לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קצו
לכבוד ידידי הרב החריף ובקי טובא מוה' אלימלך פריעדלאנדער בדבר מה שהעיר כ"ת ע"ד הר"ן פ' שליח הקן ד' ק"מ בהאבעי' דגמ' שם הושיט ידו לתוך הקן ושחט מיעוט סימנים מהו בתר השתא אזלי' והוה כמו נטרפה וממילא פטור משליח או האי אי בעי גמר השחיטה וחייב ונשאר בתיקו. וסבר הר"ן בדברי הרמב"ם פ' י"ג מה' שחיטה דקאי על האם והק' עליו דהא האם אם היא טריפה חייב בשלוח כמ"ש בגמ' מדאיצטריך למעט עוף טמא ודוק' אם האפרוחים טריפה ממועט אתקח לך ולא לכלביך והק' כ"ת דלמא באם ג"כ דוקא בטריפה הניכרת דלא אתי לידי תקלה משא"כ שחיטת מעוט סימנים דהא מה"ט בסי' כ"ג בשה' במעונו סימני' לדידן דא"א בקיאין בבדיקת הושט דהוה טריפה אוסר הרמ"א בשם המרדכי למכור לנכרי דילמא יחזרכ' וימכרכ' לישראל. כלומר משום דיש לחוש דמעלה ארוכה ולא יהי' ניכר ועי' בנוב"י מהדו"ת סי' י"ג. והנה בפשיטות י"ל דהתם במכירת' לנכרי שירצה למכרה לישראל ודאי יעשה איזה רפואה בבדרי כי סמי שיעלה ארוכה בעור הצוואר עד שלא יהי' ניכר לישראל למען יקנ' אותה ולא יתגלה הטריפו' וגם משום שלא יהי' כבעל מום אבל הכא שמשלח' לעלמא דשליט בי' אוירא ובלא שום רפואה ותרופה אין לחוש דודאי אפי' יהי' נדבקים עורות בית השחיטה ודאי יהי' ניכרים ואין לחוש כנלע"ד: ועוד נלע"ד עפי"ד מרן חת"ס בחי' ר"פ שלוה"ק במ"ש רשיז"ל במה דקאמר בגמ' במס' קידושין משו"ה פטור משום דכתיב שלח תשלח וגו' במי שאתה מצווה לשלחו יצא זה שא"א מצווה לשלחו אלא להביא' לגזבר ואמר רבינא הלכך עוף טהור שהרג את הנפש פטור לשלחו שמצוו' להביא' לב"ד ובתוס' שם הגירס' ברשיז"ל להביא' לגזבר דלא אמרה תורה שלח לתקלה והק' בתוס' חדא דלישנ' לא מש מע הכי ועוד דהא מסיק בגמ' בדרבינא דאיירי בעוף שלא נגמר דינו ומשום דמצווה להביא' לב"ד וכיון שלא נגמר דינ' עוד לא אסור בהנאה ומה תקלה שייך בי' ותי' מרן חת"ס ד"כ מאוד וחידוש נפלא חדש דכאן אין התירוש ל"א תורה שלח לתקלה כמו לעיל ד' קט"ו דיליף מזה דשל ח הקן אינו נאסר וכן בס' פ"ב דקידושין גבי צפורי מצורע דהמשולחת מותר' מה"ט דהתם ע"י שלוח יהי' נולד התקלה אבל הכא וכי ע"י שלוח יעשה התקלה דהא המוקדשי' שאסורי' בהנאה שמוציאי' בשדה ובאיזה מקום שנמצא' גם אם לא ישלחה איכא הך תקלה בהנחתן ג"כ אלא הכא הפי' שמצוו' להסיר התקלה ולשמור ממכשול רבים וע"כ מצווה להביא' לגזבר וכן עוף שהרג הנפש כיון שמעשיו רעים מצווי' להסיר מכשול זה ולהביא' לב"ד לקיים ובערת הרע מקרבך זהו הכוונה לא אמרה תורה שלח לתקלה. והנה לפי"ז צריך עכ"ח לחלק בין אסה"נ לאסורי אכילה דודאי אם ע"י שלוח' יולד התקלה זה לא אמר' תורה אפי' באסורי אכילה שיהי' הוא הגורם ע"י מצוה שעשה דמהטוב לא יצמח רע ח"ו וע"כ שפיר ילפי' ד' קט"ו ובקידושין בי צ"מ דעכ"ח אפי' באכילה מותרי' אבל למען הסיר המכשול שלא יבא לידי תקלה והוא אינ' שום גורם כגון במוקדשי' וכיו"ב שכבר אסורי' מקודם וכגון עוף של עהנ"ד וכיו"ב לקמן שכבר הם אסורי' ועומדי' דאפי' לא ישכח' איכא משום תקלה בזה י"ל שאינו מצוה להסיר המכשול רק באסה"נ לבד דבאסורי אכילה הא לא מצינו בתורה שיהי' עלי' מצות ביעור מן העולם כמ"ש התוס' ריש מ' פסחים והא דאסור למכור כלאים וכיו"ב לנכרי משום שמא יחזור וימכרנה לישראל זה אינ' מה"ת כמ"ש התוס' חולין ד' צ"ה ד"ה ובנמצא עיי"ש וכן ביצי' דטריפ' וכיו"ב דהוא רק מדרבנן אבל אסה"נ בזה המצוה לבערה או בשריפה או בגניז' כמ"ש במס' תמורה. וידוע שיט' רשיז"ל מס' שבת פ"ב דכ"ז מפני התקלה עיין בחת"ס או"ח ובאחרונים והיינו טעמי' דבאה"נ בקל לבא לידי מכשול להנות ממנו משא"כ אכילה דצריך תקון ועפ"י רובא זוכה בו הגוי וכיו"ב א"כ כללא הוא האיך שהוא גורם התקלה אפי' באסורי אכילה יש לאסור כש"כ לגרום ע"י מצוה ולהסיר התקלה אינ' רק באסה"נ. וא"כ שפיר דברי הר"ן על מכונו דבשחט מיעוט סימני' דנעשו טריפ' קודם השלוח ואינ' הגורם בזה לא נאמר לא אמר' תורה של"ת דאפי' יניח' איכא הך חששא ולהסיר אינ' מחיוב מה"ת כנ"ל כנלע"ד ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: