אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן רט

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן רט

סימן רח

ב"ה יום ו' עש"ק פ' בשלח תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש חביבי כבוד הרב הגדול וכו' מהו' מרדכי בריסק נ"י דומ"ץ ק"ק מארגארעטען יצ"ו. ע"ד העובד' בהאי בוכר' אשר א' כדרך אנשי כפרים שלא יודעי' דו"ד ומכר להפקיע קדושת בכור ע"י קנין כסף לבד וכבר שחט' אות' לסעוד' בקבוץ אנשי' ב"ת נתגלה הדבר ונשמר הבשר הנשאר לעשון, ועיקר שאלתך על הכלי' שא"א בהגעלה ופלפלת' בחכמה ע"ד עיקר ההיתר של קנין כסף, וכל יקר ראת' עינך בדברי מרן חת"ס ובמכ"ק של ח"ז הגאון האדיר זצ"ל. והנה מ"ש לצדד עפ"י שיטת רשיז"ל והרא"ה דס"ל דאם כי עקרו קנין כסף היינו שיכול לחזור אבל כ"ז שלא חזר בו הקנין קיים, כבר עמד בזה בת' נטע שורק סי' ק' עיי"ש שהשיב עה"ז ומ"ש ע"ד ח"ז הגאון ז"ל שצירף לס"ס עפ"י דברי א"ז הובא בשמ"ק בב"מ פ"ד אשר פסק בולד בכור מהני קנין כסף כיון דלא אפשר במשיכה דומי' מ"ש התוס' בע"ז וערובין לענין מתנה ומציאה דלא אפשר בכסף מהני משיכ' מה"ת ואי דהוה דשלבל"ע דילמ' כדעת הרמב"ם דבהוכר עובר' הוה כמו בא לעול' ואתיל כדעת הרא"ש וטור דהוה דשלבל"ע דילמ' כדעת המרדכי בב"ב דאם מקנ' לי' כשיבא לעולם קנה לכ"ע וה"נ ודאי דעתי' להקנות כן אע"ג דלא פירש אמדינן דעתי' שסומך בכך כיון דכל עצמ' רצונו לפטור אות' מקדושת בכור דומי' מ"ש הרא"ש במ' קדושין בשואל טבעת לקדש בו דאמדינן דעתי' שרצונו וסומך דעתו לתן לו במתנה עמ"ל והוה שפיר ס"ס עפי"ד א"ז הנ"ל ואי בס"ס הא אין מוציאין ממון הא בטענת ברי מוציאי' ע"י ס"ס כמ"ש בסוגי' דפ"פ וס"ס לדעת הרשב"א הא הנה מטעם רוב ובפ"ב דכתובות אמרינן דרוב הוה כברי כמ"ש כיון דרוב נשים בתולו' נשאות הוה כברי ושוב נאמר ס"ס דילמ' קיימ"ל כר"ל דבישראל במשיכ' ובנכרי בכסף, ואת"ל כר"י דילמא כדעת הרמב"ם דמ"מ בנכרי בין במסיכ' בין בכסף והוא דבר נכון וחריף ראוי' לכבודו. ועד"ז באת להשיב עפ"י תוס' פ' המפלת הידועים שם שנותני' עליה חומר' דב' ולדות אם כי דאיכא ס"ס דילמ' אינ' ולד ודילמ' זכר ואין. רק ט' ז' ופי' בתוס' כיון דלענין ימי טוהר דלזכר עד מ' יום ולנקב' פ' יום נאמר ס"ס לקולא להיפך וסתרי אהדדי ע"כ אזלינן לחומר' בתרווייה' וא"כ ה"נ אם יזדמן דימכור רק במשיכ' נאמר ס"ס לקולא להיפך דילמ' כר"י דבנכרי משיכה קונה ואת"ל כר"ל דילמ' כדעת הרמב"ם דבנכרי בין בכסף בין במשיכה וא"כ עכ"ח צריכי' להחמיר בתרווייה' עכת"ד, עיי' בת' רע"א סי' ל"ז שהביא הרב' ראיות מוכיחו' כי דברי התוס' אינ' נאמרי' רק אם באות' דבר עצמ' שיבא להקל בשניה' ועכ"ח צריכי' להחמיר בתרווייה' אבל בב' דברים אשר יזדמן כסתרי אהדדי בזה לא איכפ' לן דאזלינן בתר השת' ודומי' דב' שבילין בבאו לשאול זה סלבפ"ז דמוקמי' כל חד אחזקתי' כידוע. ועיקר תשובת' לא הבנתי כיון דמצריך הגאון ס"ס כפול' חדא שיהי' במקום ברי חדא להתיר' וכל זה בקנין כסף דלדעת א"ז קנה לכ"ע כיון דא"א במשיכה אבל במשיכ' לבד למ"ד דאינ' קונה בנכרי הא ליכא גוונא דנקנה לכ"ע דהא אפשר בכסף ולא יהי' רק חדא ס"ס והא בזה אין מוציאי' ממון ולא יבא להקל בתרווייה' ע"כ לדעתי דברי הגאון ז"ל שרירי' וקיימי' ועיין בטורי אבן מ' ר"ה פ"ג גבי טומטום שאינ' מוציא אפי' מינ' והקש' כמ"כ דהוה ס"ס, ותי' כמ"כ עפ"י תוס' הנ"ל ועיי"ש בתוס' רע"א במ"ש עליו. וראיתי במ"ש דבר חדש כיון דעכ"פ הישראל מסתלק מעובר הנ"ל והוה הפקר והא הפקר פטור מבכור' ועיי' בת' נטע שורק שעמד בזה השואל והשיב עליו. ועיין בחת"ס סי' שט"ז דלפטור ע"י הפקר צריך להפקיר בפירוש לעיני כל בפתח פתוח לכל מי שרוצה לזכות יבא ויזכה עיי"ש. והנה בנדון לענין הכלים שאב"י כיון דישנו כמה צדדין להתיר אפי' הבשר עפ"י שיטת מרן חת"ס וגם בת' נטע שורק הנ"ל כתב דל"צ להרעיש עד"ז בהמון עם כיון דיש להם עמוד לסמוך כש"כ בזה"ז דאצל כל הסוחרי' נוהג קנין כסף וגם מדינא דמלכותא הוא כן פשיט' דיש לסמוך בזה, ומ"ש בשם הג' יד שאול משום דאיכ' בשר וצריך להחמיר בזה הה"ד לענין כלים, כמדומ' לי כי בת' רע"א סי' מ"ט העיר עד"ז, והכא בנ"ד כיון דרק חומר הוא יש לסמוך להקל דיעשה כמ"ש הטור בסי' קכ"א בשם הבע"ה דכלי חרס אינ' ב"י מותר בהגעלה ג"פ ודברי ת"ש בשם כ"ש שמתיר במקום הפס"מ כ"ח שאב"י ועיי' בת' כת"ס סי' פ' תשו' נכבדה בענין זה א"כ ליכא זלזול ולא סתרי אהדדי כי דלכלים עושי' הגעל' כמובן אוה"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה