לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קפד
ב"ה אול"י ו' עש"ק פ' בא תער"ב לפ"ק נאד יצ"ו לכבוד הרבני החריף ובקי יראת ד' אוצרו מהו' שלום יוסף נ"י סופר סת"ם בק"ק ניר באטור יצ"ו. ע"ד ס"ת מהודר שאי"ב מטלית אשר הקלף ישן נושן בין האותיות של הוי"ו לתיבת ונח' נקר' הקלף בין "מם" דועשיתם שמקודם האיך לעשות התקון שאין מוקף גויל כלל ועוד נוסף לזה כי הוי"ו של "ונח" נוגע לנו"ן כמו געפלאסען ונראה כמו תי"ו ולדע"ק פסול משום שנוי אות ותחילת דבריו להצדיק את הצדיק רבינו מאור עינינו הט"ז סי' ל"ב ס"ק ח' שחדש דמ"ש הטור עפ"י הירושלמי דתוכ' וחלל' של אות ניקב אם מוק"ג בכל צדדי' כשר ואי"ל פסול:
והטור דנקט כל תוכ' משמע דאם נשאר מקום בלא נקב ורק בצד א' אינ' מוק"ג אינ' פוסל דצד שכנגד' מגין ובקס"ה שפך סולל' דכ"ע בלשון הירושלמי מ' מגילה דמפורש בהדי' אם מוקף גויל בכל צדדים משמע להדי' דלא יחסר היקפ' בכל צדדים ומע"כ הביא גדולי האחרונים שפסק' סתמא כדברי הט"ז וגם הביא לה"ק של בעל ש"ע תני' שמתרץ עפי"ד קושי' הקס"ה דכל צדדים היינו בכלל שאם נשאר מקום היקף גויל הוה מכל צדדים. והנה בהרמ"ג ס"ק י"ד עמד ג"כ בזה דהט"ז לא דייק כן רק מדברי הטור דנקט כל תוכ'. ולזה י"ל דהירושלמי ס"ל כתי' א' בב"י שהקש' בסי' ל"ב במ"ד מ' מנחות ל"ז נקב ירכו של ה"ה אם נשאר כאות קטנה כשר הא לא הוה מוקף גויל ותי' ב' תי' א' דרק בדבוק אותיות פסול ומשום מוק"ג לא בנקב. ותי' ב' דאם נכתב מתחיל' בהק"ג אינו פוסל אם לאח"כ אינו מוק"ג וקשיא לפי"ז דהא לפי הנ"ל ליכא שום פסול בנקב משום היק"ג וכקושי' הנוב"י סי' ע"ה. וע"כ צ"ל דטעמי' בדבוק אותיות משום דאז נתקלקל צורת האות משא"כ בנקב בעלמא א"כ בניקב כל תוכ' י"ל דג"כ נפסד צורת האות ודומ' לדבוק אותיות כן ס"ל להטור, אבל הירושלמי ס"ל כתי' ב' ע"כ בכל צד ונפסל גם בניקב. וכן לדידן מחמירי' כן וסיי' דהטו"ז לדינ' מודה והנה כן בהגר"א מביא דברי הירושלמי דמשמע מכל צד עיי"ש:
והנה בלשון כל לענ"ד יל"פ גם כדעת הט"ז דמצינו דכל משמע ג"כ כל שהוא וכמ"ש רשיז"ל שם מ' בכורות ד' ג' ד"ה לגרועי מביא הפסוק במלכים דאין לשפחתך"כל" בבית דמשמע כל שהוא. ועיי' במ' חולין ד' פ"ח ובמ' סנהדרין ד' ע' פליגי רבנן וריב"ב אי כל כול' משמע או כל דהוא עיי"ש וא"כ בלשון הירושלמי נמי י"ל אם נשאר מוק"ג כל צדדים כלומר מכל צד שיהי' מהני וכשר ואם לאו שלא נשאר שום צד פסול כן הי' מקום לדרש ולתרץ ד' הט"ז אלא שבת' בית אפרים או"ח סי' ג' בלא"ה הוכיח בראיות מוכיחות שלדברי הירושלמי פוסל בכל צד שאינ' מוק"ג עיי"ש וראיתי מ"ש בקושי הט"ז עפ"י דברי ש"ע התניא שכתב דאם ניקב כל עובי האות אם יש בו כשיעור' מוכשר ע"י היק"ג בתחתיות' ועיי' בת' בי"א כיו"ב בשם מאירי עיי"ש שתלי' בקריאת התנוק וכש"כ אם נשאר כשיעור' עיי"ש. והנה בנ"ד מע"כ בא עליו בב' צדדים מה לעשות דאם יניח מטלית למען היקף בין "מם", לוי"ו שיהי' מוקף גויל ומה עשה בנגיע' של הוי"ו לנו"ן דאם יפרד ע"י גריר' כיון שלא הי' מוק"ג ע"י נקב הוה כתחילת הכתיב' כמ"ש הנבו"י סי' הנ"ל והנה שם חשש לדעת ר"ת דיו"ד בלא ת"ג שמאל אינ' יו"ד ומעתה אם יגרור ויעשה תג הוה כתחילת הכתיב' בלא היק"ג. אבר בנד"ז הא ליכא שום בטול אות רק חסרון מוק"ג א"כ אינ' יודע למה יחשב כתחילת הכתיבה ואי משום ע"י נגיעה הוה לתי"ו ועכשיו עושה ממנו וי"ו נו"ן א"כ בלא"ה אין תקון משום ח"ת ולא מהני גריר' ואם יש להקל משום דאינ' רק געפלאסען עיי' בדע"ק סי' רע"ד ובגדולי הקדש שם ס"ק י"ב וכן במקדש מעט מיקל בזה אך אם יש שנוי צורה ע"י געפלאסען יש להחמיר:
אלא שראיתי בגדולי הקדש ס"ק ט"ז וס"ק כ"ח שדעתו לחלוק על סברא זו לומר, דאם ע"י דבוק יו"ד לרי"ש נראה כדל"ד ל"מ גריר' והביא כמה ראיות דכלל גדול הוא דכל שהאות בעצמ' כתקנה ורק שע"י דבוק נפסל ותנוק מכיר א"כ מוכח רק מהתנוק שאינ' מגוף האות כלומר כמו הרגל בקוף שנדבקו בעצמן תו מהני גרירה והביא ראיות דבכמה דבוק' אותיות לא ימלט שלא יהי' שנוי בצורת האותיות כגון במ"ש הרשב"א בתשו' בשם הירושלמי ארצות הנו"ן לוי"ו נעשה כמו טי"ת וכיו"ב וכבר הארכתי בתשוב' בזה והבאתי ג"כ ראיות הנ"ל ועוד יותר דוגמ' לזה. ומעתה מי שסומך על הס' גדולי הקדש להכשיר בגרירה וע"י הכר' לתנוק דלחודל"ט לענ"ד לא הפסיד שלא לקדור באותיות הקדושים ולתקן ע"י מטלית ועיי' ת' מהר"ם שיק דבכל האותיות יש לזהר מהיות קודר והביא ראיות לזה. ואם יסכים אתי גדול ההוראה הנני כמשיב' למכשורה:
ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: