אור ברסלב
לבושי מרדכי על יורה דעה שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד › סימן קעד

לבושי מרדכי על יורה דעה· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תנינא על יו"ד · סימן קעד

סימן קעג

שאול נשאל לפני מגבאי דת"ת ומבני חברת ת"ת דפ"ק ברעזאווא יצ"ו ע"ד אשר משנה לשנה אשר נותר מהכנסת על ההוצאות הת"ת נקנה מכסף המקובץ גורלות (לאאזען) יש מהם עושי' פירות ויש בהם שאין עושי' רק מצפים ע"י לתשלום בעת אשר תפול הגורל על מספר הרשום אשר הריוח עולה למספר רב הנקרא "הויפטטרעפער" ויש בהם על (100.000, 10.000) או איז' ריו"ח. ועתה אם בעה"י יבא לעת ההיא מה תהא על סך ממון הנ"ל אם מותר לשנותו לדבר רשות כלומר לטול חלק כחלק לכל אשר באו בחבר' ת"ת. הנה מקדם אפרש בקצור מה שעלה לפסוק בהלכה זו בס"ד לענ"ד משום שלום רב לאוהבי תורת ה' אם ישיגו להיופטטרעפפער בסך רב קודם כל דבר יוטל מן הס"ך כסף מלא כל כך שיעלו פירו' עד ארבע וחמש מאה זהו"כ רק להספקת ת"ת כלומר לתשלומי מלמדי' גמרא ותנ"ך עם פירשיז"ל ועוד יוקח מס"ך כל כך אשר יעלה פירותי' עד מאה וחמישים כסף מדי שנה בשנה להסתופף לס"ך ספוק הראב"ד והנותר יענו ויאמרו כל בני החבר' דת"ת כי יותן כסף מוכן זה להספקת צרכי רבי' כגון מה ששייך עוד להרב אב"ד וש"ץ ושו"ב והשמש אלא שכסף זה יחלק מקודם שוה בשוה לכל בני החבר' דת"ת בדרך הלואה ושנה בשנה בהגיע זמן הפרעון של סכום הקהילה ינכה להם מסכום זה עפ"י אומדנא כפי חלקו המגיע לכל או"א חלק מסכום הנ"ל יהי' לשם פרעון החוב הנ"ל כלומר מה שצריך מסכום הזה לצרכי הרבים בצרכי העמדת הקהילה כמ"ש לעיל. אבל שאר צרכי הקהיל' כגון השוהל וכדומה לא יבא בתוך חשבון זה אלא על סכום הקצוב והנהוג יחשב כי המנה לאו צרכי רבים דמצוה ננהו'. ועתה בעה"י אפרש שיחתי דהנה בב"ב פ"ק ד' ח' דרשאי' בני העיר לעשות מקופה תמחוי ותמחוי קופ' ולכל מה שירצו, ובמ' ערכי' ד' ו' סלע דצדקה כ"ז שלא בא ליד גבאי מותר לשנות' לאח' שבאו ליד גבאי אסור לשנתו ובנדר מנור' לביהכ"נ לאח' שנשתקע שם בעלי' מותר לשנותו אפי' לדבר רשות, ויש בזה הרבה שיטות המחמיר שבכולן הוא דעת הרימג"ש דס"ל דאפי' צבור אינ' רשאי לשנות אלא לצרכי עניי' ולא לד"א אפי' דבר מצוה, ודעת הר"י שבמרדכי דלדבר מצוה מותר ולא לדבר רשות והא דמנורה דוק' לביהכ"נ דע"ד צבור הוא והוה כמו ביהכ"נ עצמ' דמותר במעמד אנשי עיר אלא מה שנוהגים עתה לשנות משום דלב ב"ד מתנה עליה', ודעת רבינו יונה דצבור אינ' רשאי לשנות אלא במותר שאין כאן עניים לתן להם אחר שהפסיק להם מה שראוי' להם ובזה מיירי הירושלמי במ' שקלים במותר עניי' דלפרנסי' אין ממחי'. ודעת הרשב"א דצבור יכול לשנות היינו בהלואה ועל מנת לפרוע כן פסק בסי' ר"ד ר"ו ורס"ג בתשוב' והמקילי' שבכולן הוא דעת ר"ת והרמב"ם בפ"ט ה' מ"ע והרא"ש דמותר לשנות' אפי' לדבר רשות ממש, וההיא דמ' שקלים מותר עני' לעני היינו אם קבץ דרך מקר' לאיז' עני זה אסור לשנות אבל דבר קצוב משבוע לשבוע או מחדש לחדש כמו קופה ותמחוי' דאם יחסר שוב יגבה למען הצדקה ולא יחסר המזג רשאי לשנות אפי' לדבר הרשות והאי דערכי' דאסור לשנות בבא ליד גבאי היינו היחיד שהתנדב אבל צבור ברשות' לשנות אפי' לדבר רשות דאין צבור עני ודאי בבא העת הצורך למען הצדקה שוב יגבה כנהוג מזמן כזמן למען הצורך הצדקה. והנה דעת הר"ת והרמב"ם והרא"ש היא הלכה פסוקה בש"ע יו"ד סי' רנ"ו ורנ"ט ובש"ך שם דגם במעות ת"ת כן הדין אם הוא חוק קבוע לקבץ בדרך זה מותר לשנות כמו הצדקה וכן הביא בשם המבי"ט, וא"כ בק"ק פה דיש כאן יסוד החבר' על העמדת ת"ת וכל או"א מבני החבר' משלמי' סך קצוב כאשר התחייב' עצמ' וגם בנדרי' ונדבות וא"כ לפי שורת הדין מותר לשנות לפי הזמן שאינ' מן הצורך ואין כאן בטול מצוה דבזה הי' אסור כמ"ש המהרי"ק שורש קכ"ח אבל הכ' הא ליכ' בטול כלל, אלא שראיתי בתוס' מ' ערכי' ד' ו' דדוקא לצורכי' רבים מותר אבל בלא זה אפי' בהלואה אסור דלא צורכי רבי' נינהו, ובהרשב"א אית' להיפך דהך דלשנות דוק' בהלואה ולא לשאר צרכי', ואני אמרתי שניהם ביחד לצרכי הרבים ודרך הלואה והי' בזה תרי קולי דסתרי אהדדי לכאור', אלא דלענ"ד דאפי' להמחמירי' ה"ה הרימג"ש והר"י שבמרדכי כולם מודה לסבר' רבינו יונה דבמותר לכ"ע מותר לשנות דהא אפי' לפי תרוצי' הך דערכי' דדוק' בביהכ"נ מותר לשנות דהוא ע"ד הקהל משא"כ צדקה מ"מ האיך יתרצו דברי הגמ' בב"ב ד' ח' בעובד' דאביי בהך ציפי דבי כנישת' דמעיקר' לא יתיב עלי' ואחר ששמע דמותר לשנות לכל מה שירצו יתיב מיתב עלה והאיך פשט מצדקה כהך דבי כנישת' דהא בצדקה לדדהו איירי דוק' לדבר מצוה לדעת הר"י שבמרדכי והרימג"ש דוק' לצורך עניי' אלא דודאי במותר קמיירי דהך ציפי ממותר' הוה אלא דמעיקר' דסבר דאינ' רשאי' לשנות לשום דבר דנתפס בקדושתן אפי' מדעת בני העיר ג"כ אינ' רשאי לשנות, א"כ הך דירושלמי דפרנסי' דמתני על הך דמותר עניי' ג"כ בגוונ' זו. קמיירי דהיינו לדבר מצוה או לצורך עניי' אבל לאחר ששמע דרשאי' בני העיר לשנות מקופ' תמחוי ולכל מה שירצו אפי' בקופה עצמ' ולא במותר דוק' א"כ הך דפרנסי' דרשאי' לשנות במותר עניי' למה כי אלא ודאי כדעת ר' יונה דבמותר לכ"ע אפי' לדבר רשות מותר והך דציפי הוה במותר, ותמהני על תשו' מהר"ם שיק חיו"ד סי' רל"ב שאמר פירוש זה ומעצמו ולא הביא שהיא דעת ר' יונה הביאו הנמו"י ריש בב"ב, וא"כ י"ל דגם התוס' מודה דכלותן מותר אע"ג דליכ' צרכי רבי' וא"כ יש דרך דיוצאי' לכול' דעות ואפי' לדעת המחמירי' בזה. ועוד הא הר"י והסמ"ג דבזה"ז לב ב"ד מתנה עליה' וכן דעת הרמ"א סי' רנ"ו דהאיך דהגבאי ממונה על זה לעשות עפי"ו לפי מה שירא' בעיני' מותר אפי' מדעת הגבאי ובמהרי"ק שורש ז' דהאיך דהגבאי' מטריחי' בדבר ועוסקי' ונותני' בדבר מצוה כפי מה שיראו בעיניהם מותר אפי' מדעת הגבאי. וגם ראיתי בפ"ת שם תשו' חמודי דניאל דבזה"ז שנוהגי' להלוות ממעות הקופ' ות"ת צריך דלב ב"ד מתנה עליה' והאיך שנהגו פ"א כן כתב הש"ך בסי' רנ"ו ס"ק ח' דהוה הגבאי כמו חבר עיר אע"ג דשאר גבאי אינ' רשאי לשנות לדבר רשות כמ"ש המהרי"ק שורש ה' וז'. והנה פה ק"ק נוהגין מקדמת דנא שמלוי מעות מקופת הת"ת וא"כ ע"ד כ' נותנין ונוהגי' א"כ פשיט' ופשיט' דמותר להלות דהא הכי אמרינן דיאמרו כל בני החבר' שהוא לצרכי רבי' חלק הסכום הקצוב על בע"ב להעמדת הקהיל'. ובאמת במקום זה מאוד מאוד משא כבד מספר הסכום על בע"ב עד כמעט בעו"ה בצוק העתים הללון א"א להכיל וא"כ הוא לצרכי הרבים ואחר כן שהוא צרכי רבי' מלוי' לכל או"א בהלואה ומה שהוא לצרכי רבי' שוב אין כאן משום שנוי להלוא'. ועד כאן לא אמרו בתוס' דאסור להלוות אלא בעוד שהוא מוחזק לקופת צדקה דהוה שנוי מצדקה לצורך הלואה שאינ' צרכי רבים אבל אם קובעי' אית' לצרכי רבי' ואח"כ לוין ממנו והא לא מצינו אסור להלות מעות מה שהוא לצרכי רבי' א"כ לא הוה תרי קולי דסתרי אדרבה תרי קולי דמסייע לאהדדי, ויש לומר דמותר בין לתוס' ובין להרשב"א וכש"כ דהכי עדיף טפי דהא הת"ת מובטח על חלקו כמ"ש שיכינו עד ד' וה' מאות זהו"ם מפירות הכסף ואין כאן רק למותר ומה יעשו בו והא לצורך ת"ת אחרת שאינ' מבני העיר הזאת ג"כ אין היתר פשוט דהא בתוספת' אית' לעניי אות' עיר אסור לשנות לצורך עניי' אחר' כמו מביהכ"נ לביהכ"נ אחרת. ועוד י"ל דהא הך הגורל (לאאז) אם ייטיב ה' להנחיל י"ש הוא כמו אסמכת' בגורל כמ"ד במ' שבת ד' ק' מפיס עם ב"ב ועיין בח"מ סי' ש"ע דמשחק בקובי' אינ' אסמכת' היינו אם מונח על השלחן אבל באמנה הוה אסמכת' ואם כי פסקינן בש"ע יו"ד סי' רנ"ח כדעת ר"ב דאסמכת' קונה בהקדש היינו כמ"ש הסמ"ע וש"ך וט"ז סי' ר"ז בח"מ דצריך לקיים הנדר ושבוע' אבל אינ' כבא ליד הקדש דהיינו הגזבר ואם כן פשיט' דאינ' כבא ליד גבאי ומותר לשנות ועוד דהוה דשלבל"ע דהרבה מי יימר איכ' דהרבה נומרין יש בסערי"ע וא' מן אלף אשר ישיג הויפטטרעפפער או איז' טרעפפער גדול ובדבר שלבל"ע לדעת הרא"ש אפי' משום נדר ליכא ורק לדעת הרמב"ם הוא משום נדר ועיין בחת"ס סי' רמ"א. ועוד דהכ' הוה האי גורל כמו שטר חוב ומקדיש שט"ח פסקינן ביו"ד סי' רנ"ח דצריך כתיב' ומסיר' כמו להדיוט והש"ך סותר עצמ' עם מ"ש בח"מ סי' ס"ו ס"ק ב' בשם הריטב"א וכבר התעורר על זה בהגה' מהרב"פ והכ' בהני לאאזען ליכ' אלא מסיר' ולא שום כתיב' עלי' והא בסי' רנ"א ובאו"ח סי' נ"ג חשיב קבלת אב"ד וש"ץ למצוה גדולה וצרכי רבי' הוה כמ"כ השמש הצריך כדי לסמוך לשנות דבר זה המותר מן חלק הת"ת ויעיין במהר"ם שיק יו"ד סי' רל"ב שהתיר ג"כ כמו זה המותר מת"ת לצורך ספוק ראב"ד והלואה כבר אמרנו שכן נוהגי' כאן עפ"י ותיקון. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"ס ברעזאווא:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה