אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קפו

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קפו

סימן קפה

על תשובת הה"ג אב"ד (ווייטצען) נ"י (בת"ת י"ג שנת תרנ"ג) נ"ל להשיג א' האיך נאמר בדעת הרשב"א כהסמ"ק בטור סי' ל"ב ומשום דהי' לו שעת הכשר אין בו משום תולמה"ע דהא בדל"ד ועשאו רי"ש לא הי' לו שעת הכשר. דהרי מלשון הה"ג נ"י עצמו נראה דמפרש' בלא נפילה טיפת דיו רק מעיקר' כתב ד' במקום ר' דהא כתב גבי ח' בז"כ שכך דרכן כשכותבין ב' זייני' ואח"כ עושין חטוטרות ומשו"ה היה מתחיל' בכשרו'. ובאמ' כן מורין דברי גמ' גגו של ר' תגו של ד' משמע דהוה אות מעלי' מעיקר' וכן לשון הרשב"א להדי' שכתב שאין בו משום ח"ת דהוה כמו נפל טיפת דיו על האות ומעביר' משמע דכאן איירי בלא נפילת טיפת דיו וא"כ הא לא הי' לו שעת הכשר. ב') להמרדכי וסמ"ג קשה לומ' דטעמייהו לאו משום ח"ת דהמרדכי בפ"ב דגיטין מעמיד דבריו על הסוגי' כתב ולא חקק וכו' כאן ח"ת כאן בחק יריכו' מכאן שאם נפל טיפת דיו א"כ הרי פיר' דבריו דמשום ח"ת אתי' עלה. ג') המרדכי שם פ"ב דגיטין בפירש אמר דלא מהני העברת קולמוס כה"ג וזו היא ג"כ קו' הק"ס על דברי ב"מ הנ"ל. ד') מ"ש הה"ג כ"י דלב' זיינין א"צ העברת קולמוס ממש דא"כ היינו כתב ב' אותיות ממש והיא קוש' אלימת' אלא מ"ש דלא צריך אלא זיין ובהכ' איירי. הנה המרדכי רפ"ק דגיטין מסיק בשם סה"ת דל"צ זיי"ן להיות כתב דבלא"ה מקרי כתב לענין כתיב' גט ומבי' ראי' מהא דנטל גגו של ח' ועשאו ב' זייני"ן והא מ"מ לית להו זיינין כדין זיי"ן וא"כ ע"כ מוקי לה דלא זיי"ן אח"כ וגם מכאן מוכח דאיירי בעשא' ח' מתחיל' דאי ע"י נפילת טיפת דיו מה פיסקא דלא הוה זיי"ן מעיקר' אלא דלענ"ד גבי ב' זיינין ל"צ להך העבר' קולמוס דמזה ל"ק רק בתיר' המרדכי דמלאכת מחשבת אסרה כלומר אע"ג דהספר אינ' כשר מ"מ ס"ס כתב ב' אותיות דחייב לענין שבת שהוא השיעור מלאכת כותב אבל בנטל תגו של ד' דלא הוה רק אות א'. ובשלמ' אי עי"כ נגמר הספר בטעות שפי' מקרי מלאכה עם צרוף אותיות הספר שנכשר עי"כ אבל אי אינ' כשר א"כ ליכ' שיעור מלאכה כלל לזה צריך להעברת קולמוס לאכשר הספר ושפיר הוה מלאכה אבל נטל גגו של ח' בלא"ה הוה מלאכה דעל ידו נעשה ב' אותיות:

ה') לענין הסברא דטעם המפרשים משום תולמה"ע הואיל הוא דבר חדש ראוי' להאריך בו. הנה בס' מלאכת הקודש נשאל לענין זה האיך כותבי' ס"ת יריעות יריעות ואח"כ תופרים אות' הא הוה תולמה"ע ובמסכת' סוכה ד' י"א מוכח דאי ילפינן לולב מסוכה ע"כ דבכל המצוות דשייך בהן עשוי' יש בהן תולמה"ע כ|כ הפנ"י והק"ס מביא ראיי' ממנחות ל"ג גבי מזוזה ל"ש אלא העמיד ואח"כ חתך והניח אבל חתך והניח ואח"כהעמיד הוה תולמה"ע אלמא דמזוזה דלא כתיב בי' עשיי' כמו גבי סוכה וציצית מ"מ יש בו משום תולמה"ע ותירץ במלאה"ק דמשו"ה נוהגין הסופרים להניח לעיני כ"י שעי"כ יגמר בתעשה אלמ' ע"י שעשה מעשה לבסוף שוב לא הוה תולמה"ע א"כ באות א' קודם גמר הספר לא הוה בי' משום תולמה"ע אלא שהק"ס הניח בקושי' האיך דיש תיבות ואותיות כפולות דפסול עד שימחקו ע"י גרירה א"כ אם נמצא כן בס"ת שאז אין עושין שום מעשה כתב הא ודאי הוה תולמה"ע. ולענ"ד משום ראיי' הק"ס הי' הסבר' לחלק דודאי גבי מצוה שאין בעשייתו גמר מצותו כמו סוכה ולולב וציצית כמ"ש מנחות מ"ב אז אי לאו דכתב בי' עשיי' מנ"ל דנימא תולמה"ע הא לא אמרה תורה רק בסוכ' תשבו שזה גמר ועיקר מצוה מנ"ל שצריך לעשותו בידיים וע"כ צריך קרא חג הסוכות תעשה אבל במצוה שעשייתן גמר מצוה כמו קביעות מזוזה מסבר' ידעינן אי לא עשאה על דרך חיוב אלא שאח"כ נעשה מאליו וא"כ לא עשה ולא כרכום בלא קרא פשיטא דהוה משום תולמה"ע דאל"כ קשה לומר לגבי כמה מצוה לא נמלט מחשש תולמה"ע כמו פסולי שופר הוסיף כל שהוא נסתם במינו וכי לא יוכשר לתקנו הלא מפורש להדי' דמהני בש"ע סי' תקפ"ו וגבי שופר שייך בי' עשיי'. אלא ודאי כיון דאין בעשיית שופר גמר מצוה וגם לא כתב בי' עשיי' בהדי' לא שייך תולמה"ע: והנה לענין מצות כתיבת ס"ת בחת"ס או"ח סי' נ"ב תלי' בפלוגת' הרמב"ם והרא"ש דלשיטת הרמב"ם דכתיב' ס"ת הו' מצוה בפני עצמו ולא תלי' בלמוד מתוכ' הו' כתיבתו גמר מצוה אבל להרא"ש דעיקר כתיבת ס"ת למען ללמוד מתוכה אין כתיבתו גמר מצוה אלא הלמוד מתוכ' א"כ לדעת הרא"ש לכאור' אין בו משום תולמה"ע והא בש"ע יו"ד פסק כדעת הרא"ש ובפרט בזה"ז לדעת הש"א דמשום דלא בקיאי בחסרות ויתרו' ודאי רק כתיב' ס"ת משום תלמוד' הא בא א"כ מ"ש הה"ג נ"י דגם לדעת הרא"ש הוה משום תולמה"ע צריך עיון וחקור אלא שנראה דעתו דמשום כתיבת אות א' אית בי' משום תולמה"ע ג"כ זה מנ"ל. עד שראיתי בק"ס בשם גן המלך שפסק לענין דבוק תלאי ע"ג נקב היריע' שנוהגי' הסופרים שלא יכתוב האות על התלאי ולדבק אח"כ כי זה תולמה"ע ואין כן דעת מהרי"ק שורש קכ"ב ועיין בת' דברי חיים סי' קכ"ב דלא פסק כדברי גן המלך הנ"ל אלא שעיקר כמ"ש הה"ג דמשום דוכתב ולא שיכתב מעצמ' אלא שזה פלוגת' ישנה בין מהרלב"ח ומהרד"ך הביא' המג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ג ובאה"ע סי' קכ"ה והא שאם נפלה טיפת דיו אם כשר הדבר למשוך ממנו ולגמור עי"כ צורת אות ועיין בפרי"ח סי' קכ"ה באה"ע שהחליט לאסור והרמב"ן גיטין הביא פלוגת' ירושלמי אם ר"י אמר וכתב ולא נטף ר"י והוא שלא ערב האותיות ואחרינ' א' אפי' ערוב אותיו' וכולן נתלין בתשוב' הרא"ש גבי מ' פתוח' שנסתמ' אם צריך לגרור כול' או די בגרירת חרטים כמ"ש בתה"ד סי' מ"ח הה"ד הכ' א"כ הך דהכ' נמי תליא בפלוגת' זו אם נפרש בטעמי' משום תולמה"ע אלא שהן קורין נפילת דיו ולמשוך ממנו אות הוא ממעוט' דכתב כמ"ש בירושלמי וילפי להו מדברי תשוב' הרא"ש לענין ח"ת ולדברי הה"ג נ"י הלא כולו הוא בחד טעמי ובחדא מחתו מחתנהו:

ו') מ"ש הה"ג דבדחוי מעיקר' לא שייך טעמ' דבידו לתקן תמהני על זה הלא בסוכה דף ל"ב ול"ג אית' בתוס' דליכא למילף אפי' דחוי מעיקר' דלא הוה דחוי מאשחור מעיו"ט דאם לקטן ביו"ט כשר דשאני התם דבידו לתקן אלמ' דגם בדחוי' מעיקר' שייך בידו לתקן ע"כ: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזווא:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה