לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קצה
ב"ה יום ו' עש"ק פ' ויקהל עתר"ל פה מאד יצ"ו לכבוד הרבני החרוץ יו"ש מהו' זאב וואלף וויללער נ"י בק' פלאווניטץ יצ"ו. ע"ד השאלה מי ששנה ביתו מפרוזדור עשה פנים עיקר בית' לתשמיש' ומתחיל' שהי' הפרוזדור לפני הבית פנימ' עשה וקבע המזוזה בימין כמ"ש ביתך דרך ביאתך ולעת כזאת שנשתנה ונעשה שמאל ימין אם מחיוב לטול המזוזה ולקבוע לצד ימין דהשת'. ומע"כ הביא דברי הגה"מ לענין תולמה"ע דהכ' שהי' מתחילה בכשרות שהי' מזוזה ומשקוף ואם כי סתר להו ואח"כ נתקן לא מקרי תעשה ולמה"ע ועיי' בפ"ת סי' רפ"ו ס"ק י' בשם ארבע' טורי אבן לענין סוכת החג שמסירי' הקרוי מן החדר והמזוזה נשאר' כמ"ש גם לאח' שמתקנין הקרוי דל"מ תולמה"ע מה"ט:
הנה מהנ"ל אינ' ראיי' דשם עכ"פ עתה בעת חיוב' הוה כתקונ' ומפני ומפני פסול דלא מן העשוי כיון דבשעת' נעשה כתקונה לא מקרי ולמה"ע אבל כאן שעומד' בפסול מהיכ' תית' להכשיר וכי נכשיר שופר ולולב ושארי מצוות דתלי בשיעורי' הכשרן אם נתקטנ' או נפסלו ח"ו לומר כן. והנה לכאור' הי' ראיי' ממ"ד במנחות ד' מ"ב דצריך קשר אגודל לתליית הציצית ומסיק שם אם לאח"כ נסתר כף הבגד משיעור זה כשר כיון דהי' כשיעור בשעת עשיי' וא"כ חזינן דגם באופן זה דנין לעיקר התחלה וכן קיימ"ל באו"ח סי' י"א סעי' י' אלא דבקל יש לחלק דשם אמר' תור' ועשו להם ציצית תלאו התור' בפירש דבשעת עשיי' בעי למהוי שיעור' הנ"ל ולא איכפת לן מ"ש אח"כ אבל האיך דלא גילת' תורה על התחלתן לא שנא וה"נ הא לא אמר' תורה בלשון תעשה או קביעת מזוזה רק אמרה תורה וכתבתם וזה ודאי לא קאי על עשיי' אך ורק כתיב' זו על מזוזות ביתך דרך ימין וכיון דלא פירש' בקרא בלשון עשיי' וקביעת אין לנו למילף מעשיית ציצית והא מה"ט מחלקינן לענין לקשור ציצית בטלית ע"י אשה פסול' דדרשינן בנ"י ולא בנות ישראל ומ"מ כשרים לטוות ציצית ועיי' באו"ח סי' י"א וסי' י"ד ברמ"א ובמג"א שם ועיי' בס' חיי אדם בשם א"ר והדברים פשוטים לענ"ד ומה"ט נלע"ד לתרץ ממ"ש בחת"ס סי' רנ"ו ביו"ד ממ"ש השואל שם מ"ט קיי"ל דגרדומי ציצית כשרים בר"פ התכלת וגרדומי תפילין פסולים. ומחלק בין מעשה מצוה כגון ציצית ובין תפילין דהם דבר קדושה וכמ"ש במ' מנחות ד' כ"ה ע"ב. ושוב הקשה השואל מלולב ושופר נימא דגרדומי לולב ושופר יהי' כשרים אם מתחיל' הי' בשיעורן ותי' דבציצית כיון דעשייתן לשם מצוה ונעשה עכ"פ איזה מצוה ע"כ נקרא גרדומי כלומר שיורי מצוה משא"כ שופר ולולב דלא נעשה בהם שום מצוה כי אם בתקיעת' ונטילתן לא שייך בי' דין גרדומי ושיורי דכל פעם ופעם דבר חדש הוא אלא ששוב הקשה משיעורי איזוב דכשרים כמ"ש במ' פרה פ' י"א ובסוכה ד' י"ג דג"כ לא נעשה בי' שום מצוה מתחילתן ומחלק בין שיעורי מצוה לשיעורי טהרה ולענ"ד בסברא דידי חילוק א' לכולן דהיינו תפילין שופר ולולב דבציצית ועשו להם וגו' גדילי' תעשה כתיב דאי"צ שיעורי רק בשעת עשיי' דקאי ג"כ על שיעורי דציצית דילפינן מיני לחוטין דבעי שיעור וכיון דהי' כשיעורי' בשעת עשיי' תו לא איכפת לן משא"כ בהנך לא כתב' תורה איז' עשיי' והא הרמב"ם פ"א מה' ציצית ה' ח"י נקט תרווייהו דהיינו שיעורי' דכנף ושיעורי' דאורך הציצית בחד בבא וכתב על אורך הציצית בשיעורן בלשון "וכן. משמע דחד טעמי'. וכן משמע בספרי להדי' פ' שלח ופ' תצא דדריש מגדילי' תעשה שיעורי דציצית ומסיק במד"א בתחילת' אבר שיורי' וגרדומי כ"ש משמע מתעשה נפקי כמו לענין קשר אגודל בכנף מן ועשו עיי"ש. ותבנ' להלכה לענ"ד שצריך לטול המזוזה ולקבוע לצד ימין הכניס' לעת עתה:
ומ"ש מע"כ אם צריך לקבוע הדפין כמ"כ לצד ימין משום תשווישי' קדושה ומעלי' בקדש ולענ"ד דכאן אינ' משום תשמישי קדושה רק הקנה או השפפרת או הנייר שהמזוזה כרוכ' בו דהוא משמש ונקר' תשמיש למזוזה כמו כיס ובית לתפילין אבל הדבר שצריך למצוה לא מקרי תשמיש מצוה שאין משמש שום דבר למצוה וכי נימא הראש והיד שעליהם עושי' המצוה יהי' כמו תשמישי מצוה של קדושת תפילי' ומעולם לא נשמע כי מי שע"י טעות קבע המזוזה בצד שאינ' כהלכה בבואו לתקן כתקונה שיהי' צריך להחליף הדפין דא"כ כל הבית יהי' כמו תשמיש לקדושה כנלענ"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: