המפורסים אבדק"ק פ"ב שליט"א סברא נכונה לחלק דשם עכ"ח צריך לקבלה בכוס משא"כ הכא ברצונו תלי' והנה היא סברא נכונה ויש להסביר עפימ"ש בחידושי הרמב"ן שהקשה עפ"י סברא כנ"ל על גוף הדין של מחוסר קציצה בדבר תלוש דלא מצינו מחוסר קציצה רק בדבר שא"א לעשות בלא תלישה כגון כיסוי בעפר עהנ"ד בפ' כיסוי הדם וכן בסנהדרין פ' נגמר הדין לענין קורה שנתלה שצריך קבורה שא"א בלא תלישה וכן נתינת גט במחובר כמ"כ אבל תלישת וקציצת נייר הא לא צריך לנתינת גט ומה חסרון יש כאן ותי' עפ"י דברי הירושלמי דיש ב' לימודי' על המחובר ועל התלוש וגזה"כ הוא וכיון שכן שני' היא משאר חסרונו' בחומרא זו א"כ ודאי יש לחלק בין זריקה לתלישה וקציצה דהכא דשם החסרון הוה הכרח להיות שחיטה ראוי' וכיו"ב הה"ד ההפסק דנין בהכרח משא"כ הכא דהוה חסרון מ"מ ע"כ ההפסק ג"כ דנין בי' דלא יועיל להשלים החסרון בלא הכרח, ובלא"ה י"ל עפ"י דברי הרמב"ן שם דאין כאן משום חסרון מעשה בין כתיבה לנתינה אלא בפשיטות דנותן בידה גט שמחוסר מעשה כמ"ש שם דבקרן הפרה פסול אפי' דעתו שלא לשייר כיון דהשיור דבר הניכר הוא א"כ הה"ד בדבר התלוש אם דעתו לשייר וכמ"ש בתו"ג דאיירי בבעל ששייר לעצמו הנייר שיקצץ א"כ נותן לידה דבר שמחוסר מעשה כנלענ"ד:
ג) במכתבו השני ראיתי מ"ש ע"ד מנחת חינוך ושד"ח דהיוצא במנעל ביוה"כ יש בו משום משא כיון דאסור ביום הזה וכמ"ש רש"י ז"ל לענין ב' זוגות תפילין כיון דעובר על ב"ת הוה משא הה"ד הכא ומעכ"ת למד זכות עכ"פ לענין איסור הוצאה דשאני תפילין שאינו מלבוש גמור רק תכשיט ודרך מלבוש משא"כ מנעל, והנה חילוק זה אית' ג"כ במג"א סי' ש"א ס"ק נ"ד לענין הוצאת אשה בתפילין וטלית מצוייצת ע עייש"ה במחה"ש, ולענ"ד יש ראי' ממ"ש במחה"ש שם ס"ק נ"ג במ"ד במג"א דאם כי לדידן שבת לאו זמן תפילין מ"מ אין איסור להניחם ע"כ צריך לטעמי' משום דילמא צריך לביה"כ והקשה במחה"ש ממ"ד רב ספרא במ' שבת ד' ס"א ע"א לא תימא למ"ד שבת לאו זמן תפילין דאסור לצאת בהם אלא אפי' למ"ד שבת ז"ת אסור משום הנ"ל ומה בין זה לזה דהא לתרווייהו חד טעמא ותי' דדברי המג"א לא אמרן רק לר"ע דדריש מוהי' לאות ושבת אי"צ לאות אבל לריה"ג דדריש מימים ימימה וגם מצריך לקרא והי' לאות לידע באיזה מן הימים א"כ יקשי' ל"ל שום דרשה דימים ימימה ש"מ דאתי' לאיסורא ור"ס קאי להך מ"ד דאיסור' עכ"ד, וא"כ הא שם מסקינן דאם יצא בתפילין אפי' למ"ד זה פטור דהוה דרך מלבוש א"כ ודאי קשי' הא הוה איסורא ונימא דמשוי לי' כמשא ש"מ דוקא ב' תפילין דאין דרכן בחול לצאת כן וכמ"ש מהרש"א הביאו המג"א שם בס"ק נ"ד הנ"ל, והא בפ' במה אשה אמרינן תרי המייני' קאמרת ופסק' הרמ"א בסי' ש"א דתרי חגורות אסורים דאין דרכן בחול וידוע מ"ש בתוס' דשאני מלבושים דיש בו קצת הנאה מותר לכ"ע ועיי' בת' בית שלמה ות' יד יצחק לענין קאלאטשעין על המנעלים דמתירין משום קצת הנאה וצורך וכש"כ מנעלים גמורים, ובלא"ה הא אמרינן חיה מותרת וכמ"כ איסטניס ומשום סכנת עקרב ועיי' בסי' תרי"ד ולא מצינו מלאכה לזה ולזה לא הוה מלאכה כמ"ש הנוב"י מהדו"ק חאו"ח לענין הבערת חמץ וחלה עיי"ש, וראיתי דברי ת' א"א סי' פ"ו כעת צל"ע ליישבו, ידידו דוש"ת.
הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד.